אכזבה: אבנר ודלק קיד' חשפו את דו"ח המשאבים ל'בלוק 12' - רק 4.1 TCF
השותפות הישראליות ב'בלוק 12' שבקפריסין דיווחו הלילה (מוצ"ש) לבורסה בת"א על דו"ח המשאבים לאחר ביצוע הקידוח ב'אפרודיטה'. מדובר באבנר יהש ודלק קידוחים יהש שמחזיקות כ"א ב-15% מהרישיון כאשר שאר האחזקה הינה בידי נובל אנרג'י. לפי הדיווח, כמות המשאבים הכוללת במאגר עומדת, על 4.1 TCF גז טבעי בלבד, זאת לעומת הסקר הסיסמי המוקדם שצפה כמות של 5.2 TCF, כלומר נמוך ב-22% מהתחזית.
נזכיר כי האכזבה מהמספרים שמספקות כעת השותפויות הישראליות היא לא ממש עניין מפתיע, שכן נובל אנרג'י עדכנה כבר לפני כמעט חודשיים (בדרך שאינה תואמת את הוראות רשות ני"ע בארץ) את טווח היקף הגז במאגר מ-5 עד 8 TCF לטווח של 3.6 עד 6 TCF, כלומר עדכון משמעותי כלפי מטה. כעת המספר שחושפות השותפויות הישראליות הינו צמוד לצד התחתון של הטווח שפרסמה נובל.
וכך נכתב בדיווח לגבי שכבה C שהינה השכבה הגדולה (ובאופן משמעותי) מהשכבות האחרות - "הקידוח הוכיח המצאות גז טבעי בשכבת חולות C בתא השבר בו נקדח, ולפיכך סווגו משאבים אלו כמותנים. יחד עם זאת, עובי השכבה נושאת הגז נמצא דק מכפי שנחזה מלכתחילה, ולפיכך אומדן המשאבים הכללי בשכבה זו (מותנים ומנובאים) נמוך בדוח הנוכחי מזה שהוצג קדם קידוח. ציטוט דומה נכתב גם לגבי שכבה A, שגם בה עובי השכבה נושאת הגז נמצא דק מכפי שנחזה.
בכדי להבין את הפער בין הכמות שנמצאה לאחר הקידוח לבין זו שנחזתה, נציין כי בשכבה C שכאומר הינה השכבה המשמעותית ביותר צפו גז בהיקף של 2.59 TCF, כאשר כעת לאחר הקידוח המספר הוא 2.41 TCF (ומרביתם משאבים מנובאים - כלומר ממאגרים שטרם נקדחו).
- ירושלים ברוקראז' על המהלך של תשובה: "אפסייד נאה למשקיעי דלק ואבנר"
- שובן של אגרות החוב צמודות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 14.יעקב 03/12/2013 17:19הגב לתגובה זואבל אל דאגה, פינק ימשיך במסורת ההודעות השליליות ואנו נמשיך לעלות מעלה מעלה למרות ואף על פי כן!
- 13.כל..... 01/12/2013 11:28הגב לתגובה זוליוסי פינק שתיקן את ההודעה שלו ....זה מוכיח שהוא כן וגם ישר ! תמשיך כך ותצליח ! אחד שמכור לביזפורטל יום יום ושעה שעה !
- 12.למרות ה"אכזבה" לשלוח אליהם את שישינסקי המחריב.מגיע להם (ל"ת)יאיר 01/12/2013 09:57הגב לתגובה זו
- 11.זהבי עצבני 01/12/2013 09:54הגב לתגובה זוהבעיה איתך מר פינק שאתה בוחר לעצמך את הכותרת והמילים השכיחות אצלך הן אכזבה..כשלון.......למה??????? למה בגלובס למשל דוקא הדגישו את ההודעה החיובית על כמות הקונדנסט- ואני מצטט :" על פי הדוח הנוכחי כמות הקונדסט מסתכמת בכ-8.1 מיליון חביות זאת לאחר שבדוח הקודם הוערכה הכמות כלא כלכלית".......אתה מבין??????? ועוד אני מצטט מגלובס(ותבדוק אותי)- "למרות הירידה בעובי השכבה אמדן סיכויי ההצלחה בשכבה עלה מ-79 אחוז ל-95 אחוז"..... תגיד..זה נקרא אכזבה????????? אני במקומך במקום לפרסם דברי הסבר לכתבה המגמתית שלך הייתי מפרסם התנצלות.........
- 10.יוסי פינק 01/12/2013 09:41הגב לתגובה זוהי חבר'ה, מצטער על הכותרת עם פתיחת השבוע, אבל בשוק ההון (וכך גם בשוק האקספלורציה) מסתכלים על התוצאות ביחס לתחזיות. ובמקרה הזה, הייתה תחזית ל-5.2, ויצא 4.1. כל השאר זה ענייני פוזיציה. בתקווה להודעות טובות בלבד, שבוע טוב לכולנו...
- 9.זהבי עצבני 01/12/2013 09:34הגב לתגובה זועל הבוקר זה עושה לי נאחס עם הכתבתו שלו.....הוא באופן מגמתי נותן כותרות שכל מטרתן לפגוע בסקטור הנפט....אני לא מייצג את סקטור הנפט אבל אדון פינק אל תייצג את השורטיסים.....תן פעם אחת כותרת חיובית ראבאק......אתה פשוט מאבד מהאמינות הויושרה שלך..למהכל מה שקצת נמוך מהתחזיות מקבל כותרת ענקית אצלך וכל הודעה חיובית מוצנעת אי שם בשורה העשירית של המאמר שלך???אתה נהנה מזה???אקנה לך שורט מתנה
- 8.בנימין 01/12/2013 08:45הגב לתגובה זוכיצד אפשר להציג עובדות מצוינות כאכזבה? מה הסיפור של ביז ????
- 7.חצי תמר - יספיק לקפריסין ל 60 שנה - אכזבה ? (ל"ת)בני 01/12/2013 08:29הגב לתגובה זו
- 6.אכזבה? 5 מיליארד $ - ואין שם שישינסקי! (ל"ת)אבי 01/12/2013 08:28הגב לתגובה זו
- 5.מצחיק בריבוע 01/12/2013 08:22הגב לתגובה זוקטע קטע
- 4.טוב מאוד (ל"ת)הגיע זמן הפוטים 01/12/2013 08:03הגב לתגובה זו
- 3.איזה..... 01/12/2013 07:44הגב לתגובה זוואיזה נעלים ! 8.1 מיליון חביות של קונדנסט שהוא גז נוזלי......גז נוזלי זה: וודסייד ! וקונדנסנט זה אומר נפט מהאכות הגבוהה קרי : מסוג ברנט שנסחר בשוק במחיר הגבוהה של הנפט : 107 דולרים לחבית ! למה אתם לא מפרסמים את ההודעות החיוביות שיש לליותן כמו מה שנכתב ב- "בחדשות האנרגיה" לגבי וודסייד שעומדת לחתום הסכם עם רציו וקבוצת דלק במחיר גבוהה יותר ?! עתונאים קטנים שלי .......
- 2.גזוז 01/12/2013 01:56הגב לתגובה זוהירידות ימשיכו עד לסוף דצמבר לפחות
- אתה ? 01/12/2013 07:46הגב לתגובה זומאיפא לך לדעת אם יעלה או יירד ?! רצית שיירד למה ?!
- 1.מגיע לכם (ל"ת)שלי יחובבובוביץ 01/12/2013 01:34הגב לתגובה זו

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם
אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.
המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.
במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל.
ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה.
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי
עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.
בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.
פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"
בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".