ועדת הכלכלה
צילום: דוברות הכנסת דני שם טוב

עימות בין מנכ"לית BE למנכ"ל סופר פארם בדיון חוק התחרות בענף המזון

רוי שיינמן |

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ ינון אזולאי, וקבוצת חברי כנסת, לתקן את חוק קידום התחרות בענף המזון. בדיונים הקודמים הסביר ח"כ אזולאי, כי הצעת החוק היא חלק מהמאבק ביוקר המחייה, וצריך לבטל את החרגת חנויות הפארם מהוראות חוק המזון העוסקות ביחסים בין הקמעונאים הגדולים לספקים הגדולים, ולהחיל גם את ההוראות הנוגעות לפתיחת סניפים חדשים באזורים הסמוכים לסניפים קיימים.

בישיבה היום דנה הוועדה בהצעה חדשה להטיל הגבלות על פתיחת חנויות חדשות, בהתאם לבקשת היו"ר ביטן מהישיבה הקודמת. בדיון חל עימות בין מנכ"לית רשת BE של שופרסל, עינת פלד שפירא, למנכ"ל סופר פארם, ניצן לביא. לביא טען כי "שופרסל מנסה בצורה צינית למנוע מאיתנו לפתוח חנויות, בעוד שהיא יכולה לפתוח חנויות איפה שהיא רוצה". פלד שפירא אמרה מנגד כי לשופרסל יש תחרות בעולם המזון, יש עליה פיקוח והיא עובדת בשקיפות וחל עליה חוק המזון, כאשר הבעיה בענף הפארם היא עם מיקומים אטרקטיביים בהם היא בנחיתות. במהלך העימות אף אמרה פלד שפירא ללביא: "התרגלתי שאתה מרים עלי את הקול, אני מקווה שלאשתך ולבנות שלך אתה לא מדבר ככה".

בפתח הדיון ציין היו"ר ביטן כי יש בעיה בהטלת מגבלות גיאוגרפיות על פתיחת חנויות. הוא הוסיף כי למרות שרשות התחרות ומרכז המחקר והמידע של הכנסת סבורים שאין במצב הנוכחי פגיעה בתחרות, עדיין חברי הכנסת סבורים כי ישנה תחרות לא הוגנת בגלל הגודל של סופר פארם לעומת כל השאר. "סופר פארם מחזיקים ביותר מ-75% מהשוק, וכמה שניסינו למצוא מתווה שיגן על החלשים יותר לא מצאנו כזה ולכן החלטנו לטפל במרכזי המסחר ובקניונים החדשים" אמר היו"ר ביטן. ח"כ אזולאי מתח ביקורת על כך שרשות התחרות טענה כי היא תצטרך תקנים רבים כדי לבצע אכיפה, ואמר כי זה לא נכון להגביל חקיקה בגלל זה.

מנכ"לית BE, עינת פלד שפירא, ציינה כי בשוק הפארם יש שלושה שחקנים בקושי וסופר פארם שולטת במעל 80% מהשוק. "סופר פארם תמשיך להיות מונופול עוד הרבה שנים, אנחנו רק רוצים לסדוק את זה ולאפשר תחרות". היא הציעה לבחון הגבלות גיאוגרפיות לפי ערים, ולבדוק בהן את מספר החנויות. היו"ר ביטן אמר כי אף אחד לא מונע מהם לפתוח חנויות, ופלד שפירא ציינה כי יש בעיה של שטחי מסחר.

ח"כ שלום דנינו שאל מה אפשר לעשות כדי לקדם את התחרות. מנכ"ל סופר פארם, ניצן לביא, אמר כי צריך לבדוק פתיחת סניפים של 500 מ"ר ומעלה, בעוד שפלד שפירא טענה כי צריך לבדוק בקשה לפתיחת סניפים קטנים יותר של 250 מ"ר.

לביא הוסיף: "אין בעיה של שטחי מסחר, ואין להם שום מגבלה על פתיחת חנות. הם מחליטים לפתוח או לא משיקולים רבים אחרים. יש 430 סניפים של שופרסל בישראל, ושטחי המדף לפארם בהם גדולים עשרות מונים ממה שיש בחנות פארם או בית מרקחת. הם שולטים בשוק וניסו לחוקק חוק שמבלבל את התחרות. ההצעה שהונחה בתחילת השבוע היא יותר מחמירה ממה שדובר בתחילה. אם תקטינו את השטח לא יהיו בכלל בתי מרקחת. בישראל יש 12 קניונים שהשטח שלהם הוא מעל 27 אלף מ"ר ויש בהם את כל המתחרים, כשמישהו רוצה לפתוח סניף הוא פותח. הם לא רוצים לפתוח וגם רוצים לגרום לנו לא לפתוח. שופרסל בצורה צינית מנסה למנוע מאיתנו לפתוח חנויות, היא יכולה לפתוח איפה שהיא רוצה".

בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי סופר פארם כבר שולטת במקומות הכי איכותיים, ויש במקומות הישנים בעיה. פלד שפירא ציינה כי סופר פארם מחזיקה 80% מהשוק, ולביא השיב כי המונופול היא שופרסל ובגלל זה מחירי המזון עלו ומחירי הפארם ירדו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במהלך הדיון הייתה התייחסות גם לשטחי הקניונים ומרכזי המסחר עליהם תחול ההצעה, בתחילה דובר על אזורים בשטח של מעל 15 אלף מ"ר. ח"כ אזולאי ביקש לבחון פתיחת חנויות חדשות במרכזי מסחר שגודלם מעל 7,500 מ"ר, ואמר כי לא נוח לו הוויכוח בין שתי החברות. "הבעיה האמתית היא רשות התחרות, אתם אשמים במה שקרה. למה קופות החולים לא עובדים עם רשתות הפארם? רשות התחרות לא מרימה את הכפפה זה בידיים שלה והיא צריכה לחייב את קופות החולים לעבוד איתם, אז הייתה תחרות יותר גדולה. צריך לבדוק גם בערים הקטנות למה אין עוד מתרים", אמר.

ח"כ דנינו ציין כי הוא מקווה שיספיק עד סוף השבוע להגיש הצת חוק שתחייב את קופות החולים לעשות הסכם עם כל בתי המרקחת, וזה יפתח את התחרות. הוא הוסיף, כי "צריך להגיד כל הכבוד לסופר פארם שהגיעו לערים הקטנות והחזיקו שם עובדים".

נציג רשות התחרות, איל שפירא, ביקש שלא להצביע על ההגבלות הגיאוגרפיות ואמר כי הנושא מצריך בדיקה מעמיקה יותר. היו"ר ביטן אמר כי גם עוד שנה הנושא לא יהיה לעוס, ושפירא ציין כי הנושא מורכב. היו"ר ביטן ביקש תיקונים להגבלות הגיאוגרפיות, וביקש כי הן יחולו בהוראת שעה לחמש שנים, כדי לבחון את היישום. בנוסף הוא ביקש כי בערים קטנות, בהן עד 40 אלף תושבים, תעשה בדיקה גם של התחרות, וכן להחיל את הדרישה לבדוק פתיחת סניפים חדשים על חנויות בגדול של 250 מ"ר ומעלה באזורי מסחר שבשטח של 12 אלף מ"ר ומעלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.