שלומי טופז, מנכ"ל גלילאו טק
צילום: יחצ
ראיון

בגלילאו טק מרוצים מעליית שווי החברה, אך מודים שענף הטכנולוגיה מנופח

שלומי טופז מנכ"ל גלילאו טק המחפשת להפוך ערים רגילות לערים חכמות: "חברות טכנולוגיות, מגייסות לפי שווי שוק של מיליארדי דולרים עוד לפני שהרוויחו סנט". מניית החברה עלתה 210% מתחילת השנה אך שוויה נאמד ב-50 מיליון שקל בלבד. השתייכות החברה לענף ה-IoT עשוי לגרום לה להמשיך לצמוח
אלמוג עזר | (4)

מניות גלילאו טק זינקו ב-210% מתחילת השנה וכ-70% מתחילת החודש. שווי השוק של החברה נאמד ב-50 מיליון שקל. על פי שלומי טופז, מנכ"ל גלילאו טק: "התמחור של חברות הטכנולוגיה הנסחרות בבורסה המקומית מגלם שווי שוק גבוה עבור השוק הישראלי ושהתמחור של חלק מהחברות מתבסס על הפוטנציאל הגלום בהתרחבות לשוק הגלובלי. בראיה גלובלית, חברות טכנולוגיות, בעלות טכנולוגיות ייחודיות עם צפי מכירות וחלום גדול, מגייסות מאות מיליוני דולרים לפי שווי שוק של מיליארדי דולרים עוד לפני שהרוויחו סנט לאור המודל העסקי שהן מציגות". 

לגבי הזינוק בשוק המקומי, מסביר טופז כי "הציבור הישראלי הניזון מהמתרחש בעולם ובמיוחד מארה"ב, מייחל לכך שהחברות יפעלו בשווקים הגלובליים ולכן מעניק להן תמחור המגלם פרמיה של הנפקה בחו"ל או אקזיט אפשרי".

גלילאו טק חתמה על מזכר הבנות בחודש ספטמבר למיזוג עם חברת ברייט לד. האחרונה עוסקת בפיתוח תשתיות טכנולוגיות לניהול "עיר חכמה". תמורת המיזוג הקצתה החברה 15% ממניותיה, בשווי של כ-50 מיליון שקל. 

רמי מירסקי, יזם ומנכ"ל ברייט לד, שמנהל תחום חדשנות בגלילאו טק מסביר על פועלה של החברה: "ברייט פיתחה מערכת שנקראת "Coral Reef" שהיא מערכת מתקדמת ופתוחה ליישומי עיר חכמה. המערכת מבוססת מחשוב ענן וקישור ליחידות קצה חכמות הממוקמות במקומות שונים במרחב העירוני (למשל על גבי עמודי תאורה, בניינים, רמזורים, תחנות אוטובוס וכו') – יחידות הקצה מקושרות בקלות לחיישנים ומאגרי מידע מסוגים שונים. מערכת ה Coral Reef יוצרת מעין חנות אפליקציות לשירותים עירוניים (בדומה לחנות האפליקציות של גוגל ואפל בעולם הסלולרי), ומאפשרת לחברות טכנולוגיות אחרות, להציע שירותים שונים בקלות ובמהירות על גבי המערכת, תוך ניתוח בזמן אמת של מידע שנאסף מהשטח ממגוון חיישנים ומקורות. המערכת יוצרת שוק (marketplace) לשיתוף ומסחר במידע בזמן אמת בין גופים שונים. המערכת מאפשרת דמוקרטיזציה של העיר החכמה, והחבירה לגלילאו מהווה הזדמנות לשילוב טכנולוגיות נוספות משלימות בעתיד".

 

חלק מהחברות שעוסקות בתחום כבר מציגות התקדמות ניסויית ברורה. איפה אתם נמצים? 

מירסקי: "ברייט פרסה מערכת הדגמה בסינגפור, בשיתוף חברת האבטחה הגדולה בסינגפור (CERTIS). בפיילוט נפרסו יחידות קצה ששולבו בגופי תאורה, עם מגוון חיישנים ומצלמות, לצד כעשר אפליקציות שונות שכללו זיהוי וחיוב על חניה, זיהוי והתרעה על אירועים חריגים ברחוב (תאונה, חפץ חשוד או שוד), ניתוח זיהום אוויר, רעש וכו', אספקת שירותי תקשורת ועוד. ברייט יצרה קשרים ענפים עם גופים מובילים בעולם, ובין היתר לברייט שיתוף פעולה עם ארגון ה-OASC האירופי שמאגד מעל 150 רשויות ברחבי העולם, ושלוש רשויות מקומיות באיטליה ובבולגריה הביעו רצון לפריסת המערכת בתחומן. החברה, בשיתוף גלילאו פועלת לשם סיכום על שיתופי פעולה וסגירת התקנות ראשוניות במקומות נוספים".

