"כמו בקורונה, העובדים הקטנים נכנסים מתחת לאלונקה"
מלחמה אינה אתגר פשוט למשק התעסוקה המקומי שהרבה מעובדיו - כ-350 אלף איש, מגויסים בצו שמונה. המלחמה שנפתחה עלינו בהפתעה הובילה לכך ששיעור האבטלה במשק זינק ל 10.4%, בין היתר בשל 266 אלף איש שבאופן זמני נעדרו מעבודתם מסיבות כלכליות או בשל כך שהעסקים הגדולים ניצלו את המומנטום הקטינו הוצאות והוציאו אותם לחופשה ללא תשלום. במקביל המלחמה פוגעת בעסקים ויש גל של פיטורים, אם כי במספרים קטנים. המעסיקים מעדיפים להוציא לחל"ת ורק אם אין ברירה מפטרים.
בישראל כיום ישנם 4.47 מיליון איש במעגל העבודה. הכוונה הינה לאנשים מעל גיל 15 שמשתתפים בכוח העבודה. המשק מתאפיין בתעסוקה כמעט מלאה על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 96.9% מהעובדים שנחשבים כעובדים במעגל התעסוקה מועסקים ורק 3.1% בלתי מועסקים . כ-2.67 מיליון איש מתוך אזרחי מדינת ישראל אינם בכוח העבודה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה סקר אותו ערכה בקרב המועסקים בישובים שאינם קרובים לקו העימות (7 ק"מ מהגבול בעזה ). מהסקר עלתה תמונה שברורה לכולם ענפי תעסוקה רבם חוו קריסה חדה של מעל למחצית ממספר העובדים אך עדיין נאלצו להמשיך ולתת שירות הולם לאנשים בעורף.
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פגיעה גדולה בבתי הקפה והמסעדות (קרדיט: שלומי יוסף)
הענף שמרבית העובדים שלו נעדרו מעבודתם היה ענף שירותי אירוח ואכול שרשם אחוז של 55.6% נעדרים. שוחחנו עם סיגל בעלת בית קפה ברמת גן. בשלוש השנים האחרונות נאלצה סיגל פעמיים להמציא את עצמה מחדש. בקורונה בגלל שסגרו את כלל העסקים ואסרו על בתי הקפה לתת שירות פנים מול פנים למבקרים , היא פיטרה את כלל המלצרים בשביל לחתוך בעלויות, והמציאה את "הפיקניק" שירות אוכל שאנשים יכלו לקחת לגינה ליד בית הקפה ולאכול. לשאלה האם המצב במלחמה דומה לתקופת הקורונה השיבה " המצב יותר חמור. אנחנו לא יכולים לתת לאנשים אוכל שייקחו וישבו בחוץ כי אין מרחבים מוגנים. מעבר לכך בגלל החשש הביטחוני פחות אנשים מבזבזים, יש התחשבנות של כולם על מה הם קונים. גם הקהל שמבקר במקום באופן סדיר נהיה יותר דליל.
"הרבה לקוחות קבועים שלנו יצאו למילואים או ברחו לחו"ל ולכן גם מחזור המכירות קרס במלחמה. הקהל העיקרי שלנו הם אימהות לתינוקות. אבל טיפת חלב סגורה, הגנים שנמצאים בשכונה הועברו למקומות מרחוקים כי אין מקלט ובית הספר התיכון עובד בקפסולות באופן חלקי"
האם עכשיו בהפסקת האש המצב השתפר?
"המצב יותר טוב אבל ממש לא חזר לעצמו. שאין אזעקות אנשים יושבים יותר בחוץ." סיפרה סיגל.
גם ענף הבינוי בו פועלים הרבה עובדים מהמגזר הערבי כמעט ונסגר. האתרים היו דוממים כאשר 52.5% מהעובדים בו לא הגיעו על פי הסקר של הלמ"ס לעבודתם. רן בעל עסק למכירת ברזל סיפר בשיחה עם ביזפורטל: "בשבועיים הראשונים למלחמה העסק דמם. בשבוע השלישי התחיל להיות טיפה יותר טוב וכיום אנו עומדים בהיקפים של כ- 50% מהיקפי העבודה שחווינו בטרם פרצה המלחמה.
