פלילי-מיסוי/מאסר בפועל בגין עבירות מס/עליון

@ המערערים, בעלי "האומן 17" יוצאים כנגד עונש המאסר בפועל שנגזר עליהם על-ידי בית המשפט המחוזי בגין העלמת הכנסות במיליוני שקלים. בית המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו שעל אף תרומתם של המערערים לקהילה ושירותם הצבאי הנאמן, מדובר במכת מדינה המחייבת את בתי המשפט בענישה חמורה@
עודד ארבל |

עובדות וטענות: המערערים היו הבעלים של מועדון "האומן 17", בירושלים. הם הורשעו בבית המשפט המחוזי, במסגרת הסכם טיעון, בעבירות של העלמת הכנסות ונגזרו עליהם, בין השאר, עונשי מאסר בפועל הנעים בין 10 ל - 18 חודשים. המערערים יוצאים כנגד גזר הדין וטוענים כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לעובדה שהמחדל המיוחס להם, אי-תשלום מס והעברת ניכויים, הוסר בעקבות ההסכמים שגובשו עם שלטונות המס, אשר בגדרם שולמה קרן המס בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. המערערים אף מפנים להמלצותיו של שירות המבחן בתסקירים שהגיש לבית המשפט, לנסיבותיהם האישיות ולתרומתם לקהילה, לחברה ולמדינת ישראל.

דיון משפטי:

כב' הש' א' א' לוי:

המערערים הנהיגו רישום כוזב על היקף פעולותיו של העסק. עקב כך, נותרה בידי החברות שבבעלותם הכנסה בסך של 5 מיליון ש"ח שזכרה לא בא בדו"חות שהוגשו לשלטונות המס. את סכום המס המתחייב מהכנסה זו ביקשו המערערים לגרוע מקופת המדינה. זו התנהגות שאתה מתקשה להשלים עמה. שבעתיים אתה מתקשה לעשות זאת לנוכח העובדה שמדובר במערערים אשר תרמו ממרצם וכיסם לקהילה. לא זו אף זו, חלקם של המערערים שירתו נאמנה את מדינת ישראל, עד כדי סיכון חיים, ועל-כן הוספנו ותהינו מדוע אותה נאמנות מוגבלת היתה לעניינים שבביטחון המדינה, אולם הסתיימה ברגע שהגיעה למישור החובה האזרחית הבסיסית - לדווח אמת על הכנסות ולשלם מס-אמת. עניין אחרון זה מחייב להדגיש את התופעה, שככל הנראה רווחת מאד בקרב הציבור, וכוונתנו לכך שהעלמת הכנסות מידיעתם של שלטונות המס, נתפסת כמעשה אשר מותר לחטוא בו, הואיל והוא בבחינת הכרח בל-יגונה. תפישה זו יש לעקור מהשורש. כך בדרך כלל, ובמיוחד במדינה שצרכיה כה רבים ואמצעיה כה דלים, והמתחבטת מזה שנים במצוקות תקציביות של ממש, ובממדי עוני ההולכים וגדלים. התמודדות זו קשה היא, הואיל ועבירות המס נעשות הרחק מעינו השוזפת של החוק, ובדרך כלל הן נעשות תוך שיתוף פעולה של גורמים אחדים בעלי עניין. יתר על כן, גם מספרם של העושים במלאכת החקירה אינו רב, ועל כן כאשר נחשפת תופעה בהיקף כה חמור כמו במקרה הנדון, מצווה בית המשפט להרים את תרומתו לצמצום ממדיהן של עבירות המס על ידי החמרה בענישה. המסר לכלל בעניין זה הוא פשוט וברור - הכל מצווים לדווח דיווח אמת על היקף עסקיהם, ואם כך יהיה, מותר להניח שהנטל על כלל אזרחי המדינה יהיה שוויוני יותר. ולהיפך, מי שיעמוד במריו ויוסיף לנהוג בדרכי רמייה כדי להשמיט מהכנסותיו, שוב אין מנוס מלהבהיר לו כי במקרים הראויים, הוא עלול לשלם על כך לא רק בממונו, אלא גם בחירותו. אכן, המערערים במקרה הנדון הקדימו ופרעו את חובם לשלטונות המס. יחד עם זאת, עם כל חשיבותו של פירעון החוב, בסופו של דבר אין מדובר במעשה חסד שעשו המערערים, אלא בפירעון מה שניתן היה לגבות ממנו גם בדרכים אחרות. על כן, אף שלהסרת המחדל במקרה זה יש לייחס משקל, אין להפריז בו עד כדי הימנעות מגזירתו של מאסר בפועל. מסקנה זו מתחייבת גם ממעמדם של המערערים בקהילות בקרבן הם פועלים. נראה כי מדובר בדמויות מוכרות, שמאסרם כרוך ללא ספק בנזק תדמיתי לא פשוט. עם זאת, דווקא ממערערים מסוגם נצפה להתנהגות שונה, באשר הם עלולים להיות בעיני חלק מהציבור מודלים לחיקוי. יתר על כן, מדובר במערערים שלא ביצעו את העבירות בגלל חיסרון כיס, חולשת הדעת, או משובת נעורים. אדרבא, כל המערערים הם אנשים שעמדו זה מכבר על דעתם, שמצבם הכלכלי שפיר, ושביצעו את העבירות בהן הורשעו לאחר מחשבה ותכנון. מנקודת השקפה זו, וחרף הקשיים הכרוכים, מעצם טיבעם, בריצוי מאסר בפועל, אין עילה כלשהי ללכת לקראת המערערים.

הערעורים נדחים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.