צביקה ויליגר ויליפוד
צילום: אלעד גוטמן
דוחות

ויליפוד נפלה 30% ברווח הנקי. ברקע - עליות מחיר והקפאת מחיר ללקוחות

הרווח הנקי הסתכם ב-8.2 מיליון שקלים בלבד. המכירות הסתכמו ב-118 מיליון שקל, עלייה של 1.2% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי נפל ב-38% ועמד על 9.2 מיליון שקלים - בעקבות העליה בהוצאות השיווק. מנכ"ל החברה החדש: עוזר הרמטכ"ל לשעבר ארז וינר
משה כסיף | (1)

הדו"חות הרבעוניים של חברת וילי פוד 1.8% , אחת מיבואניות המזון הגדולות בישראל, חשפו נפילה של 30% ברווח הנקי. הגורמים לנפילה – עלייה במחירי חומרי הגלם ומחירי ההובלה. בנוסף, הקפאת העלאת המחירים ללקוחות תרמה גם היא את חלקה בתוצאה

יחד עם זאת, נרשמה עלייה במכירות של 1.2% מסכום של 116 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד, ל-118 מיליון שקלים ברבעון הנוכחי. הרווח התפעולי ירד מ-14.9 מיליון שקלים ל-9.2 מיליון, כתוצאה ישירה מהעלייה בתשומות ובהוצאות המכירה והשיווק. הרווח הנקי לבעלי המניות בחברה ירד משמעותית – מסכום של 11.8 מיליון שקלים, לסך של 8.2 מיליון שקלים כעת.

בתוך כך, הודיעה החברה על המינוי של ארז וינר למנכ"ל. ארז וינר היה בעבר עוזר הרמטכ"ל גבי אשכנזי. כמו כן, הוא כיהן כמנכ"ל יקבי ירושלים ומשנה למנכ"ל בויליפוד. יחד עם שאר הקמעונאיות, ויליפוד מתמודדת עם חקירת רשות התחרות כנגד החברה, בחשד להסדר כובל.

עלייה במחירי חומרי הגלם והקפאת התוכנית להעלאת מחירים

בשנה האחרונה, חווה שוק הסחורות, ושוק המזון בפרט, עליות מחירים משמעותיות, והציבור כבר מרגיש את זה בכיס. מחירי ההובלה זינקו במאות אחוזים בעקבות הבעיות בשרשרת האספקה, וגם הזינוק במחירי הנפט מייקרת את ההובלה. בנוסף מתרחשת, כאמור, עלייה במחירי חומרי הגלם, שהגדילה את ההוצאות של ויליפוד. גם המלחמה באוקראינה תרמה את שלה ומייקרת את המחירים.

מנגד, חברת ויליפוד נמנעה מהעלאת מחירים. באמצע 2021 נשקלה בויליפוד האפשרות הזאת, אבל היא ירדה מהפרק כבר בסוף הרבעון השלישי של 2021. זאת, למרות שכבר אז נצפתה עלייה במחירי התשומות. ההחלטה התקבלה הן על רקע החקירה של רשות התחרות והן על רקע ההחלטה של יבואניות מזון אחרות להימנע מהעלאות מחיר. אבל חברות המזון יצטרכו להתמודד עם זה במקודם או במאוחר ואולי גם להעלות מחירים. בינתיים, הבעיות שמייקרות את המוצרים לא נמצאות בדרך לפתרון ברבעונים הבאים.

חקירת רשות התחרות בחשד להסדר כובל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מסכן ארז (ל"ת)
    שי 18/05/2022 10:05
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).