מנכ"ל פיוניר: הישראלי חשוף מדי להשקעה מקומית

מנהל חברת הייעוץ שהיא חלק מחברת ייעוץ בינלאומית גורס כי מומלץ לפזר יותר את נכסיו של המשקיע הישראלי, כך שיהיה יותר גיוון בהשקעות בשווקים הזרים
חזי שטרנליכט |

"אני מאמין שהממשלה נסוגה משוק ההון במהלך האחרון של ועדת בכר, משום שכמו ממשלות רבות בעולם היא היתה נענשת מבחינה פוליטית על המשך ניהול הפנסיה של האזרחים". כך מעריך היום מנכ"ל חברת הייעוץ פיוניר אינטרנשיונל, עומר גלעין. בראיון ל-Bizportal בלב הרצליה פיתוח הוא מעריך כי הממשלות בעולם המערבי הבינו בעשורים האחרונים שאל להן לנהל את הפנסיה של האזרחים, בין אם בבעלות ישירה (תקציבית) או בחקיקה.

פיוניר אינטרנשיונל, לדברי גלעין, מתמחה בייעוץ ללקוחותיה. בניגוד לגופים פיננסיים אחרים שגם מציעים את המוצרים שלהם. "אצלנו מדובר בייעוץ טהור", אומר המנכ"ל ומציין כי החברה היא חלק מחברה בינלאומית המייעצת לנכסים המנוהלים בכ-1 מיליארד דולר של כ-14,000 לקוחות.

לדעתו של גלעין המשקיע והחוסך הישראלי חשוף יתר על המידה ל"קאנטרי ריסק", כלומר הוא חשוף בעיקר להשקעות מקומיות. בין אם מדובר בחסכונות שלו דרך קופות הגמל, הבית שרכש, או הפנסיה שלו. רוב הנכסים הללו מושקעים בשוק המקומי, וזאת מבחינה היסטורית-רגולטורית.

בפיוניר סבורים כי כמו במגמה שנרשמת לדבריהם בשווקים הזרים, שהמשקיעים בוחרים לגוון את תיק ההשקעות שלהם בהשקעות מחוץ למדינה, כך גם הישראלים לבסוף יבחרו לגוון את ההשקעה ולהוסיף את השווקים הזרים לסל ההשקעות שלהם.

אז מה מציע גלעין? סדרה של השקעות שלמשקיע המקומי קשה להחשף אליהן, לדבריו. לדוגמא - אפשרות להשקיע במבטחות משנה של פוליסות ביטוח, שוק שהולך ומתפתח בתקופה האחרונה לדבריו. האפשרות לרכוש פוליסת ביטוח של אדם שפרש לפנסיה ובוטח בסכום גדול מאוד, תוך הצעה של תשלום לאותו מבוטח ורכישת התגמולים העתידיים, מאפשרת לגרוף רווחים תוך הימור מסוים (שהלקוח יאריך ימים מעבר לסטטיסטיקה).

מה עוד מוצע? לדעת גלעין השקעה בחברות נפט קנדיות היא אטרקטיבית כיום. כמובן, כחלק מגיוון סך התיק של ההשקעות. החברות הללו הגיעו להסכמה עם הממשלה הקנדית שהן תשלמנה עד כ-14% מהרווחים שלהם מדי שנה כדיבידנד, ובעוד שמחירי המניות הללו שומרים על קורולציה נאה ביחס למחירי חביות הנפט, ההשקעה בהן מאפשרת למשקיע להנות מאפשרות לחשיפה להשקעות באנרגיה לדעתו.

מי עומד בראשה של פיוניר אינטרנשיונל וכיצד היא נוסדה? לדברי גלעין מדובר באחד מהאקטוארים המפורסמים בעולם - מונטי הילקוביץ, שעמד בראש אחת מחברות הביטוח המובילות באוסטרליה בעבר, ועלה לארץ. אז מה נותר למשקיע הישראלי? להמשיך לבחון את עלויות ההשקעה שלו ולשאוף לייעוץ הטוב ביותר.

מאת: חזי שטרנליכט

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

קניות אונליין
צילום: rupixen/UNSPLASH

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה

הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה

עוזי גרסטמן |

נתוני שבא SHVA  , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל. 

מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.


שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.


ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.