מניית אפולו פאוור -3.49% זינקה אתמול בכ-12% הודות לדיווח של על כך שחברת התעשיות הביטחוניות רפאל בוחנת הקמה של חברה משותפת איתה. יעילות הפקת האנרגיה ביריעות הסולאריות של אפולו עומדת על 13.7% כיום (מנסים להגיע ל-15%) והיא נמוכה משל חלק מהמתחרות (18-20%), אז למה ברפאל בחרו דווקא בה? זו התשובה שמספק מנכ"ל אפולו, עודד רוזנברג, בשיחה עם ביזפורטל: "רפאל מכירה טוב מאד את התחום שלנו מזה 15 שנה ועשתה ניסויים עם כל המתחרים שלנו – בסוף היא בחרה בנו. אתה אולי קורא בגוגל שחברה אחרת מגיעה לאחוז מסוים של יעילות, אבל במציאות יכול להיות שזה לא באמת ככה".

לפי הדיווח, הצדדים ינהלו מו"מ לחתימה על הסכם מחייב ורפאל תקבל בלעדיות על מוצרי המיזם עד לאמצע ספטמבר הקרוב, או עד מועד אחר שיוסכם בין הצדדים. כבר בספטמבר האחרון דווח כי רפאל תבצע בחינה של ההתכנות הטכנולוגית של הפיתוח של סולארפיינט, חברה בת של אפולו, וזו הושלמה בהצלחה.

"לא מדובר באותו מוצר שנמכור ללקוחות אחרים מהתעשייה הביטחונית. הבדיקה מול רפאל כללה בחינה של התאמת הטכנולוגיה למוצרים חדשים", אומר רוזנברג. "זה לא שקנו מאיתנו פאנל וניסו אותו. לכן אני שמח מההצלחה הטכנולוגית – הרי זו חברה שעוסקת בתעופה ובחלל, כלומר בתנאים יותר קשים מאלה שבשוק האנרגיה הסולארית, ויש לה את הטכנולוגיות המתקדמות בארץ וגם בעולם היא נחשבת למובילה בתחומים מסויימים".

לאיזה שימושים חדשים יתאימו המוצרים שתפתחו?

"מבחינת ההליך קודם כל נאמר לנו שרוצים להיכנס למו"מ מסחרי שאותו גם נצטרך להשלים. לשאלתך, אפשר לדמיין למשל החל מיריעה שתשמש חייל בשטח להטענת מכשירי קשר וכלה בכלי תחבורה קרקעיים, אוויריים – למשל רחפנים, מזל"טים ומטוסים, כלים ימיים ובמכשירים בחלל".

• חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
• 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במה שונה יריעה שבה משתמשת חייל מהיריעה הקיימת שלכם? במה שונה רכב שטח צבאי מאשר רכב רגיל שעליו אתם עורכים ניסוים?

"יש דרישות שונות למוצרים יעודיים. אם אתה אזרח שעושה קמפינג ואתה צריך להטעין טלפון סלולארי, המתח הוא חמישה וולט – במצבר של כלי צבאי זה גבוה מכך. אני מאמין שיש פה שוק גדול ויש לנו בו יתרון מעניין".

אם סיפור היעילות בעיניך מוטל בספק, איזה יתרון אחר יש לכם על המתחרים?

"בסוף יש שלושה פרמטרים חשובים בשוק הסולארי ובשוק היריעות הגמישות בפרט. לצד היעילות ישנם היציבות, כלומר היכולת של היריעה להחזיק מעמד ולא להתקלקל אחרי חצי שנה או אפילו חודש – בזה אנחנו מעולים ועברנו מבדקים לפי תקנים בינלאומיים. פרמטר נוסף הוא העלות, שאצלנו נמוכה יותר".

יש לכם שיתופי פעולה להתקנת היריעות שלכם על רכבים של אאודי, ג'ילי הסינית, רנו-מיצובישי ועוד חברה אסיאתית שלא חשפתם. איפה הדברים עומדים?

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

"נעדכן כשיהיו דברים מהותיים. אגב, עם אאודי גם ניסו מתחרות אחרות לפנינו, אפילו חתמו עם אחת מהן שהציגה כביכול יעילות גבוהה יותר. בסוף הם המשיכו איתנו".

השימוש במוצר שלכם לא יפגע בעיצוב של הרכב? יש דרך להסוות אותו לחלוטין?