- 5 התכונות שצריכות להיות ליזם
- "אני מייעץ לכל איש HR לשים לכם בסיסטם ללמוד כלי AI חדש פעם בחודש" קריירה בעידן ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 5 תארים ללמוד ו-5 תארים להתרחק מהם
"אתרי הבניה לא חזרו לעצמם אנחנו בעיקר מספקים כעת סחורה לתעשייה ותשתיות לא לבניין. בגדה המצב הרבה יותר חמור. היקפי המכירות שלנו שם ירדו בסדר גודל של 80% מכיוון שקשה מאוד לעבור ממקום למקום בתוך השטחים ויש להם בעיה קשה של תזרימי מזומנים.
האם הלקוחות ביקשו לדחות תשלומים או ביטלו הזמנות ?
"בשלושת השבועות הראשונים, חלק גדול מהלקוחות ביקשו מהספקים להמתין עם המשלוחים כי אי אפשר היה להוציא סחורה מהנמלים. לא היה משאיות לנייד את הסחורה וגם הנמלים היו מלאים בסחורות כי לא משכו סחורה ולא יכלו לקבל סחורה. יש הרבה לקוחות שביטלו הזמנות על רקע אי הוודאות. הם לא יודעים מה הולך להיות".
האם זה בדומה לתקופה הקורונה?
"קצת, הלחץ בתקופת הקורונה של הלקוחות היה יותר גדול כי לא ידעו מזה זו מגפה ולכן ביטלו הזמנות והיו עיכובים באספקת הסחורה".
האם מחירי הברזל עלו בחדות בתקופת המלחמה ?
"המחירים עלו בתקופת המלחמה ב-50% לעומת המצב בטרם המלחמה. בין היתר בשל עלויות ההובלה הגבוהות מסין. זה עולה בין 30-40 דולר לטון ברזל וכמובן זה ייקר את המחירים ללקוחות. בגלל שמוציאים כעת פחות סחורה כולם צריכים להרים את המחיר".
איך הממשלה יכולה לעזור?
"הממשלה יכולה לעזור בעיקר בעניין של פועלים. אין פועלים באתרי הבניה".
לא רק אתרי הבנייה נותרו שוממים, היה מאוד קשה לענף האומנות ובידור לשמור על מורל גבוהה והפקות שהתחילו בטרם פרצה המלחמה דוממו לחלוטין את המנועים. בפועל כ-52.9% מהעובדים בענף האומנות הבידור והפנאי לא הגיעו לעבודתם בחודש אוקטובר כך עולה מהסקר של הלמ"ס.
"ההרגשה שלי כיום שהעובד הפשוט צריך להיכנס מתחת לאלונקה, ועסקים גדולים שלא נפגעו מהמלחמה מנצלים אותנו" כך אמרה בשיחה עם ביזפורטל מיכל המתעסקת בפרסום ושיווק.
לפני מספר חודשים החליטה מיכל לצאת לדרך עצמאית אך המלחמה טרפה עבורה את הקלפים, "כל החומרים שהכנתי וצילמתי כולל ימי צילום, עריכות וכיו"ב הלכו לפח. אין לי מושג מה יהיה גורל התשלום היחסי לגבי מה שכן נעשה. בפועל שום דבר לא שוחרר לאוויר כי הכל הפך להיות לא רלוונטי ואני בהפסד של עשרות אלפי שקלים מבחינת העסק. לכן לא נראה לי שאשרוד".
לדברי מיכל גם מקום העבודה החלקית שלקחה בעסק יציב אחר בשביל לייצב את עצמה מבחינה כלכלית עד שהעסק שלה יתרומם, החליט לנצל את המצב לרעתה "קיימת התלבשות של עסקים שרחוקים מלהיות הפסדים על המלחמה. הם מתנהלים כמו בקורונה רואים את כולם מצמצמים ומפטרים. הם נוקטים בהליכי צמצום חריפים ומי שמשלם את זה העובדים. פתאום הם נדרשים לתת יותר שעות ללא תוספת תשלום. כעובדים כל אחד נאחז במה שיש לו למרות שלא משלמים לנו שעות נוספות. מבחינתם הם יודעים שלא נלך לחפש כעת מקום אחר. פשוט נכנסנו כעובדים מתחת לאלונקה".
מחסור במורים
אתם מרגישים שהילדים שלכם לא לומדים, שיעורי הזום בבית הספר מתבטלים חדשות לבקרים אין זה מקרי. מספר העובדים בענף החינוך רשם בחודש אוקטובר נפילה של 46.6%. זה מצב מאוד עגום שאם הממשלה לא תשכיל לטפל בו במהירות יקשה על המשק בעורף לחזור לשגרה.
