אשת החודש של Bizportal ביוני: איריס בק

לסמנכ"ל השיווק של פרטנר צץ מתחרה חדש. הצבע הכתום כבר לא השתייך רק למותג הסלולרי אורנג' בחודש שחלף. האם מדובר בשקט שלפני הסערה?
מערכת ביזפורטל |

פתאום צץ לך יריב עקשן וצעקן, מה תעשה? כך יכולה היתה לחשוב מן הסתם - איריס בק, סמנכ"לית השיווק של חברת הסלולר הישראלית פרטנר (אורנג') בחודש יוני. באותה עת היא ראתה איך בתוך קצת פחות מחודש ימים, מישהו תופס את הצבע הממתג את החברה שלה לשימוש שונה לחלוטין. הצבע הכתום כמובן. אורנג', מותג סלולרי בינלאומי - כתום על רקע שחור בכל המדינות בו הוא פועל, קיבל יריב עקשן, מלא יצרים, כאבים, צעקות, ודמעות שהלכו והתגברו במהלך חודש יוני, וזה עוד לא נגמר. שלא לדבר על מה שצפוי ביולי ובאוגוסט. מ-GPS של סלולר, ל-GPS של פולטיקאים (Gaza Pullout Scheme). אתגר ממדרגה ראשונה. פתאום אי אפשר ללכת לעבודה עם חולצה כתומה, לפתע קשה לדבר על כתום, כשכל סרט כתום מזוהה עם ההתנגדות להתנתקות, מבלי להיות צד במאבק קשה. לנו אין ספק של מערך השיווק של פרטנר עבר חודש רווי אתגרים נועזים, איך לשמור על הקיים, ולא לתת לשיוכים חדשים ולא רצויים ממנעד הרגשות הציבורי להדבק אל המותג המוכר. ממה שניצפה עד כה ברשתות הטלויזיה נראה שהיא עמדה בשלב הראשון בגבורה. המילה "אורנג'" צצה לפתע בתחתית המסך, והחליפה לפרקים את הריבוע הכתום שנהג לחתום את הפרסומות. שיתופי פעולה עם מכשירים סקסיים חדשים מבית מוטורולה הודגשו ותפסו את קדמת הבמה, המשך הפרסומות על הדור השלישי המתאפיינות בפרצופים מצחיקים ומגוונים - ממיטב המסורת של פרטנר. הכתום נכנס לקרב משולב ונתן לתוכן לזוז קדימה. מהלך מושכל? או שמא מתבקש? בכל מקרה, השיווק של פרטנר המשיך בתוכנית מסודרת ולא נאלם או נעלם. חסויות וארגון פסטיבל מוסיקה, ופסטיבל סרטים בירושלים. התוכנית המשיכה קדימה במלוא התנופה, גם משום ששתי המתחרות של פרטנר גם לא יודעות מרגוע שיווקי. על טיב ה"הפרדה" בין המותג הצרכני, למותג הפוליטי, אפשר יהיה לדבר רק אחרי ההתנתקות. השאלה הגדולה שנותרה היא המאבק על המותג הכתום עד לסוף הקיץ. אם תצליח בק לשמור על מעמד המשקיף בכל הקיץ הלוהט הצפוי לנו, אולי תצליח פרטנר אף להרויח קהל לקוחות נוסף שיזכור ויתקשר רגשית אל הצבע, ופחות אל הדראמה הכרוכה בו. זהו אתגר ויזואלי ממדרגה ראשונה שידרוש תכנון קפדני ומושכל. בינתיים נראה שבסלקום יכולים רק לנשום לרווחה שהסגול שלהם לא "מוטרד" על ידי הפוליטקה הגועשת שלנו, ובפלאפון יכולים רק לשמוח שהכחול לא "תפס" באותה עוצמה כמו הצבע הכתום בקרב על ההתנתקות. לארכיון "אנשי החודש" של Bizportal, לחצ/י כאן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".