לין מבקר את כנס קיסריה: החמיץ את העיקר

לין סבור כי מארגני כנס קיסריה התעלמו בעבודתם הכלכלית מהמגזר הגדול ביותר בכלכלה הישראלית: מגזר המסחר והשירותים. מגזר זה לדבריו הוא המניע העיקרי של הצמיחה
חזי שטרנליכט |

"מארגני כנס קיסריה התעלמו בעבודתם הכלכלית מהמגזר הגדול ביותר בכלכלה הישראלית - מגזר המסחר והשירותים. מגזר זה הוא כיום המניע העיקרי של הצמיחה במשק והוא זה שיוצר את מרבית מקומות העבודה ומגדיל את התוצר לנפש", כך אמר היום (א') נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין.

לין סבור כי "עובדות בסיסיות אלה כנראה התאדו מהמסמך שהגיש הצוות המקרו-כלכלי בנושא 'המדיניות הכלכלית להמשך הצמיחה וההבראה המשקית'. במסמך זה אין כל התייחסות לענפי המסחר והשירותים אלא רק לענפי התעשייה והבנייה. ענפים אלה", מדגיש לין, "מציעים יחד רק כ-14% ממשרות השכיר במשק ומהווים כ-19% מהתוצר" .

לין מדגיש כי "מארגני כנס קיסריה שבויים בתפיסה מיושנת שאינה קוראת נכון את מפת הכלכלה של המדינות המובילות בעולם המערבי". באיגוד לשכות המסחר מציינים כי מנתוני ה-OECD עולה כי משקל מגזר השירותים בעולם המערבי עומד על כ-70% מהתוצר.

בנוסף, במדינות בהן חלקו של מגזר זה בתוצר גבוה - האבטלה יורדת והתוצר לנפש גדל. בארה"ב למשל, משקל מגזר השירותים עומד על כ-76% מהתוצר, האבטלה נאמדת בכ-5.9% כשהתוצר לנפש הגיע לכ- 40,000 דולר.

לין מדגיש בנוסף כי מגזר זה, כפי שמקובל במרבית העולם המערבי, הוא כיום המעסיק הגדול ביותר בסקטור הפרטי. בישראל ישנן למעלה ממיליון משרות שכיר במגזר המסחר והשירותים, זאת לעומת 334,000 משרות שכיר בתעשייה.

לדברי לין, השאיפה הכלכלית כיום צריכה לאפשר את צמיחתו של כל המגזר העסקי, ללא העדפה סלקטיבית. בהקשר זה, מציין לין, המהלך של האוצר להפחית את מס החברות הוא נכון ומספק עידוד למגזר העסקי כולו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.