קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה
המאמר עוסק בהקמתן, אישורן וניהולן של קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה. הכותב מפרט מהם התנאים שנקבעו בתיקון לתקנות קופת הגמל, העוסק בהקמת קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה.
לאחרונה נחתם תיקון לתקנות קופות הגמל (מספר 2) העוסק בין היתר בכל הקשור להקמתן, אישורן וניהולן של קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה. תיקון זה הנו בהמשך לתיקון אחר מחודש יולי 2003 שעסק אף הוא בנושא זה.
להלן עיקרי התיקונים האמורים:
1. תיקון תקנה 1 – הגדרות
נוספה הגדרת קופת גמל מרכזית ולפיה קופת גמל מרכזית הנה גם קופת גמל לדמי מחלה.
כמו-כן, נוספה הגדרה ספציפית לקופת גמל לדמי מחלה, כדלקמן:
"קופת גמל לדמי מחלה – קופה שהעמיתים בה הם מעבידים, ואשר נועדה לתשלום דמי מחלה בהתאם להוראות זכאות לדמי מחלה;"
הוראות הזכאות לדמי מחלה הנם כל אחד מהבאים:
1.1 חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976.
1.2 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג – 1993.
1.3 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד – 1994.
1.4 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן-זוג), התשנ"ח – 1998.
1.5 חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת-זוג), התש"ס – 2000.
1.6 הוראות בעניין זכאות לדמי מחלה בהסכם קיבוצי החל על עובדי העמית (המעביד).
2. הוספת תקנה 19(א)(4) – קביעת שיעורי ההפקדה של המעביד
הפקדת המעביד תהא בהתאם למחויבותו לעובדיו לפי הוראות הזכאות לדמי מחלה בשנה שקדמה לשנה בה הופקדו סכומים בקופה, אך לא יותר מן הנמוך מבין שני הסכומים הבאים:
2.1 סכום שהנו 2.5% מכלל המשכורות ששולמו לעובדים בשנה הקודמת.
2.2 סכום המהווה את ההפרש בין 7.5% מכלל המשכורות ששולמו לעובדים בשנה הקודמת (להלן – "תקרת הצבירה"), לבין יתרת הסכומים הצבורים לזכות המעביד בקופה.
3. הוספת תקנה 33א(4א) – העברת כספים בין קופות גמל לדמי מחלה
ניתן להעביר כספים שנצברו בקופת גמל לדמי מחלה אחת לקופת גמל לדמי מחלה אחרת, הואיל ושתי הקופות נועדו לאותה המטרה.
4. הוספת תקנה 39א לתקנות – תשלום למעביד מקופת גמל לדמי מחלה
4.1 תקנה 39א(א) לתקנות – קופת גמל לדמי מחלה תשלם למעביד סכומים לכיסוי ההוצאות ששילם לעובדו בעד תקופת מחלה כהגדרתה בהוראות הזכאות לדמי מחלה, ובלבד שסכומים אלה ששולמו לעובד הגיעו לו בשל ימי מחלה בשנה שבה המעביד היה עמית בקופה כאמור.
לצורך התשלום תכין נציבות מס הכנסה טופס הצהרה מיוחד שעל הקופה לקבל ממעביד הדורש סכומים לכיסוי ההוצאות ששילם לעובדו בעד תקופת המחלה. ללא הצגת הטופס, הקופה אינה רשאית לשלם למעביד את הסכומים האמורים.
4.2 תקנה 39א(ב) לתקנות – על מעביד שהנו עמית בקופה להגיש לקופה עד ליום 1 באוקטובר של כל שנה אישור של רואה חשבון בדבר סך כל המשכורות הזכאיות לדמי מחלה ששולמו בשנה שקדמה לשנת הדיווח. כמו-כן, על רואה החשבון לאשר כי המעביד אינו עמית בקופת גמל לדמי מחלה נוספת אחרת.
לצורך כך תכין נציבות מס הכנסה טופס מיוחד שעל הקופה לקבל מהמעביד עד ליום 1 באוקטובר של כל שנה בגין השנה הקודמת.
