רבע מהחוסכים בקופ"ג ישנו את השקעתם עקב מסקנות בכר

כך עולה ממצאי סקר Bizportal הגל החדש. עוד עולה כי העשירים מעדיפים לעבור לקופות הפרטיות מהבנקאיות, ושלישראלי אחד מכל שבעה חוסכים יש קופות בנקאיות ופרטיות גם יחד
חזי שטרנליכט |

סקר שביצע אתר החדשות Bizportal בשיתוף מכון המחקר הגל החדש מגלה שכרבע מציבור החוסכים בקופת גמל (26.1%), מעריך כי ישנה את ההשקעה שלו, כתוצאה מפרסום מסקנות ועדת בכר.

שוק קופות הגמל ממשיך להסעיר את שוק ההון הישראלי, הוא מגלגל נכסים בהיקף המתקרב לכדי 200 מיליארד שקל, ומתוצאות הסקר נראה כי ציבור המשקיעים, הקופות הפרטיות והבנקים אינם מחכים לסיום הליכי החקיקה בכנסת וכבר מצביעים בקופות.

מהסקר עולה כי ארבעה מתוך עשרה ישראלים (40.4%) חוסכים באמצעות קופות גמל. מאלו החוסכים באמצעות קופות הגמל, עושים זאת דרך הקופות הבנקאיות, כ-55% וכ-14% בלבד, באמצעות הפרטיות.

הקופות הבנקאיות השיגו בחמש השנים האחרונות, תשואה ממוצעת של 44.5%, הקופות הפרטיות השיגו רק 54.6% באותה תקופה, קופות הגמל של הביטוח השיגו 41.4% והקופות המפעליות והענפיות השיגו רק 45.2%.

נתון נוסף מעניין שנחשף בסקר Bizportal, הוא שלגבי כ-13.7% מאלה החוסכים בקופות גמל, ישנן קופות בבנקים ובגופים הפרטיים. כלומר, אחד מכל שבעה חוסכים, מבקש ליהנות משני העולמות. אולם על השאלה איזו קופת גמל יש לך? ענו כ-17.4%, נתון גבוה יחסית, שאינם יודעים כלל איזה סוג של קופת גמל יש ברשותם.

נתון מעניין נוסף, שעולה מהסקר הוא שהעשירים מעדיפים לעבור מקופות הגמל הבנקאיות לפרטיות על פני מעבר מהפרטיות לבנקאיות. מממצאי הסקר עולה, כי ככל שעולה רמת ההכנסה, כך גוברת הנטייה לעבור לקופות הגמל הפרטיות. כ- 55% מאלו שהגדירו עצמם כבעלי הכנסה הגבוהה בהרבה מהממוצע, מעריכים, כי אם יעברו מקופת הגמל שלהם עקב מסקנות רפורמת בכר, יהיה זה מבנקאית לפרטית (בעוד שרק 30% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע, סבורים כך).

מעבר לכך, ככל שפוחתת ההכנסה, בולטת הכוונה של מעבר מקופת גמל פרטית לבנקאית: כ-22.4% מהמצהירים על ההכנסות הנמוכות ביותר במדגם, העריכו כי יעשו כך, אל מול 6.3% בלבד מבעלי ההכנסות הגבוהות בהרבה מעל הממוצע, שיבחרו לבצע מהלך שכזה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.