פנימי!! - לטיפול יש לקבל את אישור העורך הראשי

חזי שטרנליכט |

הם ישנים אולי בשקט בלילה, אבל עשרות וייתכן שמאות ישראלים, חושפים את חשבונות הבנק שלהם ומידע אישי רגיש נוסף לחדירה קלה ומהירה מדי יום. היום אנחנו מגלים כאן ב-Bizportal כי ישראלים רבים חושפים את פרטי חשבונות הבנק שלהם, וסיסמאות גישה רבות למידע רגיש שברשותם, באמצעות קבצים שהם משאירים נגישים לכל דורש בתוכנות שיתוף הקבצים.

אורן (שם בדוי, פרטיו המלאים במערכת), הוא עוד אחד מאלה שלא נזהרים בפרטי הזהות הכמוסים שלהם, הוא הכין לנוחיותו - קובץ עם סיסמאות גישה קלות לחשבון הבנק שלו. אבל הטעות שעשה אורן היתה שיתוף אותו קובץ בספריות שיתוף הקבצים באחת מהתוכנות הנפוצות שהישראלים כל כך אוהבים.

התוכנות האלה הכניסו הרבה נוחות לחיינו. קל יותר לשתף בהן קבצים, למצוא תכנים שמעניינים אותנו באינטרנט. אבל בתוכנות הללו ישנה מערכת הרשאות מתוחכמת שמאפשרת לכל האינטרנט להציץ לספריות שאנחנו מותירים לו. אם השארנו מידע רגיש באחת מאותן ספריות קבצים - כל האינטרנט יכול לקרוא.

למעשה המצב עוד יותר גרוע. התוכנה למעשה שולחת את שמות הקבצים הללו לאינטרנט - בכדי שהגולשים האחרים יוכלו למצוא אותם. הם לא יושבים נייחים, השמות שלהם נחשפים במודע, בכל פעם שאנחנו מחוברים לאינטרנט באמצעות תוכנת שיתוף הקבצים.

בפזיזותו החליט אורן, שמכיון שגם הוריו גולשים דרך אותו המחשב לחשבון הבנק, הוא יכול להקל עליהם את מלאכת הזכירה של אותן ססמאות והוא בחר להוסיף את פרטיהם לאותו הקובץ. יחד עם סדרה של מידעים רגישים, כגון סיסמאות גישה למידע על חשבונות הבנק בטלפון, הוא הפך את עצמו בשוגג לחשוף לגניבת מידע קלה ונגישה. כל משפחתו נחשפה עם סדרת הפרטים הרגישה, מעצם העובדה שהוא הותיר את הקובץ חשוף בספרייה הציבורית שיצר.

מסתבר שישראלים רבים חושפים מידע רגיש מבלי להיות מודעים לכך. אם המידע נופל בידיים הלא נכונות, וכאלה - ישנן רבות באינטרנט, עלולות להתבצע הונאות ומשיכות כספים במימדים נרחבים. גורמים זדוניים לא חסרים בעולם, ולמעשה "גניבת זהויות", או שימוש פלילי בפרטי חשבונות בנק וכרטיסי אשראי של אחרים, הופכת להיות מכה של ממש.

כך גם במקרה של רווית (שם בדוי). נערה מתבגרת מעיר גדולה במרכז הארץ. היא הכינה לעצמה קובץ עם ססמאות הגישה לבנק והניחה אותו בספריית הגישה הפתוחה לאינטרנט. מה שעלול להדאיג עוד יותר הוא, שהקובץ שלה כבר הורד מספר פעמים, והוא זמין ברשת. משמעות הדבר היא שאם היא לא שינתה את הססמא או החליפה את פרטי הזיהוי שלה - ישנם עוד אנשים שברשותם יש את הגישה לחשבון הבנק שלה.

אריה דנון: המודעות היא במקום הראשון

פנינו למנכ"ל סימנטק באזור הים התיכון, אריה דנון, בכדי להבין קצת יותר על הטעויות שאנשים ועסקים עושים באבטחת המידע הכי רגיש שלהם. "יש כאן עניין מאוד רחב לחינוך לאבטחת מידע שלא קשור למחשוב" מסביר דנון. לדבריו, "אם רוצים לשמור על מידע, צריך לשמור אותו בדרך נאותה. אנשים טועים וחושבים שססמא פשוטה במחשב מגינה עליהם. יש חוסר מודעות לקלות הפריצה למאגרי מידע, וזה מגביר את הסיכון. אין ספק שלמישהו יש חומר אישי במחשב, עליו לחשוב על דרכים כיצד לשמור עליו."

