שוק שיחות הועידה ברשת יגיע ב-08' ל-1.1 מיליארד ד'

כך חוזים בחברת המחקר והייעוץ גרטנר, כשכבר השנה, הם מוסיפים, הוא יגיע להיקף של כ-681 מיליון דולר. מדובר בצמיחה מרשימה בשיעור של כ-16% ביחס ל-2004
שרון שפורר |

חברת המחקר והייעוץ, גרטנר, אומרת, כי הדרישה הגוברת בארגונים לטכנולוגיות שיתופי עבודה בזמן אמת תניע את שוק התוכנות לועידות מבוססות רשת ושיתופי פעולה בין צוותי עבודה מרוחקים והוא יגיע להיקף של 681.7 מיליון דולר בשנת 2005 - צמיחה של 16% ביחס לשנת 2004. עד 2008, צופה גרטנר, יגיע השוק ל-1.1 מיליארד דולר.

"למרות הימצאותם בשלבי אימוץ ראשונים, השווקים של שיחות הועידה המבוססות רשת ושיתופי עבודה בין צוותים מרחוק, מתלכדים ומשתנים", אומר טום אייד, שהינו סגן נשיא ומנהל מחקר בגרטנר. "יצרנים מספקים יותר אפשרויות לשלב שיתוף עבודה, במגוון תכנים, טכנולוגיות תקשורת ושיתוף. אימוץ טכנולוגיות אלו ימשיך לגדול ככל שהן תשתלבנה יותר בתהליכים עסקיים".

האנליסטים של גרטנר אומרים, כי הדרישה לצורות אחרות של שיתופי עבודה (שאינם כלולים בתחזית זאת), דוגמת מסרים מיידיים וועידות וידאו, צפויה אף היא לגדול. מסרים מיידיים צפויים, למשנתם, להפוך לפופולריים כמו דואר אלקטרוני, ובאמצעות תקנים בינלאומיים, לפעול גם בתאימות לצורות תקשורת אחרות. ועידות וידאו יתפתחו לסביבת שולחן העבודה, יתמכו בשיחות אד-הוק וישולבו בצורה טובה יותר עם ועידות מבוססות רשת ומסרים מיידיים.

טכנולוגיות ועידות רשת ושיתופי עבודה תסופקנה, לדברי גרטנר, כחלק מהיישומים העסקיים, וכדרכים נוספות להגדיל טכנולוגיות גישה למידע, כגון פורטלים המזרזים את צמיחת השוק בשנים הקרובות.

בגרטנר מצביעים על כך, שתדירות השימוש הגבוהה ביותר בטכנולוגיות שיתוף, בייחוד ועידות רשת, היא בצפון אמריקה. קצב הצמיחה באירופה, באסיה-פסיפיק ובצפון אמריקה צפוי להשתוות ואף לעבור את קצב הצמיחה העולמי בשנת 2005, עם קצב גידול של 16%, 20% ו-16.3%, בהתאמה. יפן ואמריקה הלטינית צפויות לצמוח בקצב של 12.4% ו-10.2% בהתאמה.

"הבדלי תרבות משחקים תפקיד חשוב באימוץ טכנולוגיות שיתוף", אומר אייד. "באירופה ובצפון אמריקה מקובל יותר לקיים פגישות וצורות אחרות של תקשורת בין-אישית הנתמכות על ידי כלי שיתוף עבודה. באזורים אחרים, כגון אמריקה הלטינית, משמש הדואר האלקטרוני כצורת התקשורת העיקרית, במקום טכנולוגיות שיתוף אופקיות. ביפן ובאסיה-פסיפיק מעדיפים פגישות פנים אל פנים, ולעתים נסיעות עסקיות לצורכי פגישה נתפשות כזכות מיוחדת".

