אוניית קידוח של נאוויטס
צילום: LLOG

נאוויטס חוסכת 180 מיליון דולר בעלויות פיתוח פרויקט שננדואה

חתמה על הסכם עם חברת Transocean לביצוע קדיחה והשלמה של ארבעת קידוחי הפיתוח של הפרויקט, תמורת כ-250 מיליון דולר; היקף עלות הקידוחים נמוכה ב-40% מהעלות כפי שהוצגה בדוח המשאבים נוכח "תנאי השוק החדשים"
ערן סוקול | (4)

שותפות חיפושי הנפט והגז נאוויטס פטר יהש 1.54% המחזיקה 53.1% בתגלית שננדואה, מדווחת על הפחתה של כ-180 מיליון דולר בעלויות הפיתוח של הפרויקט וחתימה על הסכם עם חברת Transocean לביצוע קדיחה והשלמה של ארבעת קידוחי הפיתוח של הפרויקט, תמורת כ-250 מיליון דולר. היה"ש מזנקות.

לקריאה נוספת:

> "נאוויטס נסחרת לפי שווי של 40 סנט לחבית בלבד"

> רוסאריו: "השווי הכלכלי של נאוויטס גבוה פי 3 משווי השוק הנוכחי"

> אי.בי.אי: נאוויטס מקבלת אפסייד של 38.5%

על פי הדיווח, היקף עלות הקידוחים נמוכה ב-40% מהעלות כפי שהוצגה בדוח המשאבים של NSAI שדווח בדוח התקופתי, ואשר עמד על כ-430 מיליון דולר, כאשר בשותפות מסבירים כי הירידה נובעת מתנאי השוק החדשים וההזדמנויות שנוצרו בעקבות התנודתיות במחירי הנפט.

במסגרת ההסכם, שמהווה אבן דרך לקראת קבלת החלטת השקעה סופית (FID) בפרויקט, נקבע כי חברת Transocean תספק שירותים הכוללים בין היתר כ-17 חודשי קדיחה והשלמה לארבעת קידוחי הפיתוח של פרויקט שננדואה באמצעות אוניית קידוח, ותשלים אותם בהתאם למתווה הפיתוח המתוכנן בפרויקט.

תחילת הפקה מסחרית צפויה בשנת 2024

להערכת נאוויטס, תחילת הפקה מסחרית מהפרויקט צפויה בשנת 2024. על פי ההסכם, התחייבות השותפים בתשלום בגין שירותי הקדיחה וההשלמה לאחר ה-FID תהיה בהתאם להתקדמות הפרויקט.

שותפות נאוויטס פטרוליום מחזיקה ב-53.1% מהזכויות בפרויקט שננדואה, תגלית נפט מוכחת, בה הושקעו 1.7 מיליארד דולר בקידוחי אקספלורציה ואימות. שננדואה הוא פרויקט הדגל של השותפות, ובשותפות מעריכים כי הוא עתיד ליצור לה תזרים מזומנים מהוון (10NPV) של 1.13 מיליארד דולר.

שותפות נאוויטס פועלת בצפון אמריקה ומחזיקה בפורטפוליו נכסים מגוון, שכולל מספר מאגרים שכבר החלו בהפקה מסחרית של נפט, וחלקה בכלל התגליות עומד כ-305 מיליון חביות.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

לצד פרויקט שננדואה, נאוויטס מחזיקה ב-7.5% מהזכויות בפרויקט בקסקין במפרץ מקסיקו, שהחל בהפקה מסחרית של נפט ביוני 2019. פרויקט בקסקין מכיל כ-469 מיליון חביות, ונחשב למאגר נפט בקנה מידה בינלאומי, שיוצר לנאוויטס תזרים מזומנים יציב.  

לצד הפעילות במפרץ מקסיקו, נאוויטס פועלת  להרחבת הזרוע היבשתית שלה, וכיום היא מחזיקה ב-5 שדות נפט יבשתיים מפיקים בטקסס. בכוונת השותפות לקדם בשדות אלו תכנית פיתוח שכוללת קידוחים אופקיים הצפויים להגביר משמעותית את היקף ההפקה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    YL 13/07/2020 12:49
    הגב לתגובה זו
    להבנתי תדמור חייב לעשות חושבים ל טובת המשקיעים עד כמה להגדיל את הפיתוח ו בעלות מחיר לאומת חלוקת רווחים
  • 2.
    YL 04/07/2020 19:51
    הגב לתגובה זו
    תדמור משלם פחות אבל..... הנפט התרסק כך ש למעשה אן משהו מיוחד פרט..... לכך שהוא שותק לא יוצא בהכרזה על מדניות חלוקת רווחים לכן לדעתי הציבור לא נותן בו אמון למרות ה***קסמים*** שהוא מחולל בחברה הציבור ווכר הייטב שהוא תלמידו של תשובה
  • 1.
    לא להתפתות להכנס , 02/07/2020 14:06
    הגב לתגובה זו
    מחירי הנפט יצללו יפה בשנתיים הקרובות , בחסות הקורונה תרד הדרישה לנפט ואנרגיות ירוקות יחליפו אותה.
  • שמוליק 02/07/2020 18:10
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא ירצה לשמוע על רקע המיתון על שמום דבר כאילו "ירוק" ויקר מאוד. ב10 שנים שמנות לא הצליח הירוק הזה
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 3.45%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.