ירון סילש מנכל ברנד
צילום: יפעת יוגב
דוחות

ברנד: קפיצה בהכנסות ומעבר לרווח של 19 מיליון שקל ב-2022

ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-70 מיליון שקל ברבעון וב-285 מיליון שקל ב-2022 כולה; צבר ההזמנות הכולל עלה לכ-308 מיליון שקל
דור עצמון | (1)

חברת ברנד ברנד -3.64% העוסקת בתכנון והקמת מערכות חשמל ובקרה, תשתיות מתכת ומתקני אנרגיה, הכניסה ברבעון הרביעי של 2022 כ-69.7 מיליון שקל, בדומה להכנסות של 69.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה ב-2022 כולה הסתכמו בכ-284.8 מיליון שקל, גידול של 30.8% לעומת הכנסות בסך 217.6 מיליון שקל בשנת 2021. בחברה מסבירים כי הגידול נובע בעיקר מצמיחה משמעותית במחזור המכירות של מגזר התעשייה.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם ב-12.3 מיליון שקל (כ-17.6% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 3.4 מיליון שקל (כ-4.9% מההכנסות). הרווח התפעולי הסתכם ב-5.5 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 2.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

קבוצת ברנד הרוויחה ברבעון הרביעי 7.75 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 2.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ב-2022 כולה הרוויחה החברה כ-19 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של 1.3 מיליון שקל ב-2021.

ההון העצמי המיוחס לבעלים של החברה מסתכם בכ-148.2 מיליון שקל, נכון ליום 31 בדצמבר 2022, לעומת 132.2 מיליון שקל, ליום 31 בדצמבר 2021. סך ההון העצמי של החברה מסתכם בכ-156 מיליון שקל, כ-50.4% מסך המאזן ליום 31 בדצמבר 2022, לעומת 139.3 מיליון שקל ליום 31 בדצמבר 2021. הגידול בהון נובע מהרווח הנקי שנרשם בשנת 2022, בקיזוז דיבידנדים שחולקו.

לחברה יתרות מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-12.9 מיליון שקל, נכון ליום 31 בדצמבר 2022. לקבוצה צבר הזמנות כולל (בארבעת מגזרי הפעילות) בהיקף של כ-308 מיליון שקל סמוך למועד פרסום הדו"ח הכספי, בעוד שצבר ההזמנות הכולל, נכון ליום 31 בדצמבר 2022, הסתכם בכ-273 מיליון שקל.

מניית ברנד עלתה ב-8% מתחילת השנה למחיר של 2.4 שקל המבטא שווי שוק של 12.4 מיליון שקל.

לירן גלעדי, יו"ר דירקטוריון ברנד ומבעלי השליטה וירון סילש, מנכ"ל הקבוצה: "קבוצת ברנד גאה לפרסם את התוצאות הכספיות לשנת 2022, שהיתה השנה החזקה ביותר של החברה בעשור האחרון. מגזר התעשייה הוביל את הגידול בהכנסות וברווחים, הודות לשיפור מהותי בפעילות ובתהליכי העבודה. התוצאות החזקות ממחישות את תהליך ההבראה העמוק שהעברנו בשנה וחצי האחרונות ועדיין עוברת קבוצת ברנד, מאז יצא אל הדרך המיזוג בין ברנד תעשיות למרגל מערכות באמצע שנת 2021. בימים אלה אנו ממשיכים לפתח את פעילות הקבוצה בכלל מגזרי העבודה, במטרה להבטיח את המשך הצמיחה והתנופה גם בשנים הבאות. אנו מודים לציבור הלקוחות והמשקיעים על האמון בחברה ובהנהלתה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עצוב, שומר נפשו ירחק (ל"ת)
    שומר נפשו 30/03/2023 12:15
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

"בטח אנחנו מחזיקים טבע. אנחנו רואים שהשינוי שהם עושים הוא שינוי מבורך, אבל גם שינוי לא פשוט. זה לעבור מחברה של גנריקה לחברה אתית שמייצרת תרופות מקור זה מהלך מורכב. התרופה האחרונה שהייתה להם באמת משמעותית הייתה הקופקסון, ומאז נהיו המון גרסאות גנריות גם לזה. אבל התרופות למיגרנה והתרופות לסוכרת שהם עובדים עליהן בהחלט משנות את פניה של החברה".

ואיך אתם מסתכלים על השקעות בחו"ל?

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

"אנחנו אמנם קרן שמתמקדת בעיקר בשוק הישראלי, אבל מחזיקים גם מניות בחו"ל חברות כמו אנבידיה, אורקל, גוגל, מיקרוסופט, וגם שמות מסין כמו שיאומי, אגב שיאומי אנחנו כנראה היחידים בארץ שמחזיקים אותם וכבר זיהנו לפני שלוש שנים. אבל בסוף, ישראל היא פחות מחצי אחוז מהתמ"ג העולמי, אז אין באמת ברירה מי שרוצה לייצר פיזור אמיתי בתיק חייב להיחשף גם לשווקים גלובליים. זה לא רק עניין של פיזור סיכונים, אלא גם הזדמנויות: הרבה מהמהפכות הגדולות קורות מחוץ לישראל בין אם זה טכנולוגיה, בריאות או אנרגיה מתקדמת וקרן שרוצה להוביל צריכה להיות שם. יש עוד דבר שקשה מאוד בשוק המקומי וזו הסחירות. המחלה של השוק פה היא הסחירות וזה דבר שמאוד קשה למנהל קרן כי עוד לפני שאתה שוקל להכנס אתה צריך לחשוב איך תוכל לצאת"

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

אם דיברנו על חו"ל אז היום מעבר לים תהיה החלטת-הורדת ריבית המתוקשרת ביותר - מה אתם חושבים על הריבית ועל הקצב, וגם זה ידחוף גם את הנגיד ירון להוריד?