כ-40 מפעלי מתכת-חשמל חתמו על עסקאות ב-130 מ' ש'
בשנה האחרונה חתמו כ-40 מפעלי מתכת וחשמל על עסקאות בהיקף של כ-130 מליון שקל, בתחומי הבניה, החשמל, המתכת, מוצרים לתעשייה, תעשיות המים והתשתית, תעשיית הרכב והתעופה והתעשייה הביטחונית. העסקאות אותרו באמצעות המרכז להזדמנויות עסקיות הפועל באיגוד תעשיות המתכת והחשמל בהתאחדות התעשיינים, במסגרת פרויקט ייחודי ויוצא דופן.
מנהל איגוד תעשיות מתכת, חשמל ותשתית, יהודה היימן מסר, כי בשנה האחרונה איתר המרכז יותר מ-4,340 הזדמנויות עסקיות מהן 55% מחו"ל וכ-45% מקומיות.
עוד הוסיף היימן, כי מדי חודש נכנסות למרכז בממוצע כ-210 הזדמנויות עסקיות חדשות מהארץ וכ-203 מחו"ל.
וגילה, שכ-20 – 30 גופי מידע עסקיים וחברות אחרות שאינן חברות בהתאחדות התעשיינים, שביקשו להעזר במרכז להזדמנויות עסקיות של איגוד המתכת והחשמל, נדחו בשל אי היותם חברי התאחדות התעשיינים.
כמו כן ציין, כי מניתוח פעילות המרכז עולה כי בשנה האחרונה השתתפו כ-160 ממפעלי המתכת והחשמל במכרזים שהופנו אליהם באמצעות המרכז להזדמנויות עסקיות. כ-40 מהם דווחו על זכייה במכרזים. כך למשל חברת "התכוף" זכתה במכרז של משהב"ט לאחזקת מיכליות בהיקף של כ- 2 מיליון שקל.
חברת תנה תעשיות בע"מ (תמי 4) דיווחה על זכייה בשני מכרזים - האחד לאספקת בר מים חמים וקרים בהיקף של כמיליון שקל והשני למתקן קירור מים בהיקף של כ- 260 אלף שקל. לדברי דרור מורד, מנהל השיווק והמכירות בחברה, "שיתוף הפעולה בין תמי 4 לבין מרכז ההזדמנויות מאפשר לחברה נגישות וזמינות גבוהה למרכזים והזדמנויות עסקיות. השירות יעיל ומהיר וברצוני להמליץ עליו לכל חברה בישראל".
חברת "תנורגז" מטבריה דיווחה על זכיה במכרז לביצוע מיכון מטבחי של מינהל הרכש במשרד הביטחון לשנת 2005 / 2006 המכרז מוערך בסדר גודל של כ- 160 אלף שקל. איתי פרי, מנהל השיווק בחברת תנור גז הוסיף, כי החברה הגישה עוד 6 הצעות למכרזים שונים שאותרו באמצעות המרכז להזדמנויות עסקיות של איגוד המתכת והחשמל בהתאחדות התעשיינים.
חברת "מובילק" זכתה במכרז בהיקף של כ-30 אלף שקל, של מינהל הרכש במשרד הביטחון לאספקה של חביות לפינוי פסולת.
היימן הוסיף, כי המרכז משתף פעולה באופן הדוק עם מספר גורמים מובילים במשק, חלקם אף מעבירים מידע בלעדי למרכז. בין הגופים – משרד הבטחון, חברת החשמל, "אשכול מידע עיסקי" (מידע בינוי), "יפעת מכרזים", חברת ישקר, מכון הייצוא והרשפ"ת (יחידות סמך של משרד התמ"ת) ומגוון חברות בנייה הנדסה וניהול פרויקטים.
ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.
