פנימי!! - לטיפול יש לקבל את אישור העורך הראשי

חזי שטרנליכט |

הם ישנים אולי בשקט בלילה, אבל עשרות וייתכן שמאות ישראלים, חושפים את חשבונות הבנק שלהם ומידע אישי רגיש נוסף לחדירה קלה ומהירה מדי יום. היום אנחנו מגלים כאן ב-Bizportal כי ישראלים רבים חושפים את פרטי חשבונות הבנק שלהם, וסיסמאות גישה רבות למידע רגיש שברשותם, באמצעות קבצים שהם משאירים נגישים לכל דורש בתוכנות שיתוף הקבצים.

אורן (שם בדוי, פרטיו המלאים במערכת), הוא עוד אחד מאלה שלא נזהרים בפרטי הזהות הכמוסים שלהם, הוא הכין לנוחיותו - קובץ עם סיסמאות גישה קלות לחשבון הבנק שלו. אבל הטעות שעשה אורן היתה שיתוף אותו קובץ בספריות שיתוף הקבצים באחת מהתוכנות הנפוצות שהישראלים כל כך אוהבים.

התוכנות האלה הכניסו הרבה נוחות לחיינו. קל יותר לשתף בהן קבצים, למצוא תכנים שמעניינים אותנו באינטרנט. אבל בתוכנות הללו ישנה מערכת הרשאות מתוחכמת שמאפשרת לכל האינטרנט להציץ לספריות שאנחנו מותירים לו. אם השארנו מידע רגיש באחת מאותן ספריות קבצים - כל האינטרנט יכול לקרוא.

למעשה המצב עוד יותר גרוע. התוכנה למעשה שולחת את שמות הקבצים הללו לאינטרנט - בכדי שהגולשים האחרים יוכלו למצוא אותם. הם לא יושבים נייחים, השמות שלהם נחשפים במודע, בכל פעם שאנחנו מחוברים לאינטרנט באמצעות תוכנת שיתוף הקבצים.

בפזיזותו החליט אורן, שמכיון שגם הוריו גולשים דרך אותו המחשב לחשבון הבנק, הוא יכול להקל עליהם את מלאכת הזכירה של אותן ססמאות והוא בחר להוסיף את פרטיהם לאותו הקובץ. יחד עם סדרה של מידעים רגישים, כגון סיסמאות גישה למידע על חשבונות הבנק בטלפון, הוא הפך את עצמו בשוגג לחשוף לגניבת מידע קלה ונגישה. כל משפחתו נחשפה עם סדרת הפרטים הרגישה, מעצם העובדה שהוא הותיר את הקובץ חשוף בספרייה הציבורית שיצר.

מסתבר שישראלים רבים חושפים מידע רגיש מבלי להיות מודעים לכך. אם המידע נופל בידיים הלא נכונות, וכאלה - ישנן רבות באינטרנט, עלולות להתבצע הונאות ומשיכות כספים במימדים נרחבים. גורמים זדוניים לא חסרים בעולם, ולמעשה "גניבת זהויות", או שימוש פלילי בפרטי חשבונות בנק וכרטיסי אשראי של אחרים, הופכת להיות מכה של ממש.

כך גם במקרה של רווית (שם בדוי). נערה מתבגרת מעיר גדולה במרכז הארץ. היא הכינה לעצמה קובץ עם ססמאות הגישה לבנק והניחה אותו בספריית הגישה הפתוחה לאינטרנט. מה שעלול להדאיג עוד יותר הוא, שהקובץ שלה כבר הורד מספר פעמים, והוא זמין ברשת. משמעות הדבר היא שאם היא לא שינתה את הססמא או החליפה את פרטי הזיהוי שלה - ישנם עוד אנשים שברשותם יש את הגישה לחשבון הבנק שלה.

אריה דנון: המודעות היא במקום הראשון

פנינו למנכ"ל סימנטק באזור הים התיכון, אריה דנון, בכדי להבין קצת יותר על הטעויות שאנשים ועסקים עושים באבטחת המידע הכי רגיש שלהם. "יש כאן עניין מאוד רחב לחינוך לאבטחת מידע שלא קשור למחשוב" מסביר דנון. לדבריו, "אם רוצים לשמור על מידע, צריך לשמור אותו בדרך נאותה. אנשים טועים וחושבים שססמא פשוטה במחשב מגינה עליהם. יש חוסר מודעות לקלות הפריצה למאגרי מידע, וזה מגביר את הסיכון. אין ספק שלמישהו יש חומר אישי במחשב, עליו לחשוב על דרכים כיצד לשמור עליו."