גם בענף שירותי התחבורה אחסנה דואר ובלדרות נרשמה ירידה חדה של 48.6% במספר העובדים. בענף החקלאות הייעור והדיג כמות העובדים ירדה ל 35.5% . בענף המסחר הסיטונאי ותיקון כלי הרכב נרשמה ירידה של 34.7% .
בפועל מהסקר של הלמ"ס עולה כי שיעור המועסקים מכלל התעסוקה במשק ירד ל- 61% בהשוואה ל 61.3% בספטמבר. אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה עלה ל- 81.2% בהשוואה ל 81.4% בחודש ספטמבר. שיעור התעסוקה בקרב בני 25-64 ירד ל 79% לעומת אחוז של 79.1% שהיה בחודש הקודם. אחוז הבלתי ועסקים מכוח העבודה בני 25-64 ירד ל 2.8% בהשוואה ל 2.9% בחודש ספטמבר. אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים מסתכם ב 77.15 לעומת 76.9% בחודש הקודם.
בשל הגיוס ההמוני והעובדה שאנשים רבים נאלצו לעזוב את ביתם, אחוז המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע או חלק מהשבוע באוקטובר 2023 עלה ל- 33.5% בהשוואה ל- 26.7% בחודש ספטמבר. אין זה מפתיע לגלות כי העובדים במגזר הציבורי נפגעו הרבה פחות מהעובדים במגזר הלא ציבורי. אחוז הנעדרים במגזר הציבורי עמד על כ- 26.8% בהשוואה ל -26.4% בחודש ספטמבר. ובמגזר הלא ציבורי אחוז הנעדרים טיפס ל 36.4% בהשוואה לאחוז הרבה יותר נמוך של 27% בספטמבר.
הירידה בפעילות המשקית לפי ענפים
נתונים: למ"ס
- 2.מולייר 30/11/2023 09:55הגב לתגובה זוהגב חזק אבל כלכלית קורסים אני כבר בלי טסט לרכב אין איך לשלם חשמל וארנונה בקושי מגרד לקניות מזון לילדים .
- המגיב 30/11/2023 21:25הגב לתגובה זואם חס וחלילה יקרה משהו, הביטוח לא יכסה, והנזק שלך יהיה גדול פי כמה. נסה לצמצם בדברים אחרים.
- 1.משה 28/11/2023 13:57הגב לתגובה זוכעצמאי קטן כבר קרוב ל 40 שנה .. נשבר לי הגב לשאת באלונקה !!! רק משלם כל הזמן מיסים וביטוח לאומי ונשאר בסוף בלי כסף, בלי פנסיה ובלי זכויות. מדינה זבל !
יזם מצליח עם עובדיו קרדיט: גרוק5 התכונות שצריכות להיות ליזם
ליזמים שמצליחים ומרקיעים לשמיים יש תכונות אופי מאוד ספציפיות שמביאות אותם לטופ, ואף אחת מהן אינה נרכשת באוניברסיטה; האם אתם יכולים להיות יזמים מצליחים?
מה מבדיל בין יזם שמנסה ונכשל ליזם שגם מצליח? רעיונות יש לכולם, טכנולוגיות נגישות יותר מתמיד, משקיעים פתוחים להזדמנויות חדשות ובכל זאת, רק אחוז קטן מהמיזמים מצליחים לשרוד לאורך זמן ולהפוך לעסק אמיתי ורווחי. ההבדל בין יזם שמרים רעיון טוב לזה שבונה חברה מצליחה טמון הרבה פחות בטכנולוגיה, ויותר באדם עצמו, בתכונות שמכתיבות את דרך החשיבה שלו ואת האופן שבו הוא פועל ומגיב למציאות העסקית.
יזמות היא לא מקצוע שאפשר ללמוד מתוך ספר או בקורס באוניברסיטה, אלא היא דרך חיים. אפשר לשפר ולשכלל את היכולות היזמיות, אבל נראה שזה נובע משילוב של תכונות אופי שמוביל לשילוב מנצח. התכונות אולי ההכרחיות ביותר, שהן הבסיס והן מעבר לכל תכונה אחרת הן הרעב להצלחה, החריצות וההתמדה. כל יזם מצליח שדברנו איתו, סיפק לנו את השלשה הזו. הרעב להצלחה מדרבן אותם לקום בבוקר, החריצות הכרחית להגיע ליעדים והתמדה קריטית כי כל יציאה מהמיקוד, מקשה על חזרה למסלול.