מוצרי ועידות רשת מאפשרים אינטראקציה בזמן אמת בין המשתתפים, במתכונת של פגישה או מצגת. אלה כוללים שיתוף יישומים, הצגה, תיוק, צ'ט ושימוש בלוח וירטואלי (whiteboarding). מוצרים לשיתוף עבודה בין צוותים מרוחקים מספקים מרחב עבודה ותיקיות שיתוף, קבוצות דיון ופורומים, שיתוף מבוסס-קבצים בעיקר באופן א-סינכרוני. טכנולוגיות מבוססות על עבודות צוותים מרוחקות מספקות גם ארכיב דיונים רציף ונוח לגישה, ותוכן מאוחסן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קריפטו
צילום: freepik

המדינה תיכנס לכם לארנק הקריפטו? לקראת חקיקה של מיסוי הרווחים

ועדת השרים לחקיקה תדון בתזכיר חוק חדש של משרד האוצר ורשות המסים, שמבקש לעגן בחוק את הגדרת המטבעות הדיגיטליים כ"נכסים" לצורכי מס; דוח מבקר המדינה העריך שרק 0.25% מעסקאות הקריפטו מדווחות והמדינה מאבדת עד 3 מיליארד שקל כתוצאה מאי אכיפה

רן קידר |

משרד האוצר ורשות המסים ממשיכים בצעדים להסדרת זירת הקריפטו, במטרה להגיע אל מיליארדי השקלים הישראליים המסתובבים בשוק הקריפטו וחייבים במס בישראל, אך לא מדווחים. ועדת השרים לחקיקה תדון היום בתזכיר החוק של משרד האוצר המבקש לעגן בחוק את הגדרת המטבעות הדיגיטליים כ"נכסים" לצורכי מיסוי וכן מבהיר מתי רווחים מזירת הקריפטו נחשבים ל"ישראלים" לצורכי תשלום מס.

לפני כמעט שנה פרסם משרד האוצר תזכיר חוק שהציג הגדרה משפטית ל-"נכס דיגיטלי" ומטבעות דיגיטליים המבוססות על טכנולוגיית רישום מבוזר (בלוקצ'יין). התזכיר קבע כי מטבעות דיגיטליים לא ייחשבו עוד כמטבע חוץ, אלא כנכס החייב במס רווחי הון של 25%, אלא אם הפעילות עולה לכדי עסק, שאז תחויב במס חברות או במס שולי ליחיד. בכך נסתמה סופית טענת המשקיעים כי ניתן לראות ברווחים הללו "הפרשי הצמדה" הפטורים ממס, טענה שכבר נדחתה בעבר בבית המשפט המחוזי (קופל, 2019). התזכיר משמש כעיגון חקיקתי לטיוטה שנוסחה כבר בתחילת חדירת הקריפטו לתודעה הציבורית, ב-2017 והפכה להיות עמדה רשמית של רשות המסים ב-2018.

עקרונית, כל כל מכירה והמרה של מטבעות קריפטוגרפים, וכל פעולה שמגלמת בתוכה מכירה או המרה של מטבעות קריפטוגרפים, היא אירוע מס החייב בדיווח לרשויות המס. עם זאת, שיעור הדיווח על עסקאות קריפטו הוא מזערי, ועל פי דוח של מבקר המדינה, שיעור המדווחים עומד על רבע אחוז בלבד ואובדן ההכנסות למדינה מוערך ב-2-3 מיליארד שקל בשנה. מאחר וקריפטו הוא נכס, חלים על פעילות בקריפטו כללי המיסוי של עסקאות בנכסים. כללים אלו כוללים את חובת הדיווח, והם קובעים כי המיסוי החל על עסקאות בנכסים הוא מס רווחי הון בגובה 25% לאנשים פרטיים. 

לפני מספר חודשים, במאי 2025, פרסם משרד האוצר קול קורא לשימוע ציבורי, במטרה לקבל הערות מהציבור, משקיעים, וגופים מקצועיים לפני קידום ההצעה לחקיקה. במקביל, גובש גם נוהל גילוי מרצון ייעודי לקריפטו, שנועד לעודד משקיעים לדווח על רווחים שלא דווחו בעבר ולשלם מס וקנסות בתמורה לחסינות פלילית.

על פי התזכיר, "מטרת אסדרת הפעילות בנכסים דיגיטליים היא קידום ניהול מושכל של הסיכונים הנוגעים למערכת הכלכלית ולפעילות של משקיעים, צרכנים ועסקים בנכסים דיגיטליים, ויצירת ודאות רגולטורית עבור הפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה, באמצעות קביעת חקיקה בכלל התחומים הרלוונטיים. במסגרת כך, נקבעו מספר צעדים בתחום מיסוי הפעילות בנכסים דיגיטליים, ומוצעים מספר תיקוני חקיקה בתחום, בכללם תיקון זה".