הרמוניק פתחה את עונת האזהרות: הפחיתה תחזית המכירות
חלק ניכר מהמשקיעים ממתינים בימים האחרונים במתח רב לתחילתה של עונת דוחות הרבעון השני של השנה, כאשר מרבית העיניים נשואות לעבר מרקורי, אשר נחשדת באפשרות שתשגר לשוק אזהרה, אולם מי שפתחה את עונת האזהרות היא דווקא הרמוניק.
החברה אשר מפתחת פתרונות תקשורת לחברות הכבלים הודיעה היום, כי היא צופה שהכנסותיה ברבעון השני של השנה יסתכמו בסכום של בין 56 ל-60 מיליון דולר. החברה אשר מפתחת פתרונות לפס רחב, בין השאר בהתבסס על סיבים אופטיים ציינה היום, כי הפחתת התחזיות מתבצעת לאור חולשה שנרשמה בחודשים מאי-יוני.
במהלך שיחת הוועידה שלוותה לאזהרה הסבירו ראשי החברה, כי למרות הכניסה של חברות הכבלים לשירותי הטריפל-פליי, עדיין לא ניתן להבחין בהטמעות משמעותיות של טכנולוגיה בתחום, אולם בהרמוניק משוכנעים שבהמשך ירשם שיפור במצב השוק על רקע מעבר משמעותי יותר של מפעילות הכבלים לשירותים נלווים.
החל מאמצע יוני איבדה מניית הרמוניק כ-20% מערכה, ומרמה של 5.92 דולר למניה נסחרה בימים האחרונים ברמות של 4.9 דולר. במסחר המקדים נופלת המניה בכ-20% ונסחרת ברמה של כ-4 דולר.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
התרחישים שעל השולחן וכולם בעייתיים
בהיעדר אופק מדיני, שלושה תרחישים מרכזיים מרחפים מעל האזור. הראשון: המשך המצב הקיים של כיבוש דה-פקטו עם אוטונומיה פלסטינית מוגבלת, מתכון להתפרצויות אלימות מחזוריות. השני הוא סיפוח חד-צדדי של חלקים מהגדה, כפי שמציעים גורמים בישראל, מהלך שעלול להוביל לעימות חזיתי עם הקהילה הבינלאומית ואולי לסנקציות. השלישי: מדינה אחת עם זכויות שוות, פתרון שמשמעותו סוף הפרויקט הציוני כמדינת הלאום של העם היהודי וזה כמובן לא יקרה.
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
ההכרות האירופיות והקנדית הצפויות אינן משנות את המציאות בשטח, אך הן מעבירות מסר שהסטטוס קוו אינו מקובל עליהם והם מאבדים סבלנות. עבור ישראל, המהלך הבינלאומי פגע ופוגע בעסקה להחזרת החטופים וסיום המלחמה. ביום שבו מקרון דיבר על הכרה במדינה פלסטינאית, החמאס דחה את ההצעה של המתווכות. צרפת למעשה גרמה בעקיפין למשבר חמור וגדול במו"מ, ועוד באה בטענות לישראל שניסתה מספר פעמים ותוך כדי וויתורים להגיע להסכם עם החמאס.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
המתווך האמריקאי וגם המתווכות באים בטענות לחמס שלא הסכים לעסקה טובה, ומשום מה בצרפת של עמנואל מקרון באים בטענות לישראל. יש ככל הנראה לחץ גדול מהבית לתמוך בעזה כשזצריך לזכור שיש כמות מאוד גדולה של מהגרים ואזרחים איסלמיים במדינות אירופה, לרבות בצרפת.