יזמות דורשת שילוב של יצירתיות, עקשנות, ניהול סיכונים, רגישות לשוק ואמונה עצמית שלא מתערערת גם כשהכול נראה אבוד. בישראל, שבה החדשנות היא כמעט ערך לאומי ומאות מיזמים נולדים מדי שנה, רק מעטים מצליחים לבנות חברות בעלות ערך אמיתי לאורך זמן. אז מה באמת מבדיל בין מי שמוותר באמצע לבין מי שממשיך עד הסוף? אלו חמש תכונות האופי שיזם חייב כדי להפוך רעיון פשוט לסיפור הצלחה עסקי.
1 # ראייה מערכתית
יזם אמיתי חייב להסתכל על החברה שלו כמו על מערכת חיה ונושמת, שבה כל החלטה משפיעה על שורה שלמה של גורמים אחרים. הוא לא מתמקד רק במוצר, אלא בשרשרת השלמה: מהשלב שבו הרעיון נולד, דרך המימון, הפיתוח, תמחור, שיווק ושירות לקוחות, ועד לדרך שבה החברה נתפסת בציבור. בעולם דינמי ששינויים מתרחשים בו במהירות, יזם שלא רואה את התמונה הכוללת עלול למצוא את עצמו מגיב באיחור, או גרוע מכך מקבל החלטות שמזיקות לחברה בטווח הארוך. ראייה מערכתית מאפשרת לו לחשוב כמה צעדים קדימה, להבין את ההשלכות של כל פעולה וליצור תיאום נכון בין כל חלקי העסק. לכאורה מדובר בתכונה אינטואיטיבית, אך בפועל היא נרכשת מתוך ניסיון, סקרנות ולמידה מתמדת. יזם שמפתח ראייה מערכתית, יצליח להתמודד עם מצבי אי־ודאות בצורה שקולה יותר, לזהות הזדמנויות בזמן ולהגיב לשינויים בלי לאבד את שיווי המשקל. זהו יתרון אסטרטגי המאפשר קבלת החלטות חכמה ומדויקת ובמקרים רבים הוא זה שמפריד בין הצלחה לבין טעות יקרה.- 81,000 דירות תקועות - והספירה נמשכת: מי המתחרה החדש של הקבלנים?
- תמ"א עם 51%? שיקום ההרס לא צריך לבוא על גב המוחלשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # מחויבות לטווח הרחוק
בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד סקר את התכונות החשובות ליזמים והדגיש את נושא המחויבות. בעוד הציבור הרחב רואה יזמים כאנשים המצליחים לגייס השקעה ראשונית או רק הצליחו להקים עסק כאנשים ש"עשו את זה", מי שבאמת מצליח הוא מי שמצליח לקיים את החברה שהקים לאורך זמן. יזמות איננה ריצה למרחק קצר, אלא מרתון. רוב החברות הגדולות שהתחילו כסטארט־אפ צנוע נבנו לאורך שנים של עבודה עיקשת, כישלונות חוזרים והשקעה מתמשכת. מחויבות אמיתית מתבטאת לא רק בנכונות לעבוד שעות ארוכות, אלא בעיקר בהתמדה וביכולת לעמוד מול אכזבות חוזרות. יזם שמוותר כשהדרך מסתבכת, או שמחליף כיוון בכל פעם שהשוק משנה רוח, מתקשה להגיע ליציבות. לעומת זאת, מי שמחויב לחזון שלו גם כשהמשקיעים לוחצים, כשהלקוחות מהססים וכשהכסף נגמר הוא זה שמצליח לשרוד. בישראל, שבה התרבות העסקית נעה בקצב מהיר ונטיית היזמים היא "לרוץ על הדבר הבא", מחויבות לטווח ארוך הפכה לתכונה נדירה אך קריטית. יזם שמצליח לשמור על אותה נחישות במשך שנים מפתח חברה שיכולה להתמודד עם זעזועים, לא רק לצמוח בתקופות נוחות. המחויבות היא זו שמאפשרת למיזם לעבור מהתלהבות רגעית לחברה בוגרת ובעלת שורשים אמיתיים.
