חוזה
צילום: FREEPIK

הדירקטור התגרש, אשתו לשעבר קיבלה מניות ב-151 מיליון שקל

נקסט ויז'ן דיווחה כי במסגרת הסכם גירושין, קיבלה אשתו לשעבר של סמנכ"ל הטכנולוגיות כ-3.6 מיליון מניות, ששוות הרבה מאוד כסף
איציק יצחקי | (3)

כבר שמענו לא מעט פעמים על בעלי תפקידים בכירים בחברה שהפכו לעשירים מאוד לאחר שקיבלו אופציות או לאחר שמחיר המניה זינק בין לילה. העושר הזה נחלק בין בני הזוג וכאשר יש גירושין, הצד השני מקבל חצי מהסכומים.

הנה מקרה מהזמן האחרון. בוריס קיפניס מכהן כדירקטור בחברת נקסט ויז'ן 4.12% ומשמש גם כסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. במסגרת הסכם גירושין עם אשתו לשעבר, אלין קיפניס, סוכם כי זו תקבל מניות של החברה בשווי של כ-151 מיליון שקל. נקסט ויז'ן היא המניה הכי טובה בבורסה בשנתיים האחרונות.

המניה זינקה על רקע תוצאות טובות מאוד שמשתפרות מרבעון לרבעון בזכות הביקושים לרחפנים ולפתרונות של החברה בתחום הצבאי.  שווי החברה הוא כ-3.3 מיליארד שקל, פי 5 מהשווי לפני כשנה וחצי.  

לפי הסכם הגירושין, מדובר ב-3,654,176 מניות של החברה שתקבל הגרושה, מתוך כמות המניות של בוריס קיפניס. לאחר ההעברה, קיפניס עצמו יחזיק ב-3,604,175 מניות של החברה - כלומר, במספר מניות מעט נמוך משלה. כמו כן, הוסכם כי כל עוד בוריס קיפניס בחיים יישארו זכויות ההצבעה במניות שיועברו לגרושתו בידיו.

ההסכם כולל הוראות נוספות, בין היתר, בקשר עם מגבלות על הכמות המותרת למכירה ואופן המכירה על ידי גרושתו במהלך תקופה מוגדרת, אבל דבר אחד ברור - זה הפך את גרושתו למליונרית. מניית נקסט ויזן עומדת כיום על 41.27 שקל - כלומר, המניות שבידיה שוות כיום כ-151 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עו״ד שמוד 24/09/2024 22:37
    הגב לתגובה זו
    הרכוש שנצבר במהלך הנישואין שייך לשני בני הזוג, ועל כן היה גם שלה כבר ממועד צבירתו.
  • דן 25/09/2024 12:23
    הגב לתגובה זו
    לא צברה ולא נעליים. אישה שמתגרשת מבעל עני מקבלת 2 שקל. אישה שמתגרשת מבעל מליונר מקבלת מליונים אישה שמתגרשת מבעל מליארדר מקבלת מליארדים כולם כביכול מגדלות את הילדים באותו אופן למרות שדווקא האישה של הבעל העני היא זאת שעובדת הכי קשה כאשר הנשים של הבעל העשיר לוקחים מטפלות ועוזרות בזמן שהן בקניון קונות כל היום..
  • 1.
    צרות של עשירים (ל"ת)
    דניאל 24/09/2024 12:59
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: