פיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל)

ביום 25.5.2005 פורסמו ברשומות שלוש הצעות חוק מטעם הממשלה, שנועדו להוציא אל הפועל את המלצות הצוות הבין משרדי לענין רפורמה בשוק ההון (ועדת בכר). הצעות החוק עוסקות, בין היתר, בבחירת קופת גמל על ידי עמית-שכיר, משיכה והעברה של כספים מקופת גמל ואי העברת כספי חיסכון פנסיוני.
עו"ד לילך דניאל |

ביום 25.5.2005 פורסמו ברשומות שלוש הצעות חוק מטעם הממשלה: חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005 וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-‏2005 (להלן - הצעות החוק).

הצעות החוק נועדו להוציא אל הפועל את המלצות הצוות הבין משרדי לענין רפורמה בשוק ההון (ועדת בכר).

להלן הוראות הצעת החוק הנוגעות לקופות גמל מהפן של יחסי עובד-מעביד.

בחירת קופת גמל על ידי עמית-שכיר

מוצע כי כל עובד המבקש להצטרף לקופת גמל במעמד עמית-שכיר יהיה רשאי לבחור את קופת הגמל שבה הוא מעונין לחסוך, וכי המעביד לא יוכל להתנות את הפקדת הכספים מצדו בבחירת קופת גמל ספציפית או מתוך רשימה של קופות.

משיכה והעברה של כספים מקופת גמל

מוצע לקבוע כי רק עמית, עובד של עמית-מעביד (בקופת גמל מרכזית) או מוטב של עמית או עובד כאמור, יהיו זכאים למשוך כספים מקופת גמל וכי רק עמית יהיה רשאי להעביר כספים מקופת גמל אחת לקופת גמל אחרת וממסלול השקעה אחת בקופת גמל מסלולית למסלול השקעה אחר באותה קופה, והכל בכפוף למועדים ולתנאים שיקבע שר האוצר. מוצע כי רק בקופת גמל אישית לפיצויים, יהיה המעביד רשאי למשוך או להעביר כספים וזאת בכפוף לתנאים שיקבע שר האוצר ובכפוף להוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.

אי העברת כספי חיסכון פנסיוני

גבית כספים משכרו של עובד ואי העברתם לייעודם, במיוחד כאשר מדובר בכספי החיסכון הפנסיוני של העובד, הוא מעשה חמור ביותר. כדי לשקף את חומרת המעשה ולהגביר את ההרתעה לגביו, מוצע להחמיר את הענישה הקבועה בסעיף 26 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לענין זה, ולהחיל אחריות פיקוח לענין זה על נושא משרה במעביד שהוא תאגיד כהגדרתו בסעיף המוצע, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.