"למשתמש הביתי הוא מידע רגיש אישי", דנון ממליץ למשתמש הפרטי להגן בחבילה משולבת של אנטי וירוס, חומת אש, ותוכנות נוגדות רוגלות (SpyWare). השארת מידע פרטי ואישי במחשב לדבריו, "זה כמו שתלך ברחוב ומישהו ישאל אותך מה החשבון בנק שלך והססמה שלך - ואתה תגיד לו את זה. זה מאוד דומה. העניין של חינוך ומודעות הציבור. המודעות נמצאת במקום הראשון לדעתי."

אז מה עושים?

קודם כל, מי שחושש ממצאי החשיפה של Bizportal, צריך לוודא שאם הוא משתמש בתוכנות שיתוף קבצים, החא לא משתף בספרייה שמיועדת לשם כך, קבצים סודיים עם מידע רגיש.

רצוי לא לשמור את סיסמאות הגישה לחשבונות הבנק ולאתרים הרגישים בתוך המחשב. בנוסף לכך, אם הוכנו קבצים חסויים, מומלץ לחסום אותם עם סיסמא, או לשמור אותם על מדיה חיצונית (דיסק או תקליטור).

במקביל לכל אילו, למשתמש הביתי מומלץ להשתמש בתוכנת אנטיוירוס להגנה על המחשב מפגמים שונים ומשונים, בתוכנת חומת-אש (פיירוול) פרטית, ובתוכנות נוגדות רוגלות, בכדי שמידע רגיש לא יזלגו החוצה - אפילו לחברות שמחפשות תכנים למטרות פרסום.

אבל גם לאחר ביצוע כל הפעולות שנועדו להגן על המידע, החינוך והמודעות לשמירת המידע הרגיש במקומות המיועדים לכך, הם הדבר הקריטי. אם נחזורלרגע לדבריו של מנכ"ל סימנטק ישראל, אריה דנון, "יש נושא של חינוך לאבטחת המידע. אם יש לך את מערכת הססמאות הכי טובה בעולם ואתה רושם את הססמה שלך מתחת למקלדת, אז מי שיגיע וירים את המקלדת שלך - יהפוך את הססמה לחסרת ערך לחלוטין".

תגובות לתחקיר: אל תגלו את ססמתכם לאיש!

בשל החשיבות העצומה של ממצאי התחקיר, פנינו לבנק הפועלים, הבנק הגדול במדינה בכדי שיגיב למסקנות התחקיר.

בנק הפועלים מסר כי הוא רואה באבטחת המידע נושא בעל חשיבות מרכזית. הבנק משקיע משאבים רבים, הן טכנולוגיים והן אנושיים, כדי לשמור על סודיות פרטי ונתוני לקוחותיו, תוך שימוש במערכות מחשוב המוגנות על-ידי טכנולוגיה מתקדמת ביותר.

בשל רצון הבנק לסייע ללקוחותיו לעשות שימוש בטוח ב"פועלים באינטרנט", הבנק הכין מדריך לשימוש בטוח באינטרנט, אותו הוא מפיץ ללקוחותיו. להלן הנחיות עיקריות לשימוש בטוח באינטרנט ובדואר אלקטרוני מתוך המדריך:

הגנו על מחשבכם האישי:

* השתמשו בתוכנת אנטי-וירוס מעודכנת, בתוכנת firewall ובתוכנה לאיתור תוכנות ריגול

* אם מותקנת במחשבכם תוכנה לשיתוף קבצים ? וודאו כי לא נשמרים פרטים אישיים על קובץ במחשב

היזהרו מתרמיות בדואר אלקטרוני:

* מחקו כל הודעת דואר אלקטרוני חשודה מבלי לפתוח אותה

* אל תעבירו בדואר אלקטרוני מידע אישי (כגון: מס' ת.ז., מס' כרטיס אשראי, סיסמאות וכו')

* אל תזינו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם באתרים לא מוכרים.

* אל תכנסו לחשבון הבנק שלכם באמצעות קישורים המועברים בדואר אלקטרוני

שימרו על סודיות סיסמתכם:

* בחרו סיסמא שאינה קלה לשיחזור או העתקה - אל תשתמשו ברצף ספרות/אותיות או בפרטים אישיים בסיסמא.מומלץ להחליף סיסמא לעיתים קרובות

* אל תגלו סיסמתכם לאיש!

* אל תחזיקו סיסמאות בצמוד לקוד משתמש, ליד המחשב, או בקבצים במחשבכם האישי.

* אל תאפשרו לדפדפן לשמור סיסמאות באופן אוטומטי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי