אוניית קידוח של נאוויטס
צילום: LLOG

נאוויטס חוסכת 180 מיליון דולר בעלויות פיתוח פרויקט שננדואה

חתמה על הסכם עם חברת Transocean לביצוע קדיחה והשלמה של ארבעת קידוחי הפיתוח של הפרויקט, תמורת כ-250 מיליון דולר; היקף עלות הקידוחים נמוכה ב-40% מהעלות כפי שהוצגה בדוח המשאבים נוכח "תנאי השוק החדשים"
ערן סוקול | (4)

שותפות חיפושי הנפט והגז נאוויטס פטר יהש 0% המחזיקה 53.1% בתגלית שננדואה, מדווחת על הפחתה של כ-180 מיליון דולר בעלויות הפיתוח של הפרויקט וחתימה על הסכם עם חברת Transocean לביצוע קדיחה והשלמה של ארבעת קידוחי הפיתוח של הפרויקט, תמורת כ-250 מיליון דולר. היה"ש מזנקות.

לקריאה נוספת:

> "נאוויטס נסחרת לפי שווי של 40 סנט לחבית בלבד"

> רוסאריו: "השווי הכלכלי של נאוויטס גבוה פי 3 משווי השוק הנוכחי"

> אי.בי.אי: נאוויטס מקבלת אפסייד של 38.5%

על פי הדיווח, היקף עלות הקידוחים נמוכה ב-40% מהעלות כפי שהוצגה בדוח המשאבים של NSAI שדווח בדוח התקופתי, ואשר עמד על כ-430 מיליון דולר, כאשר בשותפות מסבירים כי הירידה נובעת מתנאי השוק החדשים וההזדמנויות שנוצרו בעקבות התנודתיות במחירי הנפט.

במסגרת ההסכם, שמהווה אבן דרך לקראת קבלת החלטת השקעה סופית (FID) בפרויקט, נקבע כי חברת Transocean תספק שירותים הכוללים בין היתר כ-17 חודשי קדיחה והשלמה לארבעת קידוחי הפיתוח של פרויקט שננדואה באמצעות אוניית קידוח, ותשלים אותם בהתאם למתווה הפיתוח המתוכנן בפרויקט.

תחילת הפקה מסחרית צפויה בשנת 2024

להערכת נאוויטס, תחילת הפקה מסחרית מהפרויקט צפויה בשנת 2024. על פי ההסכם, התחייבות השותפים בתשלום בגין שירותי הקדיחה וההשלמה לאחר ה-FID תהיה בהתאם להתקדמות הפרויקט.

שותפות נאוויטס פטרוליום מחזיקה ב-53.1% מהזכויות בפרויקט שננדואה, תגלית נפט מוכחת, בה הושקעו 1.7 מיליארד דולר בקידוחי אקספלורציה ואימות. שננדואה הוא פרויקט הדגל של השותפות, ובשותפות מעריכים כי הוא עתיד ליצור לה תזרים מזומנים מהוון (10NPV) של 1.13 מיליארד דולר.

שותפות נאוויטס פועלת בצפון אמריקה ומחזיקה בפורטפוליו נכסים מגוון, שכולל מספר מאגרים שכבר החלו בהפקה מסחרית של נפט, וחלקה בכלל התגליות עומד כ-305 מיליון חביות.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

לצד פרויקט שננדואה, נאוויטס מחזיקה ב-7.5% מהזכויות בפרויקט בקסקין במפרץ מקסיקו, שהחל בהפקה מסחרית של נפט ביוני 2019. פרויקט בקסקין מכיל כ-469 מיליון חביות, ונחשב למאגר נפט בקנה מידה בינלאומי, שיוצר לנאוויטס תזרים מזומנים יציב.  

לצד הפעילות במפרץ מקסיקו, נאוויטס פועלת  להרחבת הזרוע היבשתית שלה, וכיום היא מחזיקה ב-5 שדות נפט יבשתיים מפיקים בטקסס. בכוונת השותפות לקדם בשדות אלו תכנית פיתוח שכוללת קידוחים אופקיים הצפויים להגביר משמעותית את היקף ההפקה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    YL 13/07/2020 12:49
    הגב לתגובה זו
    להבנתי תדמור חייב לעשות חושבים ל טובת המשקיעים עד כמה להגדיל את הפיתוח ו בעלות מחיר לאומת חלוקת רווחים
  • 2.
    YL 04/07/2020 19:51
    הגב לתגובה זו
    תדמור משלם פחות אבל..... הנפט התרסק כך ש למעשה אן משהו מיוחד פרט..... לכך שהוא שותק לא יוצא בהכרזה על מדניות חלוקת רווחים לכן לדעתי הציבור לא נותן בו אמון למרות ה***קסמים*** שהוא מחולל בחברה הציבור ווכר הייטב שהוא תלמידו של תשובה
  • 1.
    לא להתפתות להכנס , 02/07/2020 14:06
    הגב לתגובה זו
    מחירי הנפט יצללו יפה בשנתיים הקרובות , בחסות הקורונה תרד הדרישה לנפט ואנרגיות ירוקות יחליפו אותה.
  • שמוליק 02/07/2020 18:10
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא ירצה לשמוע על רקע המיתון על שמום דבר כאילו "ירוק" ויקר מאוד. ב10 שנים שמנות לא הצליח הירוק הזה
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".