ת"א חתמה בעליות שערים: הבנקים הובילו בעליות
הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה יום נוסף של עליות שערים. נראה כי פג חשש המשקיעים מפיטוריו של שר האוצר, אך ספק אם זו תחילתה של מגמה. מחזור המסחר הסתכם בכ-702 מיליון שקל, מתוכם כ-423 מיליון שקל נזקפים לזכות מדד המעו"ף.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.7% לרמת 645.85 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.81% לרמת 662.36 נקודות, ומדד התל טק 15 התרומם ב-0.36% לרמת 401.75 נקודות.
מניית גזית גלוב עלתה בסיום המסחר ב-2.41%. ברקע, המלצה אוהדת מכיוונו של בית ההשקעות פסגות אופק. בבית ההשקעות העלו את המלצתם למניית החברה מ"תשואת יתר" ל-"קנייה". בפסגות אופק קבעו עבור גזית גלוב מחיר יעד של 34 שקל - גבוה בכ-27.3% ממחיר השוק של המניה. להערכתם, הצמיחה בחברה תמשך ב-2005 הן בהכנסות והן ברווחים, דרך רכישות ודרך השבחת נכסים קיימים בתפוסה וברמות שכ"ד.
מניות יבואנית מאזדה - דלק רכב עלו ב-0.68%, למרות הנתונים שפרסם אתמול איגוד יבואני הרכב ואשר הציגו ירידה של 30% במסירות כלי הרכב החדשים בחודש יוני, בהשוואה לחודש שקדם לו. בראש טבלת המסירות ניצבה בחודש החולף יונדאי, שהצליחה לעקוף את מאזדה עם 2,345 מסירות לעומת 2,146 מסירות בלבד. מניות קמור המייבאת את רכבי ב.מ.וו נסחרות באדישות לפרסום וללא כל שינוי למן הפתיחה.
מניות החברה לישראל עלו ב-2.14%, תוך מחזור של כ-13 מיליון שקל. ביחידת המחקר של בנק הפועלים העלו את המלצתם למניית החברה מ"תשואת שוק" ל"תשואת יתר" תוך שהם מעלים את מחיר היעד מ-1310 שקל ,ל-1530 שקל למניה, מחיר הגבוה ב-21.2% ממחיר המניה בפתיחת המסחר. בבנק מסבירים כי העלאת מחיר היעד נובעת בעיקרה מהעלאת שוויה של חברת כי"ל.
מניות אלביט מערכות ירדו ב-0.68% למרות המלצת "קניה" ויעד של 137 שקל מבית ההשקעות סולומון שוקי הון, שם העריכו את שוויה ב-1.25 מיליארד דולר.
מניות שטראוס עלית שפתחו בעליות עברו בסיום לירידה של 0.54%. ברקע, הפרסומים מאתמול לפיהם התארגנו כנגדה כ-7 הרשתות הפרטיות הקטנות. הבוקר דווח, כי הרשתות דורשות מספקית המזון הגדולה הנחות דומות לאלו שמקבלות הרשתות הגדולות. הרשתות התארגנו להקמת חברה שתבצע עבורן רכש משותף, אך לאחר שלא הגיעו להסכמה, הוחלט שהחברה המשותפת תטפל ברכש של מותג פרטי בלבד.

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.