הבורסה בשבוע הבא: בין טרור למזימות בינלאומית
בעברית היומיומית נהוג לבטא התנהגות של אדם, שהיא מעט תלושה מהמציאות כמי ש"חי בסרט". מי שהביט בשבוע החולף על התנהגות הבורסה התל אביבית, שנעה בעצבנות תוך חיפוש אחר עוגן במציאות, יכול היה לנחש שגם ברחוב אחד העם חיים בסרט. סרט עם עלילה לא ברורה, קצת מנותק מהמציאות.
הדולר שהתחזק זה שבוע נוסף וחצה ב"שקט יחסי" את רף ה-4.6 שקלים, הוא חלק מהתפאורה בסרט הזה. פעילי שוק ההון, אולי הספיקו במשך שנתיים של עליות שערים את האויב מספר אחד של המניות. הדולר הוא האפיק הסולידי הישן חדש של הישראלי הממוצע. קצת אי יציבות והוא הופך לחוף המבטחים. בהתחלה עוד אפשר היה לזלזל, אחר כך להקשיב לסדרת האיומים של מנהלי חדרי העסקאות במט"ח, ועכשיו שוררת דממה מדאיגה בכל הקשור אליו. הוא מתחזק, והשקט - זה השקט שנשאר.
הבורסה הלכה השבוע כמו פיסח עיוור בחוצות העיר. רגל על המדרכה, רגל על הכביש. באה סדרת הפיגועים בלונדון וניערה את כל האי-יציבות היציבה שהתחוללה בזירת החדשות המקומית. זה לא ביבי-שרון, אלא בלייר-בין-לאדן, בסוף השבוע הזה. מזימות בינלאומיות של טרוריסטים רצחניים עברו לשחק בגורלות השווקים בסוף השבוע. אך למרות זאת הפתיעה התוצאה שאירועי הרצח המזעזעים בלונדון לא הצליחו להפיל את השווקים אתמול (ה').
אולי משום שהאירועים לא "צולמו" מספיק, והאיפוק הבריטי הוא לא ההיסטריה הישראלית. אולי משום שהבריטים לא עצרו את המסחר, ולא נתנו לחשש ממניין הגופות לסחרר אותם. בכל מקרה, הבורסות באירופה ירדו בשיעורים חדים יותר מאלה שבבריטניה. אם הפוטסי הצליח לגמוע את יום הדמים הנורא בירידה של 1.7%, משמעו שהרציונל שבשווקים הפתוחים של המערב הצליח לגבור על האי-רציונל הרציונלי של הטרוריסטים.
יש מדריך לא כתוב למתעשרים מהירים בעיתות אסון ומצוקה. עליהם להיות זריזים, זמינים, חדי אבחנה, ובעלי היגיון קר. מי שיכול היה להתגבר על ההלם במחצית השעה הראשונה שב-11 בספטמבר ולרכוש שורט על מניות ביטוח, או להכנס ללונג על זהב או נפט, יכול היה להיות אדם עשיר. מנגד, מי שנתפס עם המכנסיים למטה, לומד שזעזוע בשווקים הפיננסים יכול למחוק שנים של הישגים קטנים שצבר. צונאמי זה לא רק בטבע, זה גם בכלכלה.
ועדיין, הבריטים לימדו את העולם איך שומרים על קור רוח. לונדון היא מרכז פיננסי גלובלי לא פחות חשוב מניו יורק. כספים רבים ובורסות שונות פועלות בה. ההחלטה לא לסגור את הבורסה למניות היתה הרת גורל ונראה שהתקבלה בתבונה. הכסף דיבר וגימד את ההשלכות ההרסניות של הכוונות הנפשעות של המרצחים שתכננו את האירועים.
ניתן להעריך שחלק מהן היו כלכליות. החברות הפתוחות נהנות משווקים חופשיים, וחשש ואימה מטרור פוגעים בחלקים חשובים בכלכלות הללו. כלומר, הם מעלים את מחירי הסחורות, מצניחים את מניות התעופה, התיירות, הביטוח וכיו"ב.
אז איך תפתח הבורסה התל אביבית את המסחר שלה ביום ראשון? אם אמרנו כבר שהקיץ הזה לא צפויה "עונת מלפפונים" רגילה - אז כדאי שנחזור ונגיד את זה שוב. זה לא הולך להיות קיץ מלפפונים. אולי מלפפונים חמוצים. התנתקות, פערי ריביות, ביבי יפוטר או לא, זה כבר מאחורינו ועדיין מלפנינו. זה הולך להיות קיץ סוער.
כך שאם סטיות התקן מתחילות לחזור, הירידות העצבניות והדשדוש וחוסר המגמה ממשיכים, אזהרות הרווח המתרבות של הישראליות בוול סטריט - שעלולות להגביר את החשש לגבי עונת הדוחות בתל אביב, כל זאת תוך שהדולר ממשיך לטפס בשקט ובבטחה... אז נגלה בקרוב ש"גידורים" זאת לא מילה גסה.
קו פרשת המים החדש נחצץ באופן סימבולי עם שובנו מחג שבועות האחרון. נראה שקו היעד הבא נמצא בעונת החגים - אחרי הקיץ, ההתנתקות, עם התבהרות מגמת הריבית של בנק ישראל, וכמובן עם תקווה שהמזימות הבינלאומיות של הטרוריסטים הנבלים יתבדו.
מאת: חזי שטרנליכט
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