מן הראוי לציין כי על תשלומים כאמור יחולו הוראות סעיף 3(ד) לפקודה, ובהתאם לתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו למעביד מאת קופת גמל), התשמ"ב – 1981, חלה חובת ניכוי מס במקור מתשלומים אלה בשיעור של 40%.
4.3 תקנה 39א(ג) לתקנות – החל מיום 1 בינואר של כל שנה לא תקבל קופת גמל לדמי מחלה ממעביד הפקדות נוספות עד שיוגשו לה האישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות בצירוף אסמכתא על משלוח עותק האישורים לנציב.
4.3.1 תקנה 39א(ג)(1) לתקנות – אם המעביד לא הגיש אישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות בצירוף אסמכתא על משלוח עותק האישורים לנציב עד ליום 1 באוקטובר של אותה שנה, המעביד לא יהא רשאי להפקיד סכומים נוספים בקופה באותה שנה.
4.3.2 תקנה 39א(ג)(2) לתקנות – אם המעביד לא הגיש אישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות בצירוף אסמכתא על משלוח עותק האישורים לנציב עד לתום אותה שנה, המעביד לא יהא רשאי להפקיד סכומים נוספים בקופה בשנה שלאחריה.
4.4 תקנה 39א(ד) לתקנות – אם עד ליום בו המעביד הגיש את האישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות או בכל יום אחר בו הפקיד סכומים בקופה עלה הסכום שנצבר לזכות המעביד בקופה על תקרת הצבירה ביותר מ- 10%, תחזיר הקופה לעמית את ההפרש שבין הסכום שנצבר לזכותו כאמור לבין תקרת הצבירה (להלן – "הצבירה העודפת").
4.5 תקנה 39א(ה) לתקנות – על הקופה להחזיר למעביד את הצבירה העודפת תוך 30 ימים מיום הגשת האישורים כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות או מיום הפקדת הסכומים בקופה, לפי העניין. אם הקופה לא החזירה למעביד את הצבירה העודפת או שהוא סירב לקבלה, חל איסור מוחלט על הקופה לקבל הפקדות נוספות מהמעביד.
4.6 תקנה 39א(ו) לתקנות – הסכום שיוחזר למעביד יופחת תחילה מן הסכומים שהוא הפקיד בקופה באותה שנה, ואילו היתרה תוחזר לו מסכומים שנצברו לזכותו מלפני אותה שנה.
4.7 תקנה 39א(ז) לתקנות – הקופה תחזיר למעביד את כל יתרת הסכום שנצבר לזכותו עד לסוף שנת המס שבה על-פי אישור רואה חשבון כאמור בתקנה 39א(ב) לתקנות אין המעביד מעסיק עוד עובדים הזכאים לדמי מחלה.
5. הוספת תקנה 40 – איסור תשלום למעביד מקופת גמל לדמי מחלה
קופת גמל לדמי מחלה לא תשלם ולא תחזיר למעביד, בין במישרין ובין בעקיפין, סכום כלשהו מכספיה, למעט החזרת כספים לפי תקנה 39א כאמור בסעיף 4 לעיל, או אם פורקה הקופה.
6. הוספת תקנה 40א – העברת סכומים שנצברו בקופת גמל לדמי מחלה
אם עובד פרש ממעביד שהוא עמית בקופת גמל לדמי מחלה והחל לעבוד אצל מעביד חדש שגם הוא עמית בקופת גמל לדמי מחלה, תעביר קופת הגמל לדמי מחלה של המעביד הראשון לחשבון המעביד החדש בקופת גמל לדמי מחלה סכומים הקבועים בהסכם העבודה הקיבוצי החל על העובד (אם חל) ובהתאם לכללים שבהסכם העבודה האמור.
7. תיקון תקנה 41טו – מועד התשלום למעביד
מעביד שהגיש בקשה לקבלת כספים מקופת גמל לדמי מחלה לצורך החזר דמי מחלה ששולמו לעובדים, יקבל את הכספים בתוך 15 ימים מיום שנתקבלה בקשתו בקופה כנדרש, וחשבונו יזוכה ביום התשלום בריבית קופה בעד התקופה שמתום החודש הקודם ועד ליום התשלום בפועל.
פרופיל
צביקה משבנק, רו"ח (מוסמך במשפטים)
מנהל תחום בכיר קופות גמל נציבות מס הכנסה
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
