אולמרט: ההינתקות היא הסיכוי היחידי ליצור צמיחה
"ההינתקות היא הבחירה בסיכוי של ישראל לשפר את מעמדה הכלכלי של ישראל בעולם הגלובלי אל מול בחירה בחידלון כלכלי שמי ידע מה סופו", כך אמר היום מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט בכנס קיסריה. "שר שמדבר על הינתקות רק במונחים של מספר מיליארדי שקלים מסתיר את האמת" אמר השר אולמרט, כשהוא רומז לכיוונו של שר האוצר שאינו שבע רצון, בלשון המעטה, מתוכנית ההתנתקות. השר אולמרט הוסיף כי "כל כלכלן מתחיל יודע שאופק מדיני הוא המפתח ליציבות כלכלית".
עוד הוסיף השר אולמרט כי הגלובליזציה כבר כאן בין שנרצה ובין שלא. המשק הישראלי חייב להפיק רווחים מכך ושם המשחק הוא: ייצוא ושוב ייצוא ושוב ייצוא. צריכה מקומית אינה מספיקה לייצר משק צומח עם איכות חיים גבוהה. באופן מעשי התוצר לנפש כיום בישראל עומד על 20,000 דולר במונחי כוח קניה ומציב את ישראל בפיגור של 10,000 דולר ביחס למדינות קטנות אחרות שהצליחו להאיץ את הצמיחה כמו אירלנד, סינגפור ופינלנד.
הפיגור בעיקר בעשור האחרון בו הגידול בצמיחה בישראל נעצר כמעט לחלוטין. ההבדל בנינו לבין המדינות הקטנות האחרות שהצליחו הוא בעובדה שהן ידעו לנצל את תהליך הגלובליזציה לטובת האצת הצמיחה. כל בר דעת חייב להבין שההינתקות היא אמירה לעולם: אנחנו חלק מתהליך הגלובליזציה. אי ביצוע ההינתקות זוהי אמירה: אנחנו מעדיפים להסתגר בדלת אמותינו.
ולכן יש להציב תוכנית לאומית שמטרתה העיקרית היא הרחבת ההשקעות במשק הישראלי והכוונת ההתפתחות לתחומים מוטי ייצוא בהם לישראל יתרון יחסי ממשי.
עוד אמר השר אולמרט כי ההינתקות תתרום לשיפור היכולת של המשק הישראלי לחדור לשווקים בחו"ל. העובדה היא שאין לישראל את כל דרגות החופש בשוק הגלובלי. חייבים ליצור אווירה של פתיחות, מוטיבציה ורצון לשלב את השוק הישראלי בשווקים חיצוניים. מציאות כזו תיווצר רק בתנאים של שלום, רגיעה ביטחונית ויציבות מדינית ופוליטית.
השר אולמרט ציין גם את נושא התיירות ואמר כי ההינתקות תגדיל משמעותית את היקף התיירות הנכנסת ותפתח עסקים תומכי תיירות. המדינה תשפר את יכולתה להרחיב את מעגל הסכמי הסחר ושיתופי הפעולה הכלכליים עם מדינות בעולם כולל מדינות ערביות ומדינות שנמנעו עד היום לשתף פעולה עם ישראל בשל לחצים שהפעיל העולם הערבי.
חברי השרים בממשלה מבינים שתוכנית ההינתקות היא הסיכוי הכלכלי היחיד של ישראל כדי ליצור צמיחה. יש חשיבות למהלכים הכלכליים שמבצע האוצר בשנים האחרונות ואני מברך על כך אך אם מישהו חושב שרק הם יביאו לצמיחה מתמשכת טועה. הנתונים הכלכליים שהשגנו לאחרונה גם הם תוצאה של האווירה הבינלאומית שנוצרה בעקבות היוזמה לביצוע ההנתקות. אם העליות בבורסה בחודשים האחרונים הם תוצאה של הנחישות שמפגין אריק שרון תארו לעצמכם מה יקרה לאחר ביצוע ההינתקות.
בנושא תקציב 2006 אמר השר אולמרט כי מדובר בתקציב מזן אחר. השפעת תוכנית ההינתקות על הכלכלה בחודשים האחרונים מלמדת אותנו שאנחנו חייבים להמשיך ולקבוע לעצמנו יעדים. השר אולמרט קרא להתחיל ולטפל בפן החברתי ולהכין את תקציב 2006 כתקציב מזן אחר.
תקציב מוטה צמיחה אך יחד עם זאת בעל מרכיבים חברתיים. סקטור ההיטק ממשיך לצמוח ומושך את המשק קדימה אבל הפערים בין אוכלוסיות חלשות ליתר האוכלוסיות הולכים ומתרחבים.
הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.
