וול-סטריט חתמה בירידות קלות: סינרון זינקה ב-6.46%

התקרבה לשיא של 38 דולר. מדד הנאסד"ק ירד קלות ב-0.05% ל-2,068 נק'. מדד הדאו-ג'ונס השיל 0.31% ל-10,373 נק' למרות ירידה נוספת במחירי הנפט. דלתא 3 קפצה ב-6.6% על רקע גידול בפוטנציאל הלקוחות. טבע ירדה ב-0.38%. אורקל קפצה ב-5.7% על רקע הדוחות החזקים
רם דגן |

בוול-סטריט נחתם היום המסחר בירידות שערים מתונות כאשר מניות הטכנולוגיה רושמות ירידות מזעריות. אמש נחתם המסחר בעליות חדות, אולם היום העדיפו המשקיעים לא לבצע תנועות חדות מדי, ולהתבצר בחפירות לקראת החלטת הריבית הצפויה מחר מכיוון ישיבת ה-FOMC שהחלה היום.

באופן כללי זרמו היום לשוק חדשות חיוביות, אשר עשויות לבוא לידי ביטוי דווקא מחר, לאחר שתוסר במקצב אי הוודאות לגבי גובה הריבית. ברמת הפירמה היתה זו אורקל שדווחה על מספרים חזקים ברבעון הקודם. ברמה המאקרו כלכלית נהנו המשקיעים מנתוני תוצר שעמדו בשורה אחת עם הרף העליון של התחזיות, כמו גם מירידה נוספת שנרשמה במחירי הנפט על רקע דוח המלאים השבועי שהיה טוב מן הצפוי.

מדד הנאסד"ק נחתם בירידה קלה של 0.05% ונקבע בשער של 2,068 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס ירד ב-0.31% למרות ירידה של אחוז נוסף במחירי הנפט ונקבע בשער של 10,373 נקודות.

מאקרו

כשעה לפני פתיחת המסחר פורסמו נתוני התמ"ג של ארה"ב לרבעון הראשון של השנה. התמ"ג הסתכם ב-3.8% בהתאם לרף התחזיות העליון של האנליסטים.

כשעה לאחר הפתיחה פרסמה רשות האנרגיה האמריקנית את דוח העתודות השבועי אשר הצביע על גידול במלאי הנפט של המדינה. בתגובה ממשיכים מחירי הנפט לרדת והיום הם משילים 1% לרמת מחירים של 57.5 דולר, זאת לאחר שבסוף השבוע שעבר ובפתיחת השבוע הנוכחי כבר התייצבו ברמת ה-60 דולר לחבית.

וועדת השווקים הפתוחים (FOMC)התכנסה היום בארה" לצורך דיונים בני יומיים, שבסיומם יפרסמו את ההחלטה לגבי גובה ריבית הבסיס הקצרה בשוק האמריקני. ההערכות הן, כי הנגידים האמריקניים יחליטו על העלאתה נוספת של 0.25 נקודות האחוז, כך שהריבית תעמוד על 3.25%.

מניות ענקית מסדי הנתונים - חברת אורקל (ORCL) קפצו ב-5.77%. החברה עתידה לדווח על תוצאות הרבעון הפיסקאלי הרביעי שלה והצפי הוא, כי תציג גידול מרישם בן 27% במכירות הרבעון לגובה 3.89 מיליארד דולר וגידול של 23% ברווח הנקי ל-23 סנט למניה.

ישראליות בוול סטריט.

סינרון זנקה היום ב-6.46% למחיר של 37.9 דולר למניה, בו בקרה לאחונה לפני כ-7 חודשים. ההתנגדות הבאה הצפויה למניה היא ברמת של 39 דולר שהינה השיא בו היא נסחרה במהלך נובמבר האחרון. במהלך שבעת ימי המסחר האחרונים דווחה החברה על התקשרות חוזית עם ספקים בהודו וברוסיה, כמו גם על שורת אישורים להם זכתה במספר מדינות ברחבי הגלובוס. בחברה הסבירו השבוע, כי מדובר בשורה של מהלכים שהינם חלק מתוכנית כוללת של החברה אשר מבקשת להתרחב לשווקים מתעוררים, וליצור בהם ראשוניות.

חברת ה-VOIP הישראלית, דלתא 3 זנקה היום ב-6.6% לאחר שכבר רשמה עליה של 10%. היום הודיעה החברה, כי החלה בשת"פ עם ענקית התקשור לוול 3, במסגרתו תציע מספרי טלפון לכ-90% מאוכלוסיית הצרכנים האמריקנית. מדובר בפוטנציאל שוק של 185 מיליון לקוחות.

מניית טבע נסחרה בירידה של 0.38%. אמש דווחה החברה על אישור FDA מותנה שקיבלה לתרופת הגליימפרייד. מדובר בתרופה שמגלגלת מחזור של 340 מיליון דולר בשנה בגרסה האתית שלה. האישור הסופי אמור להתקבל ב-6 אוקטובר השנה.

בגלובס פורסם היום כי ספקית הבילינג הישראלית, אמדוקס, בוחנת רכישה של שלוש חברות מתחום ה-OSS: סינדסיס, נטקרקר ומטה-סולב. כל אחת מחברות אלו מוערכת לדברי האתר בסכום מקסימלי של כ-80-100 מיליון דולר. מניות החברה נסחרו בעליה של 0.38%.

D.S.P.G עלתה קלות ב-0.29% זאת למרות המלצה חמה של בית ההשקעות, WR המברכט, אשר יועץ למשקיעים לאסוף מניות של החברה לקראת דוחות הרבעון השלישי של השנה, בהם עשויה החברה להציג תוצאות חזוקת מן הצפוי, זאת בעיקר לאור ההתפתחויות האחרונות בשוק הטלפונים האלחוטיים, כמו גם על רקע השקה צפויה של מכשיר וודיאובלוטוט, וסימנים להצלחת החדירה לשוק האירופאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.