בגלילאו טק מרוצים מעליית שווי החברה, אך מודים שענף הטכנולוגיה מנופח
מניות גלילאו טק זינקו ב-210% מתחילת השנה וכ-70% מתחילת החודש. שווי השוק של החברה נאמד ב-50 מיליון שקל. על פי שלומי טופז, מנכ"ל גלילאו טק: "התמחור של חברות הטכנולוגיה הנסחרות בבורסה המקומית מגלם שווי שוק גבוה עבור השוק הישראלי ושהתמחור של חלק מהחברות מתבסס על הפוטנציאל הגלום בהתרחבות לשוק הגלובלי. בראיה גלובלית, חברות טכנולוגיות, בעלות טכנולוגיות ייחודיות עם צפי מכירות וחלום גדול, מגייסות מאות מיליוני דולרים לפי שווי שוק של מיליארדי דולרים עוד לפני שהרוויחו סנט לאור המודל העסקי שהן מציגות".
לגבי הזינוק בשוק המקומי, מסביר טופז כי "הציבור הישראלי הניזון מהמתרחש בעולם ובמיוחד מארה"ב, מייחל לכך שהחברות יפעלו בשווקים הגלובליים ולכן מעניק להן תמחור המגלם פרמיה של הנפקה בחו"ל או אקזיט אפשרי".
גלילאו טק חתמה על מזכר הבנות בחודש ספטמבר למיזוג עם חברת ברייט לד. האחרונה עוסקת בפיתוח תשתיות טכנולוגיות לניהול "עיר חכמה". תמורת המיזוג הקצתה החברה 15% ממניותיה, בשווי של כ-50 מיליון שקל.
רמי מירסקי, יזם ומנכ"ל ברייט לד, שמנהל תחום חדשנות בגלילאו טק מסביר על פועלה של החברה: "ברייט פיתחה מערכת שנקראת "Coral Reef" שהיא מערכת מתקדמת ופתוחה ליישומי עיר חכמה. המערכת מבוססת מחשוב ענן וקישור ליחידות קצה חכמות הממוקמות במקומות שונים במרחב העירוני (למשל על גבי עמודי תאורה, בניינים, רמזורים, תחנות אוטובוס וכו') – יחידות הקצה מקושרות בקלות לחיישנים ומאגרי מידע מסוגים שונים. מערכת ה Coral Reef יוצרת מעין חנות אפליקציות לשירותים עירוניים (בדומה לחנות האפליקציות של גוגל ואפל בעולם הסלולרי), ומאפשרת לחברות טכנולוגיות אחרות, להציע שירותים שונים בקלות ובמהירות על גבי המערכת, תוך ניתוח בזמן אמת של מידע שנאסף מהשטח ממגוון חיישנים ומקורות. המערכת יוצרת שוק (marketplace) לשיתוף ומסחר במידע בזמן אמת בין גופים שונים. המערכת מאפשרת דמוקרטיזציה של העיר החכמה, והחבירה לגלילאו מהווה הזדמנות לשילוב טכנולוגיות נוספות משלימות בעתיד".
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהחברות שעוסקות בתחום כבר מציגות התקדמות ניסויית ברורה. איפה אתם נמצים?
מירסקי: "ברייט פרסה מערכת הדגמה בסינגפור, בשיתוף חברת האבטחה הגדולה בסינגפור (CERTIS). בפיילוט נפרסו יחידות קצה ששולבו בגופי תאורה, עם מגוון חיישנים ומצלמות, לצד כעשר אפליקציות שונות שכללו זיהוי וחיוב על חניה, זיהוי והתרעה על אירועים חריגים ברחוב (תאונה, חפץ חשוד או שוד), ניתוח זיהום אוויר, רעש וכו', אספקת שירותי תקשורת ועוד. ברייט יצרה קשרים ענפים עם גופים מובילים בעולם, ובין היתר לברייט שיתוף פעולה עם ארגון ה-OASC האירופי שמאגד מעל 150 רשויות ברחבי העולם, ושלוש רשויות מקומיות באיטליה ובבולגריה הביעו רצון לפריסת המערכת בתחומן. החברה, בשיתוף גלילאו פועלת לשם סיכום על שיתופי פעולה וסגירת התקנות ראשוניות במקומות נוספים".
בהינתן ולא יהיה אקזיט, מהיכן יגיעו ההכנסות?
טופז: "אפשר לחלק את המודל העסקי של גלילאו, בקידום הטכנולוגיה של ברייט ל-4: התקשרויות אסטרטגיות ושיתופי פעולה מול חברות מובילות בתחום הערים החכמות והרכבים האוטונומיים והחשמליים ברחבי העולם עבור עריכת פיילוטים ממומנים, תוך החדרת מוצרינו באמצעות שותפים מקומיים לשווקים הגלובליים; מתן שירותים מתקדמים לעיריות ולגופים ממשלתיים בארץ ובעולם; קבלת דמי רישוי ותשלומים שוטפים בגין שיתוף ברווחים, ממפתחים וחברות פיתוח אשר פיתחו אפליקציות למתן שירותים עירוניים ללקוחות קצה ועבור חברות מסחריות. האפליקציות יועלו לפלטפורמה על בסיס הקוד הפתוח של ברייט, תוך תשלום חודשי.
