שוק שיחות הועידה ברשת יגיע ב-08' ל-1.1 מיליארד ד'
חברת המחקר והייעוץ, גרטנר, אומרת, כי הדרישה הגוברת בארגונים לטכנולוגיות שיתופי עבודה בזמן אמת תניע את שוק התוכנות לועידות מבוססות רשת ושיתופי פעולה בין צוותי עבודה מרוחקים והוא יגיע להיקף של 681.7 מיליון דולר בשנת 2005 - צמיחה של 16% ביחס לשנת 2004. עד 2008, צופה גרטנר, יגיע השוק ל-1.1 מיליארד דולר.
"למרות הימצאותם בשלבי אימוץ ראשונים, השווקים של שיחות הועידה המבוססות רשת ושיתופי עבודה בין צוותים מרחוק, מתלכדים ומשתנים", אומר טום אייד, שהינו סגן נשיא ומנהל מחקר בגרטנר. "יצרנים מספקים יותר אפשרויות לשלב שיתוף עבודה, במגוון תכנים, טכנולוגיות תקשורת ושיתוף. אימוץ טכנולוגיות אלו ימשיך לגדול ככל שהן תשתלבנה יותר בתהליכים עסקיים".
האנליסטים של גרטנר אומרים, כי הדרישה לצורות אחרות של שיתופי עבודה (שאינם כלולים בתחזית זאת), דוגמת מסרים מיידיים וועידות וידאו, צפויה אף היא לגדול. מסרים מיידיים צפויים, למשנתם, להפוך לפופולריים כמו דואר אלקטרוני, ובאמצעות תקנים בינלאומיים, לפעול גם בתאימות לצורות תקשורת אחרות. ועידות וידאו יתפתחו לסביבת שולחן העבודה, יתמכו בשיחות אד-הוק וישולבו בצורה טובה יותר עם ועידות מבוססות רשת ומסרים מיידיים.
טכנולוגיות ועידות רשת ושיתופי עבודה תסופקנה, לדברי גרטנר, כחלק מהיישומים העסקיים, וכדרכים נוספות להגדיל טכנולוגיות גישה למידע, כגון פורטלים המזרזים את צמיחת השוק בשנים הקרובות.
בגרטנר מצביעים על כך, שתדירות השימוש הגבוהה ביותר בטכנולוגיות שיתוף, בייחוד ועידות רשת, היא בצפון אמריקה. קצב הצמיחה באירופה, באסיה-פסיפיק ובצפון אמריקה צפוי להשתוות ואף לעבור את קצב הצמיחה העולמי בשנת 2005, עם קצב גידול של 16%, 20% ו-16.3%, בהתאמה. יפן ואמריקה הלטינית צפויות לצמוח בקצב של 12.4% ו-10.2% בהתאמה.
"הבדלי תרבות משחקים תפקיד חשוב באימוץ טכנולוגיות שיתוף", אומר אייד. "באירופה ובצפון אמריקה מקובל יותר לקיים פגישות וצורות אחרות של תקשורת בין-אישית הנתמכות על ידי כלי שיתוף עבודה. באזורים אחרים, כגון אמריקה הלטינית, משמש הדואר האלקטרוני כצורת התקשורת העיקרית, במקום טכנולוגיות שיתוף אופקיות. ביפן ובאסיה-פסיפיק מעדיפים פגישות פנים אל פנים, ולעתים נסיעות עסקיות לצורכי פגישה נתפשות כזכות מיוחדת".
מוצרי ועידות רשת מאפשרים אינטראקציה בזמן אמת בין המשתתפים, במתכונת של פגישה או מצגת. אלה כוללים שיתוף יישומים, הצגה, תיוק, צ'ט ושימוש בלוח וירטואלי (whiteboarding). מוצרים לשיתוף עבודה בין צוותים מרוחקים מספקים מרחב עבודה ותיקיות שיתוף, קבוצות דיון ופורומים, שיתוף מבוסס-קבצים בעיקר באופן א-סינכרוני. טכנולוגיות מבוססות על עבודות צוותים מרוחקות מספקות גם ארכיב דיונים רציף ונוח לגישה, ותוכן מאוחסן.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
