קארין לירי: איך מפוצצים 600 אלף שקל על קוטג' ביום?

שימו לב לסיפור הבא, עשרות עובדים מחברת ביטוח ענקית נשלחו עם תווי קניות של קלאבמרקט במאות אלפי שקלים, כדי לאסוף כמה שיותר מזון... שלא ייגמר להם אם חלילה הרשת תקרוס
קארין לירי |

הסיפור של קלאבמרקט מייצר ריקושטים עסיסיים רבים. שימו לב למה שקרה באחת מחברות הביטוח הגדולות במשק. מסתבר שנשארו בה תווי קנייה: "אקסטרא-תו" של קלאב מרקט. לא בסכום פעוט מדובר אלא בשווי של כ-600 אלף שקל. אני שמעתי שהתמוטטות הרשת יצרה לחץ והותירה אולטימטום למשתמשים בתווים: אפשר לקנות מוצרים עם התווים - בדגש על מוצרי מזון, עד סוף יום רביעי (ה-14 ביולי).

הרשת לא אפשרה לבצע הזמנה סיטונאית מהתווים. אז מה עשו באותה חברת ביטוח? שלחו עשרות עובדים לסניפי הרשת מצויידים בתווים, והם אספו מכל הבא ליד. אז יש קמעונאות ויש קמעונאות בסגנון ישראלי. וכך עמדו להם מספר עובדים מהחברה בסופו של אותו יום, אחרי שרכשו סחורה בכחצי מהסכום (320 אלף שקל, עד שש בערב... פששש).

כאוהדת פרחים וטלפונים סלולריים סקסיים, לא יכולתי שלא להבחין בצעד המקורי שנקט בעלי סאני תקשורת, אילן בן דב. הוא שלח לכנס התקשורת של גלובס ודלויט, דוגמניות חתיכות ומתוחכמות שחילקו זרי פרחים וואזות מעוצבות לכל באי הכנס. סאני הקימה דוכן פרחים מושקע ביותר והתוצאה.. הביתן היה הכי עמוס בפוואייה, ולא היה אחד שלא יצא מהכנס עם ואזה וזר. כל זאת, נזכיר בהמשך לטרנד החתונות והפרחים מהקמפיין האחרון והייחודי של בן דב. הפרחים לאילן.

אחחח המאבקים, הדראמה המתח.. כן, גם אני בענייני מסקנות ועדת בכר. גם הבלונדה שלכם נדהמה לקרוא את המכתבים הזועמים שנשלחו לכל עבר השבוע. כך למשל הואשם בנימין נתניהו ש"הוא קונה את קולות הח"כים בדרך ליישום מסקנות ועדת בכר בהבטחות תקציביות". השבוע הזדעקו ועדי העובדים של הבנקים במכתב ציבורי לשר: "אדוני שר האוצר, זו קניית קולות בכסף. זהו שוחד פוליטי, המתקיים במחשכים הרחק מעיני הציבור". ורק אני חשבתי שלבנקים אין קשר לכסף וקניות.

רק אם הייתם בשופינג מטורף במילאנו או פאריס, יכולתם להחמיץ את החדשה החמה בתחום המזון. מסתבר שבפארק תמנע החליטו לפנות אל המיליוניון העליון ולהציע ארוחה זוגית ב-15 אלף שקל. שף צמוד יגיש לכם שבע מנות מורכבות ומתוחכמות, תוכלו להנות מ-3 סוגי יינות, 5 סוגי משקאות אלכוהוליים. רק אל תשכחו להזמין אותי, את הבלונדינית שלכם לאיזו סעודונת. אחרי הכל, אי עדיף למחוק זכרונות של בורקס מהשק"ם ולהחליף אותם בנופי מערות פראיות במדבר...

כל אישה צריכה להיות מלכה, וכל מלכה צריכה צי רכב נאה. גם עמוס מלכא יכול להתחיל להאמין לאמרה הזאת. מהיום זה רשמי, דירקטוריון חברת 'אלבר', מינה את האלוף (מיל.) עמוס מלכא, ראש אמ"ן לשעבר, לתפקיד יו"ר 'אלבר', חברת הליסינג והמימון בישראל תזכה לראות אותו מכהן בתפקיד החשוב. ומכיון שאין בלונדה בלי קופה, או מינימום איזה - קאבריולט, אנא עמוס.. סדר לי פורשה. אפשר גם בליסינג תפעולי.

מערכת MSN הודיעה השבוע שהיא מבקשת להעביר את הנושא המרכזי שעל סדר היום והלב בישראל - ההינתקות - לפסים תרבותיים, ולשם כך החליטה לקיים תחרות כתיבת שירה, שבה יביעו גולשים את רגשותיהם בנוגע להינתקות. כל גולש יוכל להביע את רגשותיו באופן חופשי לחלוטין באמצעות כתיבת שירה. גם אני כתבתי שיר: "אריק, תפנה אותי" (לעולם הזוהר בלוס אנג'לס).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: