פישר: אין סכנה ליציבות במערכת הפיננסית מרפורמת בכר

הרפורמה עשויה לתרום לגיוון של המערכת, דבר שהוכיח בשנות ה-90 כי הוא משפר את היציבות בשווקים אחרים בעולם. כך אומר היום נגיד בנק ישראל בוועדת הכספים של הכנסת
חזי שטרנליכט |

הנגיד פישר נאם היום (ג') בועדת הכספים של הכנסת. הנגיד הביע תמיכה ברפורמה של "ועדת בכר", בפעם השנייה בתוך חודש וחצי. הנגיד סבור כי הרפורמה עשויה לתרום לגיוון של המערכת הפיננסית בישראל, דבר שהוכיח את עצמו, לדברי הנגיד, בשנות ה-90. זאת משום שהוא הוכח כדבר ששיפר את היציבות בשווקים אחרים ברחבי העולם.

לכן סבור הנגיד פישר כי אין סכנה ליציבות במערכת הפיננסית בישראל מרפורמת בכר. להיפך, הוא מאמין כי הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים תשפר את מצבים של הבנקים בישראל. הוא תומך במתן אפשרות להפיץ ביטוחים על ידי הבנקים, והוא מעריך כי גם הבנקים הקטנים לא ייפגעו מהרפורמה, זאת משום שהם יוכלו לדבריו להתמזג.

הנגיד פישר מעריך כי המונח השגור במערכת הפיננסית המוכר כ"חומות סיניות", איננו מספיק במקרה של רפורמת בכר. "אנחנו יודעים שבסופו של דבר, "החומות" האלה בארץ אינן מספיק אפקטיביות וכל הניסיונות שעשינו במשך השנים כדי לחזק אותן ולהפוך אותן לאפקטיביות לא הצליחו".

פישר מציין כי ה"חומות הסיניות" בארצות הברית כן פעלו כשורה. זאת משום, שבארצות הברית, הבנקים- גם הגדולים, ואפילו סיטיגרופ - קטנים יחסית למערכת הפיננסית ואינם דומיננטיים.

הנגיד מסיים את דבריו בנימה מעט אופטימית ואומר הוא "מקווה שלאחר יישום הרפורמה, עם הזמן, כאשר הדומיננטיות של הבנקים בישראל תקטן, כוחות השוק ושיקולים של כדאיות כלכלית יובילו גם את הבנקים הישראליים למסקנה שלא היה כדאי להם להחזיק מיגוון של מוצרים פיננסיים, אלא להתרכז במה שיש להם יתרון יחסי", במצב זה מעריך פישר, נוכל לומר שהרפורמה באמת הצליחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.