ישראל עוברת לגז טבעי: זינוק של 170% בצריכה ב-2013 לעומת 2012
ישראל עוברת לגז הטבעי: זינוק של 170% נרשם בצריכת הגז הטבעי בישראל בשנת 2013, השנה שבה החל הגז הטבעי לזרום ממאגר "תמר" (בסוף מארס), לעומת שנת 2012, שנת המחסור בגז הטבעי על רקע הפסקת הזרמת הגז ממצרים. גם ביחס לשנת 2010 שהיתה עד כה שנת שיא בצריכת הגז בישראל (עם הזרמת גז גם מים תטיס וגם ממצרים) נרשמה בשנת 2013 עלייה של כ-30%. כך עולה מנתונים שפורסמו היום (א') על ידי רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
בשנת 2013 עמדה צריכת הגז הטבעי בישראל על 6.91 BCM מהם כ-5.51 BCM זרמו ממאגר "תמר" (היתר, 0.89 BCM זרם מים תטיס ו-0.51 BCM זרם לשוק הישראלי מהאוניה המגזזת) לעומת 2.55 BCM בשנת 2012 ולעומת 5.34 BCM בשנת 2010, אולם להערכת רשות הגז הטבעי בשנה הבאה ימשיכו שיאי הצריכה להישבר והצריכה צפויה להגיע להיקף של כ-8.6 BCM, כלומר זינוק של עוד 24.5%.
שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סילבן שלום: "הנתונים שמראים על הגידול המשמעותי בצריכה של גז טבעי הם בשורה חשובה. ישנה חשיבות עצומה במעבר לגז טבעי, שהוא חלופה נקייה וזולה יותר, אשר תסייע בהורדת יוקר המחייה לכלל אזרחי מדינת ישראל".
- 6.ישראל ישראלי 31/12/2013 18:01הגב לתגובה זוגוזלים אותנו כל מי שעבר מדלק לגז ומשלם פחות משליש ממחיר הדלק הרוויח שני שלישים לפחות מהוצאות הדלק. כמו חברת חשמל . אבל הציבור הרחב לא ראה אגורה מזה.
- 5.יש עוד מקום לתיקון 29/12/2013 16:40הגב לתגובה זולדעתי.רווחים קטנים קידוחים יקרים לא מצדיק את הסיכון.כמו שמן תראו מה קרה.לדעתי.
- מההשוואה של שמן לנובל ושות' רואים שאין לך מושג בגז (ל"ת)לך תלמד 31/12/2013 15:44הגב לתגובה זו
- יעקב 31/12/2013 14:24הגב לתגובה זואל תשווה לשמן,בתמר וליוויתן יש תגליות מוכחות,בתמר יש זרם הכנסות אדיר שילך ויגדל,בליוויתן כאשר יתחיל היצוא מדובר בהכנסות דימיוניות עם סיכון אפסי,מבלי לתחשב תגלית נפט בפרויקטים,יש לי הרגשה שאין לך מושג בענף,אנח צודק?
- מחיר המניות גבוהה?צריך להיות פי שלוש בחישוב כלכלי (ל"ת)יעקב 31/12/2013 14:19הגב לתגובה זו
- 4.שוק הלם וקומה 29/12/2013 14:11הגב לתגובה זולא מבין למה ממשלת הלא יוצלחים ובעיקר שר האנרגיה גדול הלא יוצלחים ישנים . שנתיים מעכבים את פיתוח מאגר ליויתן . הבריחו מכאן את נובל שמצידה ישראל הולכת להיות הרפתאה חד פעמית היא כבר מוותרת על קידוח הנפט . סילבן אין כבר שום תירוץ לא ששינסקי לא הירוקים לא בגצים כלום. כולם כבר נתנו לכם אור ירוק ורק העצלנות וחוסר היכולת שלך ושל הממשלה ישנים . אתם בטח תעוררו כשתקרה התקלה הראשונה בתמר ולא יהיה עוד גז. אבל אז נובל כבר תהיה במפרץ מכסיקו ואתם מעבירו את כולנו למזוט ופחם. למה מגיע העונש הזה לתושבי ישראל שאלו הם "נבחריו".
- 3.אם כל כך טוב למה המניות ירדו????? (ל"ת)גז בלוף 29/12/2013 13:30הגב לתגובה זו
- 2.אז איך מחיר הבלון בפזגז ואנישראגז רק עולה? (ל"ת)להכנס בהם 29/12/2013 13:30הגב לתגובה זו
- ל2 29/12/2013 14:22הגב לתגובה זורק הדמי שירות של פזגז (ללא צריכת גז) עולים יותר ממה שעלה לנו בלון פרטי לשנה שלמה (ואנו מבשלים הרבה). פזגז ודומיהם זה לא משתלם!
- 1.נהדר אבל אמישראגז אצלנו רק מעלה את מחיר הבלונים (ל"ת)מונופול מושחת 29/12/2013 13:29הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