בנוסף, מתן שירותים מתקדמים לקהילה, חברות, עיריות ואנשים פרטיים במודל תשלום ע"פ צריכה ושימוש בפועל או במודל של תשלום בגין דמי מינוי חודשי. לדוגמה: שירותי אבטחה, לוגיסטיקה, טעינת רכבים, הזמנת חניה ועוד".
- טיב טעם: הכנסות הרבעון עלו ב-15.7%, הרווח הנקי ל-15.6 מיליון שקל
- עלייה במכירות לצד שחיקה גולמית: שטראוס רושמת רווח נקי של 150 מיליון שקל ברבעון השלישי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
על פי יניב בן חיים, מנהל הטכנולוגיות של ברייט שהחל לכהן כמנהל טכנולוגיות ראשי (CTO) של גלילאו טק: "הטכנולוגיה היתה בפיתוח מספר שנים ובצעה פיילוט מוצלח בסינגפור, וכיום נמצאת במעבר מפיתוח למסחור."
רמי מירסקי. צילום: יח"צ
מה תוכלו לספר על התחרות בתחום שלכם ומה הייחודיות של ברייט ומי המתחרים העיקריים?
מירסקי: "יכולות שיתוף האפליקציות ושיתוף המידע של הקורל ריף היא ייחודיות וכזו שמאפשרת בהיותה מערכת פתוחה, שילוב ושיתוף מידע בין מספר רב של שירותים של ספקים שונים ומקורות מידע שונים. זאת, בניגוד למרבית המערכות היום, שהן מערכות סגורות, המטפלות בתחום צר (למשל שירותי בקרת תנועה, טיפול בחניה וכו'), ואשר מופרדות זו מזו ברמת התשתית וברמת המידע הנאסף. מערכת הקורל ריף מבוססת על עלויות פריסה נמוכות ומודל המבוסס על תשלום על-פי שימוש בפועל ממגוון משתמשים - בניגוד למערכות קיימות, שמוצעות בעיקר לרשויות, בעלויות גבוהות ועל-בסיס פרויקטים כובלים וארוכי טווח, שעד התממשותם, לא תמיד מתאימים לצרכים בפועל. המערכת של ברייט ייחודית גם בכך שהיא מאפשרת שיתוף של כל הגורמים במתחם העירוני, ופונה לא רק לרשויות מקומיות, אלא גם לעסקים ולתושבים בעיר, היא מאפשרת פיתוח מהיר של אפליקציות ומתן שירותים ע"י מגוון ספקים, והנגשתם למשתמשי הקצה, במהירות ובעלויות נמוכות על-בסיס תשלום לפי השימוש בפועל".
מתי אתם צופים מעבר לרווח תפעולי?
טופז: "אנחנו צופים קצב צמיחה מהיר בשל הביקוש הגובר בעולם לפתרונות של ערים חכמות. בכדי להאיץ את השיווק, גלילאו כבר החלה בגיוס כח אדם נוסף לחברה, לרבות אנשי פיתוח, מהנדסים וכמובן אנשי מכירות ושיווק, שיפעלו בארץ ובעולם. החברה שואפת להתחיל במכירות משמעותיות כבר במהלך שנת 2021. המעבר לרווח תפעולי תלוי בקצב המכירות וההתפתחות העסקית ולכן אנחנו לא חושבים שנכון לתת צפי בשלב המוקדם הזה, בייחוד כשמדובר בחברת צמיחה, אבל אנחנו מקווים להפתיע את השוק לטובה. בשנה הקרובה אנחנו מתכוונים להשקיע ולרכז טכנולוגיות מתקדמות נוספות שישתלבו בפלפורמה של ברייט ויצרו סינרגיה טכנולוגית ועסקית".
פיילוט ברייט בסינגפור. צילום יח"צ
במה הפתרון של ברייט שונה מהטכנולוגיה של אקסיליון? האם מדובר בטכנולוגיות מתחרות?
בן חיים: "הטכנולוגיה של ברייט מאפשרת לאפליקציות כדוגמת זו אקסליון ואחרות גישה מהירה יותר לשוק וכן גישה למקורת מידע נוספים מעבר למה שמסופק על ידי הסנסורים הקיימים. ברייט מאפשרת לאפליקציות ניהול רמזורים וניהול תנועה לרוץ במקביל לאפליקציות נוספות ומגוונות עבור עיר חכמה כאשר מגוון אפליקציות יכולות לרוץ במקביל ואף לתקשר ביניהן, להחליף מידע וכן לספק שירות בזמן אמת. כמו כן פלטפורמת הקורל רייף מאפשרת למפתחי אפליקציות עירוניות גישה מהירה יותר לשוק ללא צורך באינטגרציה יקרה וארוכה בכל עיר אלא כשירות ענן שניתן לפריסה במהירות תוך חיסכון בזמן ובעלויות התקנה ואינטגרציה שמעכבות את התפתות הטכנולוגית בערים. פלטפורמת הקורל רייף מאפשר לעיריות וחברות להתנסות במגוון רחב של אפליקציות עירוניות ולשלב מגוון רחב של שירותים עירוניים בזמן קצר תוך אינטגרציה מלאה בין האפליקציות".
