קנאביס
צילום: Istock

הקשחת דרישות לייבוא קנאביס: ישראל מייבאת קנאביס ופוגעת בתעשייה המקומית

היק"ר החליט כי הספקים מחו"ל יידרשו לעמוד בתקן EU-GMP למתקני האריזה: הקשחת התנאים מגיעה בעקבות מגמת הייבוא ההולכת וגדלה: מרבית יצרני הקנאביס מחו"ל לא יוכלו לייצא לישראל
אור צרפתי | (11)

היחידה לקנאביס רפואי הודיעה על הקשחת תנאים לייבוא זני קנאביס מחו"ל. למרות שישראל נתפסת כ-"מעצמת קנאביס", תופעת הזנים המיובאים התרחבה מתחילת השנה, כאשר ניתנו הקלות לנהלים בכדי להתמודד עם המחסור הקיים בשוק. זני הקנאביס המיובאים נתפסים כאיכותיים יותר, ותופסים מקומות נכבדים בזנים המבוקשים.

 

"בימים הקרובים נתחיל לבדוק בנוסף לאישורי הרשויות לספקים בחו”ל, גם את אישורי האיכות עצמם של הספקים. נבקש שתתארגנו מראש עם אישור GAP או GACP של המגדל בחו”ל, אישור EU-GMP או מקביל למתקן פוסט-הרווסט (Post-Harvest) בחו”ל שבו התבצעה אריזת חומר הגלם, או אישור EU-GMP או מקביל לו לייצור תכשירים, עבור מוצרים מוגמרים” נכתב בהודעה שהופצה הבוקר ע"י היק"ר.

 

אישור GAP או GACP של המגדל בחו”ל הינו האישור שהיה נדרש עד כה מיצרניות הקנאביס המייצאות לישראל. אישור EU-GMP למתקן האריזה, אין לכלל החברות המייצאות לישראל, ולכן שינוי זה צפוי לצמצם את מרבית ספקי הקנאביס שמהם מייבאים חברות הקנאביס הישראליות.

היק"ר לא מבקשים מחברות הקנאביס ליישם את תקן EU-GMP עבור מתקני הגידול, שכן אין לחברות הקנאביס הישראליות את האישור המבוקש. תקן EU-GMP המחמיר הוא אחת מהמגבלות על ייצוא קנאביס ישראלי לאירופה, מה גם שחברות הישראליות לא מצליחות לעמוד בביקוש בארץ, ובאיכות של הזנים מחו"ל, ולכן ניתנה הקלה לייבוא בתחילת השנה.

 

הקשחת הדרישות לייבוא, מגיעה בעקבות התגברות ייבוא הקנאביס מחו"ל. ישראל הפכה ליבואנית קנאביס גדולה, ואפילו עקפה את גרמניה שבה שוק הקנאביס הרפואי מבוסס על ייבוא בלבד. החשש כי המשך מגמת הייבוא, תפגע בצורה משמעותית במגדלים הישראלים.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אנונימי 19/09/2020 16:36
    הגב לתגובה זו
    לא מבין מה קורה עים הקנאביס הישראלי
  • 8.
    ישראלי 17/09/2020 21:30
    הגב לתגובה זו
    עושים הכל למנוע סחורה איכותית ,, הסחורה בארץ לא שווה שקל ,זנים זולים מעורבבים ,ומחירים בשמיים ! לא לקנות תוצרת בית ! רק מיבוא ,,
  • 7.
    האזרח נדפק 17/09/2020 12:22
    הגב לתגובה זו
    עוד פעם מונעים תחרות כדי להגביר את רווחי העסקנים בארץ
  • 6.
    שרון 17/09/2020 11:08
    הגב לתגובה זו
    ישראל מוצלחת מתקדמת מרתקת. היא מדינה פיצפונת כמו יהלום. ויש לנו מנגנוני ביטחון וריגול גדולים יחסית לפיצפונות שלנו.
  • 5.
    לא מבין 17/09/2020 10:48
    הגב לתגובה זו
    אם אפילו את הצורך של השוק המקומי הקטן הם לא מצליחים לספק?
  • 4.
    הכל כדי שהמטופלים ימשיכו לקבל חארא של חומר (ל"ת)
    דוד הגנן 17/09/2020 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 17/09/2020 10:09
    הגב לתגובה זו
    טוב למי שמשקיע באינטליקה או רע?
  • 2.
    אחד העם 17/09/2020 09:59
    הגב לתגובה זו
    אם המגדלים היו מספיק טובים לא היה צורך ביבוא.
  • 1.
    מניות הקנאביס הישראליות מחר יזנקו בהובלת אינטרקיור (ל"ת)
    דניאל שמו 16/09/2020 22:03
    הגב לתגובה זו
  • YL 17/09/2020 09:58
    הגב לתגובה זו
    ברור ש מתחילה עליה לרגל לכנסת ליילל זה לא יעזור אפילו גידולים ב אפריקה *קניה* יצליחו לעמוד ב תקנים מחמירים ו החברות הארץ יקרסו ***כולל מניות ***היו לכם אשליות אז היו
  • דוד 17/09/2020 09:02
    הגב לתגובה זו
    אחרי ירידה מאוד משמעותית הגיע זמן לעליה טובה מעל 800
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: