קנאביס
צילום: Istock

הקשחת דרישות לייבוא קנאביס: ישראל מייבאת קנאביס ופוגעת בתעשייה המקומית

היק"ר החליט כי הספקים מחו"ל יידרשו לעמוד בתקן EU-GMP למתקני האריזה: הקשחת התנאים מגיעה בעקבות מגמת הייבוא ההולכת וגדלה: מרבית יצרני הקנאביס מחו"ל לא יוכלו לייצא לישראל
אור צרפתי | (11)

היחידה לקנאביס רפואי הודיעה על הקשחת תנאים לייבוא זני קנאביס מחו"ל. למרות שישראל נתפסת כ-"מעצמת קנאביס", תופעת הזנים המיובאים התרחבה מתחילת השנה, כאשר ניתנו הקלות לנהלים בכדי להתמודד עם המחסור הקיים בשוק. זני הקנאביס המיובאים נתפסים כאיכותיים יותר, ותופסים מקומות נכבדים בזנים המבוקשים.

 

"בימים הקרובים נתחיל לבדוק בנוסף לאישורי הרשויות לספקים בחו”ל, גם את אישורי האיכות עצמם של הספקים. נבקש שתתארגנו מראש עם אישור GAP או GACP של המגדל בחו”ל, אישור EU-GMP או מקביל למתקן פוסט-הרווסט (Post-Harvest) בחו”ל שבו התבצעה אריזת חומר הגלם, או אישור EU-GMP או מקביל לו לייצור תכשירים, עבור מוצרים מוגמרים” נכתב בהודעה שהופצה הבוקר ע"י היק"ר.

 

אישור GAP או GACP של המגדל בחו”ל הינו האישור שהיה נדרש עד כה מיצרניות הקנאביס המייצאות לישראל. אישור EU-GMP למתקן האריזה, אין לכלל החברות המייצאות לישראל, ולכן שינוי זה צפוי לצמצם את מרבית ספקי הקנאביס שמהם מייבאים חברות הקנאביס הישראליות.

היק"ר לא מבקשים מחברות הקנאביס ליישם את תקן EU-GMP עבור מתקני הגידול, שכן אין לחברות הקנאביס הישראליות את האישור המבוקש. תקן EU-GMP המחמיר הוא אחת מהמגבלות על ייצוא קנאביס ישראלי לאירופה, מה גם שחברות הישראליות לא מצליחות לעמוד בביקוש בארץ, ובאיכות של הזנים מחו"ל, ולכן ניתנה הקלה לייבוא בתחילת השנה.

 

הקשחת הדרישות לייבוא, מגיעה בעקבות התגברות ייבוא הקנאביס מחו"ל. ישראל הפכה ליבואנית קנאביס גדולה, ואפילו עקפה את גרמניה שבה שוק הקנאביס הרפואי מבוסס על ייבוא בלבד. החשש כי המשך מגמת הייבוא, תפגע בצורה משמעותית במגדלים הישראלים.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אנונימי 19/09/2020 16:36
    הגב לתגובה זו
    לא מבין מה קורה עים הקנאביס הישראלי
  • 8.
    ישראלי 17/09/2020 21:30
    הגב לתגובה זו
    עושים הכל למנוע סחורה איכותית ,, הסחורה בארץ לא שווה שקל ,זנים זולים מעורבבים ,ומחירים בשמיים ! לא לקנות תוצרת בית ! רק מיבוא ,,
  • 7.
    האזרח נדפק 17/09/2020 12:22
    הגב לתגובה זו
    עוד פעם מונעים תחרות כדי להגביר את רווחי העסקנים בארץ
  • 6.
    שרון 17/09/2020 11:08
    הגב לתגובה זו
    ישראל מוצלחת מתקדמת מרתקת. היא מדינה פיצפונת כמו יהלום. ויש לנו מנגנוני ביטחון וריגול גדולים יחסית לפיצפונות שלנו.
  • 5.
    לא מבין 17/09/2020 10:48
    הגב לתגובה זו
    אם אפילו את הצורך של השוק המקומי הקטן הם לא מצליחים לספק?
  • 4.
    הכל כדי שהמטופלים ימשיכו לקבל חארא של חומר (ל"ת)
    דוד הגנן 17/09/2020 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 17/09/2020 10:09
    הגב לתגובה זו
    טוב למי שמשקיע באינטליקה או רע?
  • 2.
    אחד העם 17/09/2020 09:59
    הגב לתגובה זו
    אם המגדלים היו מספיק טובים לא היה צורך ביבוא.
  • 1.
    מניות הקנאביס הישראליות מחר יזנקו בהובלת אינטרקיור (ל"ת)
    דניאל שמו 16/09/2020 22:03
    הגב לתגובה זו
  • YL 17/09/2020 09:58
    הגב לתגובה זו
    ברור ש מתחילה עליה לרגל לכנסת ליילל זה לא יעזור אפילו גידולים ב אפריקה *קניה* יצליחו לעמוד ב תקנים מחמירים ו החברות הארץ יקרסו ***כולל מניות ***היו לכם אשליות אז היו
  • דוד 17/09/2020 09:02
    הגב לתגובה זו
    אחרי ירידה מאוד משמעותית הגיע זמן לעליה טובה מעל 800
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים