וול-סטריט חתמה בירידות קלות: סינרון זינקה ב-6.46%
בוול-סטריט נחתם היום המסחר בירידות שערים מתונות כאשר מניות הטכנולוגיה רושמות ירידות מזעריות. אמש נחתם המסחר בעליות חדות, אולם היום העדיפו המשקיעים לא לבצע תנועות חדות מדי, ולהתבצר בחפירות לקראת החלטת הריבית הצפויה מחר מכיוון ישיבת ה-FOMC שהחלה היום.
באופן כללי זרמו היום לשוק חדשות חיוביות, אשר עשויות לבוא לידי ביטוי דווקא מחר, לאחר שתוסר במקצב אי הוודאות לגבי גובה הריבית. ברמת הפירמה היתה זו אורקל שדווחה על מספרים חזקים ברבעון הקודם. ברמה המאקרו כלכלית נהנו המשקיעים מנתוני תוצר שעמדו בשורה אחת עם הרף העליון של התחזיות, כמו גם מירידה נוספת שנרשמה במחירי הנפט על רקע דוח המלאים השבועי שהיה טוב מן הצפוי.
מדד הנאסד"ק נחתם בירידה קלה של 0.05% ונקבע בשער של 2,068 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס ירד ב-0.31% למרות ירידה של אחוז נוסף במחירי הנפט ונקבע בשער של 10,373 נקודות.
מאקרו
כשעה לפני פתיחת המסחר פורסמו נתוני התמ"ג של ארה"ב לרבעון הראשון של השנה. התמ"ג הסתכם ב-3.8% בהתאם לרף התחזיות העליון של האנליסטים.
כשעה לאחר הפתיחה פרסמה רשות האנרגיה האמריקנית את דוח העתודות השבועי אשר הצביע על גידול במלאי הנפט של המדינה. בתגובה ממשיכים מחירי הנפט לרדת והיום הם משילים 1% לרמת מחירים של 57.5 דולר, זאת לאחר שבסוף השבוע שעבר ובפתיחת השבוע הנוכחי כבר התייצבו ברמת ה-60 דולר לחבית.
וועדת השווקים הפתוחים (FOMC)התכנסה היום בארה" לצורך דיונים בני יומיים, שבסיומם יפרסמו את ההחלטה לגבי גובה ריבית הבסיס הקצרה בשוק האמריקני. ההערכות הן, כי הנגידים האמריקניים יחליטו על העלאתה נוספת של 0.25 נקודות האחוז, כך שהריבית תעמוד על 3.25%.
מניות ענקית מסדי הנתונים - חברת אורקל (ORCL) קפצו ב-5.77%. החברה עתידה לדווח על תוצאות הרבעון הפיסקאלי הרביעי שלה והצפי הוא, כי תציג גידול מרישם בן 27% במכירות הרבעון לגובה 3.89 מיליארד דולר וגידול של 23% ברווח הנקי ל-23 סנט למניה.
ישראליות בוול סטריט.
סינרון זנקה היום ב-6.46% למחיר של 37.9 דולר למניה, בו בקרה לאחונה לפני כ-7 חודשים. ההתנגדות הבאה הצפויה למניה היא ברמת של 39 דולר שהינה השיא בו היא נסחרה במהלך נובמבר האחרון. במהלך שבעת ימי המסחר האחרונים דווחה החברה על התקשרות חוזית עם ספקים בהודו וברוסיה, כמו גם על שורת אישורים להם זכתה במספר מדינות ברחבי הגלובוס. בחברה הסבירו השבוע, כי מדובר בשורה של מהלכים שהינם חלק מתוכנית כוללת של החברה אשר מבקשת להתרחב לשווקים מתעוררים, וליצור בהם ראשוניות.
חברת ה-VOIP הישראלית, דלתא 3 זנקה היום ב-6.6% לאחר שכבר רשמה עליה של 10%. היום הודיעה החברה, כי החלה בשת"פ עם ענקית התקשור לוול 3, במסגרתו תציע מספרי טלפון לכ-90% מאוכלוסיית הצרכנים האמריקנית. מדובר בפוטנציאל שוק של 185 מיליון לקוחות.
מניית טבע נסחרה בירידה של 0.38%. אמש דווחה החברה על אישור FDA מותנה שקיבלה לתרופת הגליימפרייד. מדובר בתרופה שמגלגלת מחזור של 340 מיליון דולר בשנה בגרסה האתית שלה. האישור הסופי אמור להתקבל ב-6 אוקטובר השנה.
בגלובס פורסם היום כי ספקית הבילינג הישראלית, אמדוקס, בוחנת רכישה של שלוש חברות מתחום ה-OSS: סינדסיס, נטקרקר ומטה-סולב. כל אחת מחברות אלו מוערכת לדברי האתר בסכום מקסימלי של כ-80-100 מיליון דולר. מניות החברה נסחרו בעליה של 0.38%.
D.S.P.G עלתה קלות ב-0.29% זאת למרות המלצה חמה של בית ההשקעות, WR המברכט, אשר יועץ למשקיעים לאסוף מניות של החברה לקראת דוחות הרבעון השלישי של השנה, בהם עשויה החברה להציג תוצאות חזוקת מן הצפוי, זאת בעיקר לאור ההתפתחויות האחרונות בשוק הטלפונים האלחוטיים, כמו גם על רקע השקה צפויה של מכשיר וודיאובלוטוט, וסימנים להצלחת החדירה לשוק האירופאי.

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