"מול כל חברה מדובר בפתרון קצת שונה. עם אחת מהן היריעה כמעט מוטמעת ברכב וקשה לראות אותו. מול אחרת מדובר במדבקה חיצונית שיותר רואים. עם כל לקוח עובדים על הפתרון שהוא מבקש. אני מזכיר שאי אפשר להשוות אאודי אי-טרון, שמכסה המנוע שלה צריך להיות פחות או יותר הדבר הכי יפה בעולם, לגג של טרנזיט של רנו, שהנראות שלו פחות חשובה. נחשוף תמונות כשהחברות שלנו יאשרו לנו – ברכבי הפרייבט העיצוב לא ייפגע, אפילו להיפך. זה יפהפה".

היריעה על הגג - וגם המניה

אפולו בקושי רשמה הכנסות ב-2020 (חצי מיליון שקל בלבד ב-2020) והפסידה 14 מיליון שקל. החברה נסמכת על הונה העצמי שבסוף 2020 עמד על כ-23 מיליון שקל, ובקופתה היו בסוף התקופה כ-16 מיליון שקל. לעומת זאת ביצועי המניה טובים משל החברה עצמה: ב-12 החודשים האחרונים מניית אפולו טסה בלמעלה מ-1,000%, בעיקר אחרי ההודעה על ההתקשרות מול אאודי. בתקופה שמלווה בחשש של היווצרות בועה בסקטור הטכנולוגי המספר הזה עשוי להבהיל, אבל אם לשפוט לפי הגרף של המניה לא נראה (לפחות לא בשלב זה) שהמשקיעים חשבו שיש פה "אוויר חם" שצריך לצאת החוצה – מהשיא בדצמבר המניה ירדה רק ב-10%. כיום החברה נסחרת לפי שווי של כחצי מיליארד שקל.

בשונה מפאנלים סולארים, ליריעות סולאריות משקל קל יותר והן גמישות, מה שמייצר להן יתרון במיקומים מסויימים – למשל בהקמה על מאגרי מים. מחד, אין צורך בהתקנה של מצופי פלסטיק עבור הצבה של פאנלים, אולם מנגד לא ניתן לכוון את זווית היריעה כדי להביא לקליטה מיטבית של השמש. מעבר לכך, גם הניידות של היריעות מהווה יתרון, וכאמור ניתן להתקינן על גבי רכבים.

"אני רוצה את מכסה המנוע שלך לא כי אני חושב ששוק מכסי המנוע הוא כזה גדול", טוען רוזנברג, "אלא כי אני חושב על זה שמאה מיליון מכוניות שעולות בשנה על הכביש הן מאה מיליון מ"ר שאפשר לייצר ממנו חשמל. באותו אופן גם מאגרי המים שבהם יש יריעות שלנו הם גם ככה מגודרים ונשלטים על ידי אגודות מים, אלה אתרים שלא ניתן להכנס אליהם כך שזה רווח נקי לכולם. בעל המאגר מרוויח שלוש פעמים: הוא מרוויח תחנת כח משלו, שמירה של המים וגם מניעת התאדות – שזה משהו שלא מדברים עליו כמעט ואם אפשר להניח את היריעה שלנו ולהיפטר ממצופי פלסטיק כמו במקרה של פאנלים, זה עוד יתרון סביבתי".

"מעבר לזה, תחשוב עליך – אתה היית רוצה להסתובב בעולם ולראות שבזבזו שטחים פתוחים בטבע? לא צריך לתת שטחים פתוחים לתעשיית האנרגיה הסולארית. אני חושב שזה נורא. יש מספיק שטחים שהמדינה והאדם והתעשיות כבר 'הרסו' ומשתמשים בהם – כבישים, בניינים, מאגרי מים, מדרכות, מפעלים. בשביל זה הקמנו את החברה, כדי לעשות שימוש דואלי בשטחים (לביקורת זו של רוזנברג מצטרפות בקונקטס הישראלי טענות על כך שהיתר שימוש של מושבים וקיבוצים בשטחים חקלאיים לצורך ייצור חשמל באמצעות מתקנים סולאריים משמר פערים חברתיים - א.פ)".

אתם עדיין תלויים בהון העצמי שלכם, ומתכננים להקים מעבדה – מהן עלויות ההקמה והאם תצטרכו גם לגייס כח אדם נוסף וההוצאות על שכר יעלו?

"עלות ההקמה לא גבוהה מדי – מיליון וחצי שקל בערך, והתהליך התחיל. הפטישים כבר באוויר. מבחינת גיוסים, הכל עובד לפי תכנית ההתרחבות שלנו, ומצבת העובדים כבר עלתה ל-37 לטובת המשך המחקר והפיתוח. האתגר הגדול יהיה לבנות מפעל ייצור גדול, מעבר לזה שחנכנו ביוקנעם".

אם באמת תדרשו לייצור בהיקף כזה שיצדיק הקמה של מפעל גדול, תשאירו את הייצור בארץ?