בנק ישראל: הפיחות בדולר התחיל בחו"ל וזחל לכאן
ממחלקת פעילות המשק במטבע חוץ בבנק ישראל נמסר, כי בחודש יוני פוחת השקל מול הדולר בשיעור של 3.6%, ומול הסל, בשיעור של 2.9%. שיעור זה בולט על רקע היציבות הרבה שאפיינה את שער החליפין של השקל בתקופה האחרונה, אך הוא אינו חריג בהשוואה לתנודתיות של שערי החליפין הן במדינות מפותחות והן בשווקים המתעוררים.
בבנק ישראל סבורים כי הפיחות החל על רקע התחזקות הדולר אל מול רוב המטבעות בעולם, בעיקר במחצית הראשונה של החודש, ובהמשך מקורו בעיקר בגורמים מקומיים, שהתבטאו בעיקר ברכישות מט"ח על ידי משקי בית. הפעילות בשוק התאפיינה בפעילות בכיוונים מנוגדים של המגזרים השונים, רכישות מט"ח של משקי בית ושל משקיעים מוסדיים, ומכירות מט"ח של המגזר העיסקי ושל תושבי חוץ. פועל יוצא מכך הוא שמכירות המט"ח של מערכת הבנקאות היו מתונות ביותר.
בסיכון שער החליפין נרשמה עלייה חדה. לעומת זאת, לא חל שינוי בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי. סטיית התקן הגלומה באופציות שמעבר לדלפק עלתה במהלך החודש ב-2.2 נקודות אחוז לרמה של 6.5%.
זאת, לאחר ירידה מתמשכת מתחילת השנה. לעומת זאת, בשווקים המתעוררים נמשכה הירידה בסיכון שער החליפין. עיקר העלייה בסטיית התקן הגלומה הייתה בטווחים הקצרים, כ-4 נקודות אחוז, דבר המצביע על התגברותה של אי וודאות קצרת טווח.
פעילות מגזרים עיקריים בשוק שקל/מט"ח
עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי בחודש יוני, משקי הבית צברו כ-520 מיליוני דולרים בקרנות נאמנות המשקיעות בנכסים במט"ח, בארץ ובחו"ל, ושייעודן העיקרי הוא הצמדה לשער החליפין של הדולר. בנוסף חלה עלייה בצבירה בפיקדונות במט"ח בבנקים בארץ, אך לא ניכרת העברה לפיקדונות בבנקים בחול.
במקביל מימשו משקי הבית אחזקות בקרנות נאמנות המשקיעות באג"ח בארץ ובמניות בת"א. פעילותם של משקי הבית מתרחשת של רקע הצמצום המתמשך בפער הריביות בין השקל לדולר, ועל רקע החלת השלב האחרון של הרפורמה במס. נראה כי העיתוי קשור בהתגברותם של גורמי אי-ודאות קצרי טווח הקשורים בתהליכים הגיאו-פוליטיים.
המשקיעים המוסדיים, השקיעו בנכסים זרים בחו"ל בחודש יוני כ-300 מיליוני דולרים. החודש ניכרת התגברות מסוימת בקצב ההשקעות בחו"ל בהשוואה לחודשים הקודמים. מתחילת השנה השקיעו המשקיעים המוסדיים בנכסים זרים כ-1.1 מיליארדי דולרים. הגידול המתמשך בהשקעות בחו"ל מתרחש על רקע החלתו, בתחילת 2005, של השלב האחרון של הרפורמה במיסוי, שביטל את האפליה במיסוי שהייתה קיימת לטובת השקעה מקומית על פני השקעות בני"ע זרים.
הסקטור העיסקי, מכר מט"ח בהיקפים ניכרים באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים. זאת, בניגוד לחודשים קודמים, בהם רכש מט"ח בסכומים גדולים, בעיקר באמצעות פירעונות אשראי ממערכת הבנקאות. השינוי במגמה, תואם את דפוס ההתנהגות ארוך הטווח, של פעילות בניגוד למגמת שער החליפין.
תושבי חוץ, מכרו נטו במהלך חודש יוני מט"ח בהיקף של כ-100 מיליון דולר. עם זאת, כיוון פעילותם במכשירים השונים לא היה אחיד: מצד אחד הגבירו במידה ניכרת את היקף השקעותיהם בבורסה לני"ע בת"א, הן באמצעות אג"ח (בעיקר שחרים ארוכים) והן באמצעות מניות, כ-400 מיליון דולר.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