אגב, השלד של אפיו אפריקה שאליו אקיסליון מתמזגת מתומחר כבר בכ-1 מיליארד שקל, איך אתם מסבירים את השווי הנוכחי של גלילאו טק?
טופז: "אני לא רוצה להתייחס ספציפית לאקסיליון אלא לשינוי התפיסה בשוק בכללותו. בשנתיים האחרונות, חל שינוי מהותי ביחס של הסוחרים המקומיים כלפי חברות טכנולוגיות וזה התעצם מאז שהקורונה הפכה למגיפה עולמית. אנחנו ערים לתופעה אשר מתרחשת גם בבורסה המקומית, כשמספר חברות טכנולוגיות נסחרות בשווי של מיליארד שקל, ומה שמאפיין את כולן זו טכנולוגיה ישראלית ייחודית וחדשנית. ברור שחלק מאותן חברות הן חברות חלום שהשוק הישראלי מצפה מהן לפרוץ את גבולות המדינה ולהיסחר בשווים של מיליארדי דולרים בבורסות בחו"ל או שהחברה תצליח להימכר באקזיט מיוחל".
האם הנפקה מחוץ לישראל עומדת על הפרק?
- 4.רם גל 21/12/2020 07:54הגב לתגובה זותחום שאין בו מובילת שוק אף טכנולוגיה לא נהפכה לסטנדרט מקובל הכל פתוח אחת הטכנולוגיות תתפוס חברה מישראל ? היו דברים מעולם
- 3.אוגווינד אלקטרון 20/12/2020 16:11הגב לתגובה זושתיהם חברות עם טכנולוגיות יקרות וניצולת נמוכה של אנרגיה. בשבדיה השחקן המקומי מציג ביצועים עדיפים בהרבה, זול מאד בהתקנה ולא מאבד כמעט אנרגיה. ועל אוגווינד אין מה לדבר זה מאד יקר ביחס לסוללות וגם עם תפוקת אנרגיה לא מספיק טובה עובדה שבעלי העניין בשתי החברות מממשים הם יודעים שהשווי כנראה סתם
- 2.ניסן 20/12/2020 15:12הגב לתגובה זוואפשר גם לומר שזו עסקה הזדמנותית מעולה......................................
- 1.יוסי 20/12/2020 14:51הגב לתגובה זומשהו מסריח קונה חברה ונותן 5 אחוז משלד ורץ לאתרים שקנה עתיד ורוד ויש לה פעילות
בנקים קרדיט מערכתמניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?
האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?
האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק.
"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".
רבעון חזק שעלה על התחזיות
עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןבוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור
הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה. אל תאשימו אותן - המטרה שלהן היא להרוויח; סוף-סוף הרגולטור הרדום התעורר
עסק צריך להרוויח. המטרה המוצהרת של חברות היא למקסם את הרווח. זה נהדר למשקיעים, לצרכנים זה ממש לא נהדר. כשחברת ביטוח מרוויחה מעבר לרווח נורמלי זה אומר שהיא גובה יותר על ביטוחים ועל דמי ניהול וכו'. כשבנק מדווח על רווח לא נורמלי הוא לוקח לכם ריבית גבוהה על הלוואה ונותן ריבית נמוכה על פיקדון. לא הוגן, אבל מה אתם רוצים שיעשה מנכ"ל? יגיד אני לא במשחק וייקח ריבית נמוכה על הלוואה? תוך 4 חודשים יעיפו אותו.
הבעיה היא אולי קצת בחברות ובבנקים שהפכו לתאווי בצע ברמה מופרזת. הבעיה אצל הרגולטור - בנק ישראל בהקשר של הבנקים, ורשות שוק ההון על חברות הביטוח. חברות הביטוח מרוויחות פי 3-4 מאשר רק לפני 3 שנים ונסחרות בשווי גבוה פי 3-4 מאשר אז. כשהן מרוויחות כך, ובעיקר כשהן מגדילות כך את הרווח, זה על חשבונכם. רשות שוק ההון כבר סיפרה לנו בדוח השנתי ל-2024 שהתחרות בשוק הביטוח חלשה. עכשיו, באיחור היא מתחילה לפעול.
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, בוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.
מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה
בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -1.58% , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, זו "חותמת טובה", בחירה רגולטורית תומכת, שעשויה לשמש כמקרה בוחן לרווחיות המתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8%
- הממונה על שוק ההון:" יש תופעות של עושק ועמלות מופרזות"
- הממונה על שוק ההון הטיל קנס של 7.3 מיליון שקל על חברת ממונא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפניקס: הדוגמא הנגדית
ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.
