הקשחת דרישות לייבוא קנאביס: ישראל מייבאת קנאביס ופוגעת בתעשייה המקומית
היחידה לקנאביס רפואי הודיעה על הקשחת תנאים לייבוא זני קנאביס מחו"ל. למרות שישראל נתפסת כ-"מעצמת קנאביס", תופעת הזנים המיובאים התרחבה מתחילת השנה, כאשר ניתנו הקלות לנהלים בכדי להתמודד עם המחסור הקיים בשוק. זני הקנאביס המיובאים נתפסים כאיכותיים יותר, ותופסים מקומות נכבדים בזנים המבוקשים.
"בימים הקרובים נתחיל לבדוק בנוסף לאישורי הרשויות לספקים בחו”ל, גם את אישורי האיכות עצמם של הספקים. נבקש שתתארגנו מראש עם אישור GAP או GACP של המגדל בחו”ל, אישור EU-GMP או מקביל למתקן פוסט-הרווסט (Post-Harvest) בחו”ל שבו התבצעה אריזת חומר הגלם, או אישור EU-GMP או מקביל לו לייצור תכשירים, עבור מוצרים מוגמרים” נכתב בהודעה שהופצה הבוקר ע"י היק"ר.
אישור GAP או GACP של המגדל בחו”ל הינו האישור שהיה נדרש עד כה מיצרניות הקנאביס המייצאות לישראל. אישור EU-GMP למתקן האריזה, אין לכלל החברות המייצאות לישראל, ולכן שינוי זה צפוי לצמצם את מרבית ספקי הקנאביס שמהם מייבאים חברות הקנאביס הישראליות.
היק"ר לא מבקשים מחברות הקנאביס ליישם את תקן EU-GMP עבור מתקני הגידול, שכן אין לחברות הקנאביס הישראליות את האישור המבוקש. תקן EU-GMP המחמיר הוא אחת מהמגבלות על ייצוא קנאביס ישראלי לאירופה, מה גם שחברות הישראליות לא מצליחות לעמוד בביקוש בארץ, ובאיכות של הזנים מחו"ל, ולכן ניתנה הקלה לייבוא בתחילת השנה.
- רישיונות הקנאביס גדלו ב-35%: בשנת 2020 נמכרו כ-29 טון קנאביס רפואי
- הרגולטור מקשה על ייבוא הקנאביס; מי דווקא עשויות להרוויח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקשחת הדרישות לייבוא, מגיעה בעקבות התגברות ייבוא הקנאביס מחו"ל. ישראל הפכה ליבואנית קנאביס גדולה, ואפילו עקפה את גרמניה שבה שוק הקנאביס הרפואי מבוסס על ייבוא בלבד. החשש כי המשך מגמת הייבוא, תפגע בצורה משמעותית במגדלים הישראלים.
- 9.אנונימי 19/09/2020 16:36הגב לתגובה זולא מבין מה קורה עים הקנאביס הישראלי
- 8.ישראלי 17/09/2020 21:30הגב לתגובה זועושים הכל למנוע סחורה איכותית ,, הסחורה בארץ לא שווה שקל ,זנים זולים מעורבבים ,ומחירים בשמיים ! לא לקנות תוצרת בית ! רק מיבוא ,,
- 7.האזרח נדפק 17/09/2020 12:22הגב לתגובה זועוד פעם מונעים תחרות כדי להגביר את רווחי העסקנים בארץ
- 6.שרון 17/09/2020 11:08הגב לתגובה זוישראל מוצלחת מתקדמת מרתקת. היא מדינה פיצפונת כמו יהלום. ויש לנו מנגנוני ביטחון וריגול גדולים יחסית לפיצפונות שלנו.
- 5.לא מבין 17/09/2020 10:48הגב לתגובה זואם אפילו את הצורך של השוק המקומי הקטן הם לא מצליחים לספק?
- 4.הכל כדי שהמטופלים ימשיכו לקבל חארא של חומר (ל"ת)דוד הגנן 17/09/2020 10:29הגב לתגובה זו
- 3.יוסי 17/09/2020 10:09הגב לתגובה זוטוב למי שמשקיע באינטליקה או רע?
- 2.אחד העם 17/09/2020 09:59הגב לתגובה זואם המגדלים היו מספיק טובים לא היה צורך ביבוא.
- 1.מניות הקנאביס הישראליות מחר יזנקו בהובלת אינטרקיור (ל"ת)דניאל שמו 16/09/2020 22:03הגב לתגובה זו
- YL 17/09/2020 09:58הגב לתגובה זוברור ש מתחילה עליה לרגל לכנסת ליילל זה לא יעזור אפילו גידולים ב אפריקה *קניה* יצליחו לעמוד ב תקנים מחמירים ו החברות הארץ יקרסו ***כולל מניות ***היו לכם אשליות אז היו
- דוד 17/09/2020 09:02הגב לתגובה זואחרי ירידה מאוד משמעותית הגיע זמן לעליה טובה מעל 800
פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי
מבטח שמיר פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער. החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות.
פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.
לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.
פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
