הקשחת דרישות לייבוא קנאביס: ישראל מייבאת קנאביס ופוגעת בתעשייה המקומית
היחידה לקנאביס רפואי הודיעה על הקשחת תנאים לייבוא זני קנאביס מחו"ל. למרות שישראל נתפסת כ-"מעצמת קנאביס", תופעת הזנים המיובאים התרחבה מתחילת השנה, כאשר ניתנו הקלות לנהלים בכדי להתמודד עם המחסור הקיים בשוק. זני הקנאביס המיובאים נתפסים כאיכותיים יותר, ותופסים מקומות נכבדים בזנים המבוקשים.
"בימים הקרובים נתחיל לבדוק בנוסף לאישורי הרשויות לספקים בחו”ל, גם את אישורי האיכות עצמם של הספקים. נבקש שתתארגנו מראש עם אישור GAP או GACP של המגדל בחו”ל, אישור EU-GMP או מקביל למתקן פוסט-הרווסט (Post-Harvest) בחו”ל שבו התבצעה אריזת חומר הגלם, או אישור EU-GMP או מקביל לו לייצור תכשירים, עבור מוצרים מוגמרים” נכתב בהודעה שהופצה הבוקר ע"י היק"ר.
אישור GAP או GACP של המגדל בחו”ל הינו האישור שהיה נדרש עד כה מיצרניות הקנאביס המייצאות לישראל. אישור EU-GMP למתקן האריזה, אין לכלל החברות המייצאות לישראל, ולכן שינוי זה צפוי לצמצם את מרבית ספקי הקנאביס שמהם מייבאים חברות הקנאביס הישראליות.
היק"ר לא מבקשים מחברות הקנאביס ליישם את תקן EU-GMP עבור מתקני הגידול, שכן אין לחברות הקנאביס הישראליות את האישור המבוקש. תקן EU-GMP המחמיר הוא אחת מהמגבלות על ייצוא קנאביס ישראלי לאירופה, מה גם שחברות הישראליות לא מצליחות לעמוד בביקוש בארץ, ובאיכות של הזנים מחו"ל, ולכן ניתנה הקלה לייבוא בתחילת השנה.
- רישיונות הקנאביס גדלו ב-35%: בשנת 2020 נמכרו כ-29 טון קנאביס רפואי
- הרגולטור מקשה על ייבוא הקנאביס; מי דווקא עשויות להרוויח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקשחת הדרישות לייבוא, מגיעה בעקבות התגברות ייבוא הקנאביס מחו"ל. ישראל הפכה ליבואנית קנאביס גדולה, ואפילו עקפה את גרמניה שבה שוק הקנאביס הרפואי מבוסס על ייבוא בלבד. החשש כי המשך מגמת הייבוא, תפגע בצורה משמעותית במגדלים הישראלים.
- 9.אנונימי 19/09/2020 16:36הגב לתגובה זולא מבין מה קורה עים הקנאביס הישראלי
- 8.ישראלי 17/09/2020 21:30הגב לתגובה זועושים הכל למנוע סחורה איכותית ,, הסחורה בארץ לא שווה שקל ,זנים זולים מעורבבים ,ומחירים בשמיים ! לא לקנות תוצרת בית ! רק מיבוא ,,
- 7.האזרח נדפק 17/09/2020 12:22הגב לתגובה זועוד פעם מונעים תחרות כדי להגביר את רווחי העסקנים בארץ
- 6.שרון 17/09/2020 11:08הגב לתגובה זוישראל מוצלחת מתקדמת מרתקת. היא מדינה פיצפונת כמו יהלום. ויש לנו מנגנוני ביטחון וריגול גדולים יחסית לפיצפונות שלנו.
- 5.לא מבין 17/09/2020 10:48הגב לתגובה זואם אפילו את הצורך של השוק המקומי הקטן הם לא מצליחים לספק?
- 4.הכל כדי שהמטופלים ימשיכו לקבל חארא של חומר (ל"ת)דוד הגנן 17/09/2020 10:29הגב לתגובה זו
- 3.יוסי 17/09/2020 10:09הגב לתגובה זוטוב למי שמשקיע באינטליקה או רע?
- 2.אחד העם 17/09/2020 09:59הגב לתגובה זואם המגדלים היו מספיק טובים לא היה צורך ביבוא.
- 1.מניות הקנאביס הישראליות מחר יזנקו בהובלת אינטרקיור (ל"ת)דניאל שמו 16/09/2020 22:03הגב לתגובה זו
- YL 17/09/2020 09:58הגב לתגובה זוברור ש מתחילה עליה לרגל לכנסת ליילל זה לא יעזור אפילו גידולים ב אפריקה *קניה* יצליחו לעמוד ב תקנים מחמירים ו החברות הארץ יקרסו ***כולל מניות ***היו לכם אשליות אז היו
- דוד 17/09/2020 09:02הגב לתגובה זואחרי ירידה מאוד משמעותית הגיע זמן לעליה טובה מעל 800
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
