ועדת הכלכלה
צילום: דוברות הכנסת דני שם טוב

עימות בין מנכ"לית BE למנכ"ל סופר פארם בדיון חוק התחרות בענף המזון

רוי שיינמן |

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ ינון אזולאי, וקבוצת חברי כנסת, לתקן את חוק קידום התחרות בענף המזון. בדיונים הקודמים הסביר ח"כ אזולאי, כי הצעת החוק היא חלק מהמאבק ביוקר המחייה, וצריך לבטל את החרגת חנויות הפארם מהוראות חוק המזון העוסקות ביחסים בין הקמעונאים הגדולים לספקים הגדולים, ולהחיל גם את ההוראות הנוגעות לפתיחת סניפים חדשים באזורים הסמוכים לסניפים קיימים.

בישיבה היום דנה הוועדה בהצעה חדשה להטיל הגבלות על פתיחת חנויות חדשות, בהתאם לבקשת היו"ר ביטן מהישיבה הקודמת. בדיון חל עימות בין מנכ"לית רשת BE של שופרסל, עינת פלד שפירא, למנכ"ל סופר פארם, ניצן לביא. לביא טען כי "שופרסל מנסה בצורה צינית למנוע מאיתנו לפתוח חנויות, בעוד שהיא יכולה לפתוח חנויות איפה שהיא רוצה". פלד שפירא אמרה מנגד כי לשופרסל יש תחרות בעולם המזון, יש עליה פיקוח והיא עובדת בשקיפות וחל עליה חוק המזון, כאשר הבעיה בענף הפארם היא עם מיקומים אטרקטיביים בהם היא בנחיתות. במהלך העימות אף אמרה פלד שפירא ללביא: "התרגלתי שאתה מרים עלי את הקול, אני מקווה שלאשתך ולבנות שלך אתה לא מדבר ככה".

בפתח הדיון ציין היו"ר ביטן כי יש בעיה בהטלת מגבלות גיאוגרפיות על פתיחת חנויות. הוא הוסיף כי למרות שרשות התחרות ומרכז המחקר והמידע של הכנסת סבורים שאין במצב הנוכחי פגיעה בתחרות, עדיין חברי הכנסת סבורים כי ישנה תחרות לא הוגנת בגלל הגודל של סופר פארם לעומת כל השאר. "סופר פארם מחזיקים ביותר מ-75% מהשוק, וכמה שניסינו למצוא מתווה שיגן על החלשים יותר לא מצאנו כזה ולכן החלטנו לטפל במרכזי המסחר ובקניונים החדשים" אמר היו"ר ביטן. ח"כ אזולאי מתח ביקורת על כך שרשות התחרות טענה כי היא תצטרך תקנים רבים כדי לבצע אכיפה, ואמר כי זה לא נכון להגביל חקיקה בגלל זה.

מנכ"לית BE, עינת פלד שפירא, ציינה כי בשוק הפארם יש שלושה שחקנים בקושי וסופר פארם שולטת במעל 80% מהשוק. "סופר פארם תמשיך להיות מונופול עוד הרבה שנים, אנחנו רק רוצים לסדוק את זה ולאפשר תחרות". היא הציעה לבחון הגבלות גיאוגרפיות לפי ערים, ולבדוק בהן את מספר החנויות. היו"ר ביטן אמר כי אף אחד לא מונע מהם לפתוח חנויות, ופלד שפירא ציינה כי יש בעיה של שטחי מסחר.

ח"כ שלום דנינו שאל מה אפשר לעשות כדי לקדם את התחרות. מנכ"ל סופר פארם, ניצן לביא, אמר כי צריך לבדוק פתיחת סניפים של 500 מ"ר ומעלה, בעוד שפלד שפירא טענה כי צריך לבדוק בקשה לפתיחת סניפים קטנים יותר של 250 מ"ר.

לביא הוסיף: "אין בעיה של שטחי מסחר, ואין להם שום מגבלה על פתיחת חנות. הם מחליטים לפתוח או לא משיקולים רבים אחרים. יש 430 סניפים של שופרסל בישראל, ושטחי המדף לפארם בהם גדולים עשרות מונים ממה שיש בחנות פארם או בית מרקחת. הם שולטים בשוק וניסו לחוקק חוק שמבלבל את התחרות. ההצעה שהונחה בתחילת השבוע היא יותר מחמירה ממה שדובר בתחילה. אם תקטינו את השטח לא יהיו בכלל בתי מרקחת. בישראל יש 12 קניונים שהשטח שלהם הוא מעל 27 אלף מ"ר ויש בהם את כל המתחרים, כשמישהו רוצה לפתוח סניף הוא פותח. הם לא רוצים לפתוח וגם רוצים לגרום לנו לא לפתוח. שופרסל בצורה צינית מנסה למנוע מאיתנו לפתוח חנויות, היא יכולה לפתוח איפה שהיא רוצה".

בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי סופר פארם כבר שולטת במקומות הכי איכותיים, ויש במקומות הישנים בעיה. פלד שפירא ציינה כי סופר פארם מחזיקה 80% מהשוק, ולביא השיב כי המונופול היא שופרסל ובגלל זה מחירי המזון עלו ומחירי הפארם ירדו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במהלך הדיון הייתה התייחסות גם לשטחי הקניונים ומרכזי המסחר עליהם תחול ההצעה, בתחילה דובר על אזורים בשטח של מעל 15 אלף מ"ר. ח"כ אזולאי ביקש לבחון פתיחת חנויות חדשות במרכזי מסחר שגודלם מעל 7,500 מ"ר, ואמר כי לא נוח לו הוויכוח בין שתי החברות. "הבעיה האמתית היא רשות התחרות, אתם אשמים במה שקרה. למה קופות החולים לא עובדים עם רשתות הפארם? רשות התחרות לא מרימה את הכפפה זה בידיים שלה והיא צריכה לחייב את קופות החולים לעבוד איתם, אז הייתה תחרות יותר גדולה. צריך לבדוק גם בערים הקטנות למה אין עוד מתרים", אמר.

ח"כ דנינו ציין כי הוא מקווה שיספיק עד סוף השבוע להגיש הצת חוק שתחייב את קופות החולים לעשות הסכם עם כל בתי המרקחת, וזה יפתח את התחרות. הוא הוסיף, כי "צריך להגיד כל הכבוד לסופר פארם שהגיעו לערים הקטנות והחזיקו שם עובדים".

נציג רשות התחרות, איל שפירא, ביקש שלא להצביע על ההגבלות הגיאוגרפיות ואמר כי הנושא מצריך בדיקה מעמיקה יותר. היו"ר ביטן אמר כי גם עוד שנה הנושא לא יהיה לעוס, ושפירא ציין כי הנושא מורכב. היו"ר ביטן ביקש תיקונים להגבלות הגיאוגרפיות, וביקש כי הן יחולו בהוראת שעה לחמש שנים, כדי לבחון את היישום. בנוסף הוא ביקש כי בערים קטנות, בהן עד 40 אלף תושבים, תעשה בדיקה גם של התחרות, וכן להחיל את הדרישה לבדוק פתיחת סניפים חדשים על חנויות בגדול של 250 מ"ר ומעלה באזורי מסחר שבשטח של 12 אלף מ"ר ומעלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.