ישראל עוברת לגז טבעי: זינוק של 170% בצריכה ב-2013 לעומת 2012

נתוני משרד האנרגיה והמים: בשנת 2014 צפוי השיא שנקבע השנה להישבר וצריכת הגז הטבעי תזנק עוד 24% ל-8.6 BCM לעומת6.91 BCM ב-2013
יעל גרונטמן | (10)

ישראל עוברת לגז הטבעי: זינוק של 170% נרשם בצריכת הגז הטבעי בישראל בשנת 2013, השנה שבה החל הגז הטבעי לזרום ממאגר "תמר" (בסוף מארס), לעומת שנת 2012, שנת המחסור בגז הטבעי על רקע הפסקת הזרמת הגז ממצרים. גם ביחס לשנת 2010 שהיתה עד כה שנת שיא בצריכת הגז בישראל (עם הזרמת גז גם מים תטיס וגם ממצרים) נרשמה בשנת 2013 עלייה של כ-30%. כך עולה מנתונים שפורסמו היום (א') על ידי רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

בשנת 2013 עמדה צריכת הגז הטבעי בישראל על 6.91 BCM מהם כ-5.51 BCM זרמו ממאגר "תמר" (היתר, 0.89 BCM זרם מים תטיס ו-0.51 BCM זרם לשוק הישראלי מהאוניה המגזזת) לעומת 2.55 BCM בשנת 2012 ולעומת 5.34 BCM בשנת 2010, אולם להערכת רשות הגז הטבעי בשנה הבאה ימשיכו שיאי הצריכה להישבר והצריכה צפויה להגיע להיקף של כ-8.6 BCM, כלומר זינוק של עוד 24.5%.

שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סילבן שלום: "הנתונים שמראים על הגידול המשמעותי בצריכה של גז טבעי הם בשורה חשובה. ישנה חשיבות עצומה במעבר לגז טבעי, שהוא חלופה נקייה וזולה יותר, אשר תסייע בהורדת יוקר המחייה לכלל אזרחי מדינת ישראל".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישראל ישראלי 31/12/2013 18:01
    הגב לתגובה זו
    גוזלים אותנו כל מי שעבר מדלק לגז ומשלם פחות משליש ממחיר הדלק הרוויח שני שלישים לפחות מהוצאות הדלק. כמו חברת חשמל . אבל הציבור הרחב לא ראה אגורה מזה.
  • 5.
    יש עוד מקום לתיקון 29/12/2013 16:40
    הגב לתגובה זו
    לדעתי.רווחים קטנים קידוחים יקרים לא מצדיק את הסיכון.כמו שמן תראו מה קרה.לדעתי.
  • מההשוואה של שמן לנובל ושות' רואים שאין לך מושג בגז (ל"ת)
    לך תלמד 31/12/2013 15:44
    הגב לתגובה זו
  • יעקב 31/12/2013 14:24
    הגב לתגובה זו
    אל תשווה לשמן,בתמר וליוויתן יש תגליות מוכחות,בתמר יש זרם הכנסות אדיר שילך ויגדל,בליוויתן כאשר יתחיל היצוא מדובר בהכנסות דימיוניות עם סיכון אפסי,מבלי לתחשב תגלית נפט בפרויקטים,יש לי הרגשה שאין לך מושג בענף,אנח צודק?
  • מחיר המניות גבוהה?צריך להיות פי שלוש בחישוב כלכלי (ל"ת)
    יעקב 31/12/2013 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שוק הלם וקומה 29/12/2013 14:11
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה ממשלת הלא יוצלחים ובעיקר שר האנרגיה גדול הלא יוצלחים ישנים . שנתיים מעכבים את פיתוח מאגר ליויתן . הבריחו מכאן את נובל שמצידה ישראל הולכת להיות הרפתאה חד פעמית היא כבר מוותרת על קידוח הנפט . סילבן אין כבר שום תירוץ לא ששינסקי לא הירוקים לא בגצים כלום. כולם כבר נתנו לכם אור ירוק ורק העצלנות וחוסר היכולת שלך ושל הממשלה ישנים . אתם בטח תעוררו כשתקרה התקלה הראשונה בתמר ולא יהיה עוד גז. אבל אז נובל כבר תהיה במפרץ מכסיקו ואתם מעבירו את כולנו למזוט ופחם. למה מגיע העונש הזה לתושבי ישראל שאלו הם "נבחריו".
  • 3.
    אם כל כך טוב למה המניות ירדו????? (ל"ת)
    גז בלוף 29/12/2013 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אז איך מחיר הבלון בפזגז ואנישראגז רק עולה? (ל"ת)
    להכנס בהם 29/12/2013 13:30
    הגב לתגובה זו
  • ל2 29/12/2013 14:22
    הגב לתגובה זו
    רק הדמי שירות של פזגז (ללא צריכת גז) עולים יותר ממה שעלה לנו בלון פרטי לשנה שלמה (ואנו מבשלים הרבה). פזגז ודומיהם זה לא משתלם!
  • 1.
    נהדר אבל אמישראגז אצלנו רק מעלה את מחיר הבלונים (ל"ת)
    מונופול מושחת 29/12/2013 13:29
    הגב לתגובה זו
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.