בהינתן ולא יהיה אקזיט, מהיכן יגיעו ההכנסות? 

טופז: "אפשר לחלק את המודל העסקי של גלילאו, בקידום הטכנולוגיה של ברייט ל-4: התקשרויות אסטרטגיות ושיתופי פעולה מול חברות מובילות בתחום הערים החכמות והרכבים האוטונומיים והחשמליים ברחבי העולם עבור עריכת פיילוטים ממומנים, תוך החדרת מוצרינו באמצעות שותפים מקומיים לשווקים הגלובליים; מתן שירותים מתקדמים לעיריות ולגופים ממשלתיים בארץ ובעולם; קבלת דמי רישוי ותשלומים שוטפים בגין שיתוף ברווחים, ממפתחים וחברות פיתוח אשר פיתחו אפליקציות למתן שירותים עירוניים ללקוחות קצה ועבור חברות מסחריות. האפליקציות יועלו לפלטפורמה על בסיס הקוד הפתוח של ברייט, תוך תשלום חודשי.

בנוסף, מתן שירותים מתקדמים לקהילה, חברות, עיריות ואנשים פרטיים במודל תשלום ע"פ צריכה ושימוש בפועל או במודל של תשלום בגין דמי מינוי חודשי. לדוגמה: שירותי אבטחה, לוגיסטיקה, טעינת רכבים, הזמנת חניה ועוד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

על פי יניב בן חיים, מנהל הטכנולוגיות של ברייט שהחל לכהן כמנהל טכנולוגיות ראשי (CTO) של גלילאו טק: "הטכנולוגיה היתה בפיתוח מספר שנים ובצעה פיילוט מוצלח בסינגפור, וכיום נמצאת במעבר מפיתוח למסחור."

רמי מירסקי. צילום: יח"צ

מה תוכלו לספר על התחרות בתחום שלכם ומה הייחודיות של ברייט ומי המתחרים העיקריים?

מירסקי: "יכולות שיתוף האפליקציות ושיתוף המידע של הקורל ריף היא ייחודיות וכזו שמאפשרת בהיותה מערכת פתוחה, שילוב ושיתוף מידע בין מספר רב של שירותים של ספקים שונים ומקורות מידע שונים. זאת, בניגוד למרבית המערכות היום, שהן מערכות סגורות, המטפלות בתחום צר (למשל שירותי בקרת תנועה, טיפול בחניה וכו'), ואשר מופרדות זו מזו ברמת התשתית וברמת המידע הנאסף. מערכת הקורל ריף מבוססת על עלויות פריסה נמוכות ומודל המבוסס על תשלום על-פי שימוש בפועל ממגוון משתמשים - בניגוד למערכות קיימות, שמוצעות בעיקר לרשויות, בעלויות גבוהות ועל-בסיס פרויקטים כובלים וארוכי טווח, שעד התממשותם, לא תמיד מתאימים לצרכים בפועל. המערכת של ברייט ייחודית גם בכך שהיא מאפשרת שיתוף של כל הגורמים במתחם העירוני, ופונה לא רק לרשויות מקומיות, אלא גם לעסקים ולתושבים בעיר, היא מאפשרת פיתוח מהיר של אפליקציות ומתן שירותים ע"י מגוון ספקים, והנגשתם למשתמשי הקצה, במהירות ובעלויות נמוכות על-בסיס תשלום לפי השימוש בפועל".

מתי אתם צופים מעבר לרווח תפעולי?

טופז: "אנחנו צופים קצב צמיחה מהיר בשל הביקוש הגובר בעולם לפתרונות של ערים חכמות.  בכדי להאיץ את השיווק, גלילאו כבר החלה בגיוס כח אדם נוסף לחברה, לרבות אנשי פיתוח, מהנדסים וכמובן אנשי מכירות ושיווק, שיפעלו בארץ ובעולם. החברה שואפת להתחיל במכירות משמעותיות כבר במהלך שנת 2021. המעבר לרווח תפעולי תלוי בקצב המכירות וההתפתחות העסקית ולכן אנחנו לא חושבים שנכון לתת צפי בשלב המוקדם הזה, בייחוד כשמדובר בחברת צמיחה, אבל אנחנו מקווים להפתיע את השוק לטובה. בשנה הקרובה אנחנו מתכוונים להשקיע ולרכז טכנולוגיות מתקדמות נוספות שישתלבו בפלפורמה של ברייט ויצרו סינרגיה טכנולוגית ועסקית".

