ויליפוד נפלה 30% ברווח הנקי. ברקע - עליות מחיר והקפאת מחיר ללקוחות
הדו"חות הרבעוניים של חברת וילי פוד 0.3% , אחת מיבואניות המזון הגדולות בישראל, חשפו נפילה של 30% ברווח הנקי. הגורמים לנפילה – עלייה במחירי חומרי הגלם ומחירי ההובלה. בנוסף, הקפאת העלאת המחירים ללקוחות תרמה גם היא את חלקה בתוצאה
יחד עם זאת, נרשמה עלייה במכירות של 1.2% מסכום של 116 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד, ל-118 מיליון שקלים ברבעון הנוכחי. הרווח התפעולי ירד מ-14.9 מיליון שקלים ל-9.2 מיליון, כתוצאה ישירה מהעלייה בתשומות ובהוצאות המכירה והשיווק. הרווח הנקי לבעלי המניות בחברה ירד משמעותית – מסכום של 11.8 מיליון שקלים, לסך של 8.2 מיליון שקלים כעת.
בתוך כך, הודיעה החברה על המינוי של ארז וינר למנכ"ל. ארז וינר היה בעבר עוזר הרמטכ"ל גבי אשכנזי. כמו כן, הוא כיהן כמנכ"ל יקבי ירושלים ומשנה למנכ"ל בויליפוד. יחד עם שאר הקמעונאיות, ויליפוד מתמודדת עם חקירת רשות התחרות כנגד החברה, בחשד להסדר כובל.
עלייה במחירי חומרי הגלם והקפאת התוכנית להעלאת מחירים
בשנה האחרונה, חווה שוק הסחורות, ושוק המזון בפרט, עליות מחירים משמעותיות, והציבור כבר מרגיש את זה בכיס. מחירי ההובלה זינקו במאות אחוזים בעקבות הבעיות בשרשרת האספקה, וגם הזינוק במחירי הנפט מייקרת את ההובלה. בנוסף מתרחשת, כאמור, עלייה במחירי חומרי הגלם, שהגדילה את ההוצאות של ויליפוד. גם המלחמה באוקראינה תרמה את שלה ומייקרת את המחירים.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, חברת ויליפוד נמנעה מהעלאת מחירים. באמצע 2021 נשקלה בויליפוד האפשרות הזאת, אבל היא ירדה מהפרק כבר בסוף הרבעון השלישי של 2021. זאת, למרות שכבר אז נצפתה עלייה במחירי התשומות. ההחלטה התקבלה הן על רקע החקירה של רשות התחרות והן על רקע ההחלטה של יבואניות מזון אחרות להימנע מהעלאות מחיר. אבל חברות המזון יצטרכו להתמודד עם זה במקודם או במאוחר ואולי גם להעלות מחירים. בינתיים, הבעיות שמייקרות את המוצרים לא נמצאות בדרך לפתרון ברבעונים הבאים.
חקירת רשות התחרות בחשד להסדר כובל
- 1.מסכן ארז (ל"ת)שי 18/05/2022 10:05הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