"למשתמש הביתי הוא מידע רגיש אישי", דנון ממליץ למשתמש הפרטי להגן בחבילה משולבת של אנטי וירוס, חומת אש, ותוכנות נוגדות רוגלות (SpyWare). השארת מידע פרטי ואישי במחשב לדבריו, "זה כמו שתלך ברחוב ומישהו ישאל אותך מה החשבון בנק שלך והססמה שלך - ואתה תגיד לו את זה. זה מאוד דומה. העניין של חינוך ומודעות הציבור. המודעות נמצאת במקום הראשון לדעתי."

אז מה עושים?

קודם כל, מי שחושש ממצאי החשיפה של Bizportal, צריך לוודא שאם הוא משתמש בתוכנות שיתוף קבצים, החא לא משתף בספרייה שמיועדת לשם כך, קבצים סודיים עם מידע רגיש.

רצוי לא לשמור את סיסמאות הגישה לחשבונות הבנק ולאתרים הרגישים בתוך המחשב. בנוסף לכך, אם הוכנו קבצים חסויים, מומלץ לחסום אותם עם סיסמא, או לשמור אותם על מדיה חיצונית (דיסק או תקליטור).

במקביל לכל אילו, למשתמש הביתי מומלץ להשתמש בתוכנת אנטיוירוס להגנה על המחשב מפגמים שונים ומשונים, בתוכנת חומת-אש (פיירוול) פרטית, ובתוכנות נוגדות רוגלות, בכדי שמידע רגיש לא יזלגו החוצה - אפילו לחברות שמחפשות תכנים למטרות פרסום.

אבל גם לאחר ביצוע כל הפעולות שנועדו להגן על המידע, החינוך והמודעות לשמירת המידע הרגיש במקומות המיועדים לכך, הם הדבר הקריטי. אם נחזורלרגע לדבריו של מנכ"ל סימנטק ישראל, אריה דנון, "יש נושא של חינוך לאבטחת המידע. אם יש לך את מערכת הססמאות הכי טובה בעולם ואתה רושם את הססמה שלך מתחת למקלדת, אז מי שיגיע וירים את המקלדת שלך - יהפוך את הססמה לחסרת ערך לחלוטין".

תגובות לתחקיר: אל תגלו את ססמתכם לאיש!

בשל החשיבות העצומה של ממצאי התחקיר, פנינו לבנק הפועלים, הבנק הגדול במדינה בכדי שיגיב למסקנות התחקיר.

בנק הפועלים מסר כי הוא רואה באבטחת המידע נושא בעל חשיבות מרכזית. הבנק משקיע משאבים רבים, הן טכנולוגיים והן אנושיים, כדי לשמור על סודיות פרטי ונתוני לקוחותיו, תוך שימוש במערכות מחשוב המוגנות על-ידי טכנולוגיה מתקדמת ביותר.

בשל רצון הבנק לסייע ללקוחותיו לעשות שימוש בטוח ב"פועלים באינטרנט", הבנק הכין מדריך לשימוש בטוח באינטרנט, אותו הוא מפיץ ללקוחותיו. להלן הנחיות עיקריות לשימוש בטוח באינטרנט ובדואר אלקטרוני מתוך המדריך:

הגנו על מחשבכם האישי:

* השתמשו בתוכנת אנטי-וירוס מעודכנת, בתוכנת firewall ובתוכנה לאיתור תוכנות ריגול

* אם מותקנת במחשבכם תוכנה לשיתוף קבצים ? וודאו כי לא נשמרים פרטים אישיים על קובץ במחשב

היזהרו מתרמיות בדואר אלקטרוני:

* מחקו כל הודעת דואר אלקטרוני חשודה מבלי לפתוח אותה

* אל תעבירו בדואר אלקטרוני מידע אישי (כגון: מס' ת.ז., מס' כרטיס אשראי, סיסמאות וכו')

* אל תזינו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם באתרים לא מוכרים.

* אל תכנסו לחשבון הבנק שלכם באמצעות קישורים המועברים בדואר אלקטרוני

שימרו על סודיות סיסמתכם:

* בחרו סיסמא שאינה קלה לשיחזור או העתקה - אל תשתמשו ברצף ספרות/אותיות או בפרטים אישיים בסיסמא.מומלץ להחליף סיסמא לעיתים קרובות

* אל תגלו סיסמתכם לאיש!

* אל תחזיקו סיסמאות בצמוד לקוד משתמש, ליד המחשב, או בקבצים במחשבכם האישי.

* אל תאפשרו לדפדפן לשמור סיסמאות באופן אוטומטי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.