עזריאלי: עלייה קלה ב-NOI לצד גידול של 12% ב-FFO
קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה -1.1% רשמה ברבעון הראשון של 2024 NOI שהסתכם בכ-533 מיליון שקל לעומת כ-525 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-2%. לדברי החברה הגידול נובע בעיקר מתחום המשרדים והדיור המוגן והוא קוזז בחלקו ממכירת קומפאס. בנטרול פעילות קומפאס, ה-NOI גדל בכ-5% לעומת רבעון מקביל אשתקד. ה-Same Property NOI גדל ברבעון בכ-4% והסתכם לכ-527 מיליון שקל לעומת כ-506 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
סך ה-FFO הסתכם ברבעון בכ-393 מיליון שקל לעומת כ-350 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-12%. ה-FFO ללא תרומת הדיור המוגן הסתכם ברבעון בכ-383 מיליון שקל לעומת כ-335 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-14%.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל ברבעון בכ-23% והסתכם לכ-464 מיליון שקל לעומת כ-377 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הכולל הסתכם ברבעון לכ-302 מיליון שקל לעומת כ-330 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הכולל נובעת בעיקר מהשפעות שע"ח.
לקבוצה מזומנים, פיקדונות והשקעות לטווח קצר בהיקף של כ-3.8 מיליארד שקל, כאשר יחד עם מניות בנק לאומי, סך המזומנים ושווה המזומנים וני"ע סחירים של הקבוצה הינו בהיקף של כ-4.9 מיליארד שקל. החוב נטו הסתכם בכ-18.3 מיליארד שקל. שווי נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בהקמה הסתכם בכ-45.5 מיליארד שקל. יחס הון עצמי למאזן של כ-43%, ויחס חוב נטו למאזן של כ-34%. נכסים לא משועבדים בהיקף של כ-34 מיליארד שקל.
- עזריאלי: ה-NOI עלה ב-28% ל-630 מ' שקל ברבעון
- עזריאלי: ה-NOI ברבעון עלה ב-10% ל-586 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לטרם פתיחת המסחר הבוקר, מניית עזריאלי עלתה ב-14% בשנה האחרונה למחיר של 229.5 שקל ושווי שוק של 27.83 מיליארד שקל.
אייל חנקין, מנכ"ל קבוצת עזריאלי: "אנו מסכמים רבעון חזק נוסף עם המשך עליה ב-NOI מנכסים זהים וצמיחה דו ספרתית ב-FFO. הפעילות בתחום המשרדים ממשיכה להציג תוצאות טובות תוך שמירה על תפוסות גבוהות, ובקניוני הקבוצה הייתה צמיחה בכלל הפרמטרים בדגש על עלייה משמעותית בטראפיק ובפדיונות. תחום ה-Data Centers ממשיך לצבור תאוצה באמצעות פעילות חברת הבת בבעלות מלאה, Green Mountain. במהלך השנה צפויה צמיחה נוספת בתוצאות התחום, עם פתיחתם של פרויקטים חדשים והרחבתם של פרויקטים קיימים. אנו מזהים הזדמנויות רבות בתחום זה ופועלים במרץ למימושם".
פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר
התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות
נאוויטס נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21% מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.
היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.
החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.
יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה
נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"
פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים
פינרג'י פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.37% רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?
פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.
אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים.
הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.
- פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט
- בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי את Daroga Power?
כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.
