משה קפלינסקי בזן
צילום: יחצ
דוחות

בזן רשמה ירידה בהכנסות. מרווח זיקוק של 10.7 דולר לחבית

הכנסות החברה ההכנסות ירדו ב-38% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועמדו על 1.88 מיליארד דולר. ה-EBITDA מנוטרל מאוחד ברבעון השני עמד על 110 מיליון דולר, לעומת 272 מיליון דולר אשתקד
איציק יצחקי | (1)

קבוצת בזן בזן 1.62% , המפעילה בתי זיקוק, רשמה ברבעון האחרון מרווח זיקוק של 10.7 מיליון דולר לחבית - ירידה של 36% לעומת אשתקד (16.8). ההכנסות של החברה ירדו גם הם ועמדו על 1.888 מיליארד דולר, לעומת 3.06 מיליארד דולר אשתקד - ירידה של 38%. החברה הודיעה כי תחלק דיבידנד ביניים בהיקף של 50 מיליון דולר. הרווח הנקי של החברה עמד על 57.8 מיליון דולר, לעומת 60.6 מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי של החברה עלה ל-83.5 מיליון דולר, לעומת 67.51 אשתקד.

נזכיר כי ברבעון הראשון של השנה בזן עברה לרווח תפעולי. מרווח זיקוק עמד על 19.9 דולר לחבית, ההכנסות אמנם ירדו ב-5%, אבל היא עברה מהפסד לרווח תפעולי ולרווח נקי של 206 מיליון דולר - לעומת הפסד ברבעון המקביל (הראשון) בשנת 2022.

אחד הגורמים החשובים בתעשיית הזיקוק והפטרוכימיה המשפיע על תוצאות הפעילות הוא מרווחי הזיקוק והפטרוכימיה - ההפרש בין ההכנסות ממכירת סל המוצרים לבין עלות חומרי הגלם. ברבעון השני נרשם מרווח זיקוק של 10.7 דולר לחבית במגזר הזיקוק לעומת 16.8 דולר אשתקד. בחברה ציינו כי הצפי למרווחי זיקוק גבוהים מהממוצע הרב שנתי להמשך השנה ולשנת 2024.

 

ה-EBITDA מנוטרל מאוחד ברבעון השני עמד על 110 מיליון דולר, לעומת 272 מיליון דולר אשתקד - ירידה של 60%. 

ניצולת מתקני זיקוק הגלם עמדה ברבעון השני של 2023 על 84%, בעיקר על רקע שיקולי אופטימיזציה וטיפול מתוכנן של אחד ממתקני הזיקוק שהסתיים. בזן ביצעה עסקאות לגידור מרווח הזיקוק לשנת 2024 בהיקף של כ-10% מהזיקוק ובמרווח ממוצע של כ-10 דולר לחבית.

מגזר הפולימרים רשם EBITDA שלילי של 4 מיליון דולר ברבעון השני של השנה (לעומת EBITDA של 25 מיליון דולר אשתקד). בתקופת הדוח חלה ירידה במחירי הפולימרים, על רקע ירידה ניכרת בביקוש, זאת בשל האטה בקצב הצמיחה לאור העלאת הריבית בעולם עקב הלחצים האינפלציוניים, לצד עודף היצע כתוצאה מהפעלת מתקני יצור חדשים בארה"ב וביבשת אסיה .לצד התוצאות, התחזיות עדיין צופות התאוששות ועלייה במרווחי הפולימרים בטווח הבינוני.

 

משה קפלינסקי, יו"ר קבוצת בזן: "קבוצת בזן מסכמת את החציון הראשון לשנת 2023 עם EBITDA מנוטרל מאוחד של 397 מיליון דולר ורווח נקי בגובה 263 מיליון דולר. על רקע תוצאות החציון הראשון וצפי למרווחי זיקוק גבוהים מהממוצע הרב שנתי להמשך השנה, הכרזנו על חלוקת דיבידנד ביניים בהיקף של 50 מיליון דולר. בזן המשיכה ליישם את מדיניות הפחתת החוב והפחיתה את החוב הפיננסי ברוטו ל-1.25 מיליארד דולר, ומציגה מינוף פיננסי של 0.9 וחוב פיננסי נטו של 741 מיליון דולר. החברה ממשיכה את תכנית הרכישה העצמית, בהתאם לתוכנית שאושרה ע"י דירקטוריון החברה". 

 

אסף אלמגור, מנכ"ל קבוצת בזן: "בזן מסכמת את הרבעון השני עם תוצאות חיוביות, כאשר הרווח הנקי הוא 57 מיליון דולר. מרווח הזיקוק המנוטרל ברבעון השני עמד על 10.7 דולר לחבית ולחציון הראשון של השנה על 15.5 דולר לחבית, כאשר, נכון להיום, הצפי הוא למרווחי זיקוק גבוהים מהממוצע הרב שנתי גם להמשך השנה ולשנת 2024. לאחר תקופת הדוח נרשמה עלייה משמעותית במרווחי הסולר והבנזין מעל הברנט, והם עומדים כיום על כ-34 דולר לחבית ו-30 דולר לחבית, בהתאמה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחד שיודע 17/08/2023 17:38
    הגב לתגובה זו
    בטח שלא בעולם הולך ומתלהט
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.