פיילוט ברייט בסינגפור. צילום יח"צ

במה הפתרון של ברייט שונה מהטכנולוגיה של אקסיליון? האם מדובר בטכנולוגיות מתחרות?

בן חיים: "הטכנולוגיה של ברייט מאפשרת לאפליקציות כדוגמת זו אקסליון ואחרות גישה מהירה יותר לשוק וכן גישה למקורת מידע נוספים מעבר למה שמסופק על ידי הסנסורים הקיימים. ברייט מאפשרת לאפליקציות ניהול רמזורים וניהול תנועה לרוץ במקביל לאפליקציות נוספות ומגוונות עבור עיר חכמה כאשר מגוון אפליקציות יכולות לרוץ במקביל ואף לתקשר ביניהן, להחליף מידע וכן לספק שירות בזמן אמת. כמו כן פלטפורמת הקורל רייף מאפשרת למפתחי אפליקציות עירוניות גישה מהירה יותר לשוק ללא צורך באינטגרציה יקרה וארוכה בכל עיר אלא כשירות ענן שניתן לפריסה במהירות תוך חיסכון בזמן ובעלויות התקנה ואינטגרציה שמעכבות את התפתות הטכנולוגית בערים. פלטפורמת הקורל רייף מאפשר לעיריות וחברות להתנסות במגוון רחב של אפליקציות עירוניות ולשלב מגוון רחב של שירותים עירוניים בזמן קצר תוך אינטגרציה מלאה בין האפליקציות".

אגב, השלד של אפיו אפריקה שאליו אקיסליון מתמזגת מתומחר כבר בכ-1 מיליארד שקל, איך אתם מסבירים את השווי הנוכחי של גלילאו טק?

טופז: "אני לא רוצה להתייחס ספציפית לאקסיליון אלא לשינוי התפיסה בשוק בכללותו. בשנתיים האחרונות, חל שינוי מהותי ביחס של הסוחרים המקומיים כלפי חברות טכנולוגיות וזה התעצם מאז שהקורונה הפכה למגיפה עולמית. אנחנו ערים לתופעה אשר מתרחשת גם בבורסה המקומית, כשמספר חברות טכנולוגיות נסחרות בשווי של מיליארד שקל, ומה שמאפיין את כולן זו טכנולוגיה ישראלית ייחודית וחדשנית. ברור שחלק מאותן חברות הן חברות חלום שהשוק הישראלי מצפה מהן לפרוץ את גבולות המדינה ולהיסחר בשווים של מיליארדי דולרים בבורסות בחו"ל או שהחברה תצליח להימכר באקזיט מיוחל".

 

האם הנפקה מחוץ לישראל עומדת על הפרק?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רם גל 21/12/2020 07:54
    הגב לתגובה זו
    תחום שאין בו מובילת שוק אף טכנולוגיה לא נהפכה לסטנדרט מקובל הכל פתוח אחת הטכנולוגיות תתפוס חברה מישראל ? היו דברים מעולם
  • 3.
    אוגווינד אלקטרון 20/12/2020 16:11
    הגב לתגובה זו
    שתיהם חברות עם טכנולוגיות יקרות וניצולת נמוכה של אנרגיה. בשבדיה השחקן המקומי מציג ביצועים עדיפים בהרבה, זול מאד בהתקנה ולא מאבד כמעט אנרגיה. ועל אוגווינד אין מה לדבר זה מאד יקר ביחס לסוללות וגם עם תפוקת אנרגיה לא מספיק טובה עובדה שבעלי העניין בשתי החברות מממשים הם יודעים שהשווי כנראה סתם
  • 2.
    ניסן 20/12/2020 15:12
    הגב לתגובה זו
    ואפשר גם לומר שזו עסקה הזדמנותית מעולה......................................
  • 1.
    יוסי 20/12/2020 14:51
    הגב לתגובה זו
    משהו מסריח קונה חברה ונותן 5 אחוז משלד ורץ לאתרים שקנה עתיד ורוד ויש לה פעילות
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%