מנהל רעיל קרדיט: גרוקאיך מתמודדים עם בוס רעיל בלי לאבד את מקום העבודה
בוס שמבטל אותך ליד הצוות, שמזלזל בהישגים שלך, השפלות פומביות ושיח מתנשא, הם רק חלק מהסממנים של בוס רעיל שגורם נזק לא רק לך, אלא לצוות ולפרודוקטיביות של מקום העבודה אבל יש מה לעשות - המדריך המלא
מנהל ישיר רעיל שיוצר סביבה של פחד, חוסר שקיפות או השפלה שיטתית, אינו רק מטרד אלא גם גורם ישיר לירידה בפרודוקטיביות, לעלייה בתחלופת עובדים ולפגיעה עמוקה בבריאות הנפשית. רבים מהעובדים נתקלים בתופעה זו לאורך הקריירה, כאשר כשליש מהם חווים מנהל כזה בשנה האחרונה בלבד. כאשר יש שוק עבודה תחרותי, כמו בישראל, הבעיה נעשית חריפה יותר, כאשר עובדים חוששים מעימותים שיפגעו בקידום או בהכנסה, מה שמוביל לשתיקה כרונית ומתח מתמשך. התוצאה היא לא רק אובדן מוטיבציה אישית, אלא גם נזק ארגוני: צוותים מפוזרים, יצירתיות מושבתת ותשוקה מקצועית שמתאדה במהירות.
אבל במציאות זו, שבה החלפת עבודה אינה תמיד פשוטה, במיוחד בענפים כמו הייטק או פיננסים שבהם תקופות מעבר עלולות להימשך חודשים, עולה שאלה קריטית: איך מתמודדים עם בוס רעיל מבלי להקריב את המשרה?
התשובה טמונה באסטרטגיה מחושבת: שילוב של מודעות עצמית, תיעוד, בניית רשתות ופעולה מדודה. מאמר זה מציג כלים פרקטיים שמאפשרים הישרדות ואף צמיחה תחת לחץ כזה, תוך התמקדות בשמירה על איזון בין שימור התעסוקה לבין הגנה על הערך האישי. הגישה אינה מבטיחה פתרון קסם, אלא מסלול בר-קיימא שמאפשר לעובד לשמור על כוחו במערכת שבה כוחות לא תמיד שווים.
מהם הסימנים לכך שמדובר בבוס רעיל?
המונח "בוס רעיל" אינו סתם תווית רגשית. הוא מתאר דפוסי התנהגות חוזרים שפוגעים בעובדים באופן שיטתי ומכוון. סימנים מרכזיים כוללים השפלה פומבית, ביטול קבוע של הישגים, חוסר אמון בסיסי, תגובות רגשיות קיצוניות ושיח מתנשא. דוגמה קלאסית: מנהל שמפזר ביקורת מול הצוות בישיבות, אך מתעלם משבחים, יוצר תרבות של פחד שמונעת יוזמה ומכבה מוטיבציה. התוצאה היא ירידה של עשרות אחוזים בפרודוקטיביות של הצוות, לצד עלייה בתחלופה שמגיעה לרמות גבוהות מהממוצע בשוק. מנהלים כאלה לעיתים אינם מודעים לנזק או שהם פשוט מתעלמים ממנו אך ההשפעה מצטברת ומשפיעה על כל שרשרת הפיקוד.
- פרשת השבוע: מה יכול וורן באפט ללמוד ממשה רבינו בנוגע למינוי יורש?
- איך מוצאים אנשי מקצוע מעולים לארגון שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי לזהות זאת, חפשו אינדיקטורים קולקטיביים: תחלופה גבוהה בצוות, מתח כרוני בפגישות או תרבות שתיקה שבה עובדים נמנעים מביקורת. רבים חשים מנותקים בגלל מנהיגות רעילה, מה שפוגע ביעדים ארגוניים ומגביר את הסיכוי לשחיקה כרונית אצל הצוות. כאשר רואים עלייה בתלונות על הטרדה ניהולית, הן תהיינה לרוב קשורות לדינמיקה לא מאוזנת של כוח. היכולת לזהות מנהל רעיל באופן מהיר לא רק יגן עליך, הוא יאפשר פעולה פרואקטיבית לפני שהנזק הופך בלתי הפיך, ויסייע להפריד בין בעיות זמניות לבין דפוסים כרוניים שדורשים התערבות.
