אהרון פרנקל
צילום: ועידת הנשיאים

הצעה חדשה של אהרון פרנקל לרכישת 61% ממניות חלל תקשורת

ההצעה היא באמצעות חברת החיתום IBI. התמורה: 110 מיליון שקל. פרנקל הגיש בחודש ספטמבר האחרון הצעה לרכישת חלל, שלא צלחה . חלל חייבת כמיליארד שקל למחזיקי האג"ח, אם העסקה תיחתם הם יקבלו את החוב ב-10 תשלומים שווים, לאורך 10 שנים
איציק יצחקי | (1)

חברת חלל תקשורת חלל תקשורת 2.69% , שמפעילה את סדרת הלוויינים עמוס, קיבלה הצעה, באמצעות חברת החיתום IBI שמאחוריה עומד איש העסקים אהרון פרנקל, לרכישת 61% ממניות החברה תמורת 110 מיליון שקל (70 מיליון שקל, לפני הכסף - השווי של החברה בבורסה).

פרנקל כבר ניסה בעבר לרכוש את חלל, כאשר הוא נתן הצעה בחודש ספטמבר האחרון. בהודעה הרשמית, חלל לא נקבה בשמו של פרנקל בהצעה והוא הוגדר כמשקיע מטעם IBI. כיום הוא מחזיק פרנקל בעסקי לוויינים פרטיים ונראה כי מנסה להרחיב את פעילותו בתחום. בקיץ הוא קיבל אופציה לרכישת המניות במחיר של 4.6 שקל למניה, כאשר יוכל לרכוש 26% מהחברה. אבל ההצעה נדחתה ולכן, הוא הגיש הצעה חדשה.

לחלל יש חוב למחזיקי האג"ח, המוערך במיליארד שקל. על פי ההודעה, ההצעה מותנית בהתקיימות מספר תנאים מצטברים: 1. עד ליום 19 במרץ יתקבל באסיפת מחזיקי האג"ח אישור ברוב של 75% לקדם את ההצעה לגיבוש הסכם השקעה מחייב והסדר חוב. 2. עד 26 במרץ, החברה והמשקיע יגבשו הסכם השקעה בנוסח המקובל על המשקיע. 3. עד 4 באפריל החברה ומחזיקי אגרות החוב יגבשו הצעה להסדר חוב בנוסח המקובל על המשקיע, שיוגש לאישור בית המשפט על פי מספר עקרונות.

בין היתר, חובות החברה כלפי מחזיקי אגרות החוב יפרסו ל-10 תשלומים שנתיים שווים - כלומר 10 שנים; כל סדרת אגרות חוב תקבל תוספת ריבית שנתית בשיעור של 1%; ועוד תנאים, כמו אפס עמלה בגין פירעון מוקדם של החובות כלפי מחזיקי אגרות החוב. עוד סוכם, כי לא יאוחר מה-15 במאי יתקבלו כל האישורים הנדרשים לצורך אישור הסדר החוב, כולל אישור בית המשפט, כשאישורים הרגולטוריים יהיו חייבים להגיע עד סוף יוני.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 19/02/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
    מחזיקי אגחי חלל הפרטיים מוזמנים להכנס לפורום בורסה ושוק ההון בתפוז. אנחנו בפורום כמה וכמה מחזיקים ולעניות דעתנו ההצעה של פרנקל, הגם שמברכים על העניין שלו בחברה, איננה מספקת. לדעתנו יש להציע תוספת משמעותית יותר בריבית, איזשהו רכיב הוני ופידיון מוקדם בפארי של חלק מסידרה טז המובטחת.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 7.96%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

שמעון אקהויז יור ואסף קורנר סופוייב; קרדיט: אתר החברהשמעון אקהויז יור ואסף קורנר סופוייב; קרדיט: אתר החברה
ראיון

"סופווייב תסיים את השנה ברווח"

יו״ר סופווייב ד"ר שמעון אקהויז אומר כי הנפקה בנאסד״ק תקרה "כשהזמן יהיה נכון", מדגיש את גל הביקושים שנוצר בעקבות תרופות ההרזיה GLP-1 וחושב שהדרך בסופווייב רק התחילה

מנדי הניג |

לפני שלוש שנים היא הייתה רק עוד חברת חלום בשוק האסתטיקה הרפואית, היום סופווייב -4.32%   כבר משחקת בליגה של הגדולים. החברה הישראלית שמאחורי טכנולוגיית האולטרסאונד למיצוק העור מציגה רווח נקי שני ברציפות, ומדווחת על למעלה מ-660 אלף טיפולים שבוצעו ברחבי העולם. קפיצה במכירות, התרחבות וביקוש גדל מצד משתמשי תרופות הGLP-1, את המגמה הזאת מרגישים גם במחיר המניה, שטיפסה השנה ביותר מ-115% ומשקפת לסופווייב שווי שוק של כ-1.13 מיליארד שקל.

ברבעון השלישי רשמה סופווייב הכנסות של כ-21.1 מיליון דולר - עלייה של כ-56% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ממכירת פולסים עלו בכ-55% ל-8.3 מיליון דולר, וההכנסות ממכירת מכונות טיפסו בכ-57% ל-12.8 מיליון דולר. הרווח הגולמי צמח בכ-53% ל-15.5 מיליון דולר ושיעורו נותר גבוה, סביב 74%. הרווח התפעולי עמד על 1.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של 1.3 מיליון דולר בשנה שעברה, והחברה סיימה את הרבעון ברווח נקי של מיליון דולר ותזרים חיובי של 2.5 מיליון דולר. גם בתשעת החודשים הראשונים של השנה הציגה החברה צמיחה של 42% בהכנסות, לרמה של 58.7 מיליון דולר.

על רקע התוצאות, ישבנו לשיחה עם יו"ר סופווייב ד"ר שמעון אקהויז ועם סמנכ"ל הכספים אסף קורנר - על הדרך לרווחיות, המודל העסקי שמאפשר לחברה להציג שיעור רווח גולמי חריג לענף, גל הביקוש שנוצר בעקבות תרופות ההרזיה.

זה כבר רבעון שני של רווחיות נקייה, אחרי כמה רבעונים שבהם לא הצלחתם לגלגל את זה לשורה התחתונה. איך ממשיכים ומשמרים את הרווחיות, ועדיין שומרים על הצמיחה?

אסף קורנר: "כן, זה רבעון שני של רווחיות נקייה, כמו שדיווחנו. אנחנו רואים את הצמיחה בהכנסות, וחושבים שיש עדיין מקום להמשיך לצמוח ולשפר את הרווחיות. בעבר אמרנו שנגיע לאיזון תפעולי בשנת 2025, וכעת אנחנו אומרים ששנת 2025 תהיה רווחית גם מבחינת רווח נקי. זה הכיוון שאנחנו הולכים אליו וממשיכים בו."

מה בעצם תורם הכי הרבה לרווחיות הזו?