הנחה במס לתושבי גבול רצועת עזה וישובים נוספים

הכנסת קיבל בקריאה שניה ושלישית הצעת חוק, הקובעת זיכוי ממס בשיעור 13% מהכנסתם של תושבי ישובים המפורטים בהצעת החוק, המצויים בטווח של 7 ק"מ מגבול רצועת עזה וישובים נוספים. כמו כן, הוגדלה בהצעת החוק תקרת ההנחה ממס לחיילי צה"ל הזכאים לתוספת פעילות רמה א'.
עו"ד לילך דניאל |

ביום 21.6.2005 התקבל בקריאה שניה ושלישית החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 146), התשס"ה-2005 (להלן - חוק).

החוק מתקן את סעיף 11 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה), שענינו הטבות מס ביישובים.

הנחות במס לתושבי גבול רצועת עזה

החוק מתקן את סעיף 11(ב) לפקודה, כך שתושבי הישובים המפורטים להלן, המצויים בטווח של 7 ק"מ מגבול רצועת עזה, שהיו במשך כל שנת המס תושבי אותם יישובים, זכאים לזיכוי ממס באותה שנה, בשיעור של 13% מהכנסתם החייבת מיגיעה אישית, עד לסכום של 129,840 ₪ בשנה.

להלן רשימת הישובים:

אבשלום, אור הנר, איבים, מועצה אזורית אילות, ארז, בארי, בית שאן, גבים, גברעם, דקל, זיקים, זמרת, חולית, חצור הגלילית, יבול, יד מרדכי, יכיני, ישע, יתד, כיסופים, כפר מימון, כפר עזה, כרמיה, כרם שלום, מבטחים, מגן, מפלסים, נחל עוז, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סופה, סעד, עין הבשור, עין השלשה, עלומים, עמיעוז, מועצה אזורית ערבה תיכונה, ערד, פרי גן, רעים, שדה אברהם, שובה, שוקדה, תושיה, תלמי יוסף, תקומה.

הנחה ממס לחיילי צה"ל הזכאים לתוספת פעילות רמה א' – העלאת התקרה

החוק מתקן את סעיף 11(ג) לפקודה, העוסק בהטבת מס לחיילי צה"ל הנהנים מתוספת פעילות רמה א'.

עד כה נקבעה בסעיף זה תקרת ההכנסה שבשלה ינתן הזיכוי ממס, בהתאם להכנסה הנקובה בסעיף 121(א)(1) לפקודה. בעקבות הרפורמה במס שנקבעה בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002 ותיקונים שונים שנעשו לאחריה, פחתה התקרה הקבועה בסעיף 121(א)(1) לפקודה בכ-40,000 ₪.

בחוק תוקן סעיף 11(ג) לפקודה, כך שיפנה לתקרת ההכנסה הקבועה בסעיף 11(ב)(3) רישה לפקודה (129,840 ₪ בשנת 2005), שבו קבועה תקרת ההכנסה לגבי הטבה לתושבי יישובים שאינם בגבול הצפון.

תחילה

תחילתו של החוק ביום 1.1.2005 והוא יחול לגבי הכנסה שהופקה או שנצמחה בשנת המס 2005 ואילך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.