ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי
משבר הקורונה

רשות ני"ע דורשת "הרחבה קורונה" במסגרת דוחות הרבעון הראשון

 מפרסמת הנחיות חדשות בקשר לדוחות הרבעון - החברות ידרשו לדווח על השפעות מהותיות שחלו גם לאחר סוף הרבעון ולספק התייחסות להשפעות המשבר על הפעילות, כולל התייחסות נפרדת לתקופה בה חלו מגבלות על המשק
ערן סוקול | (3)

רשות ניירות ערך מפרסמת מסמך הנחיות חדש עם דגשים בקשר לגילוי הנדרש במסגרת דוחות הרבעון הראשון ובכלל, נוכח השלכות משבר הקורונה על פעילותם של התאגידים המדווחים. על פי ההנחיות, ידרשו החברות לספק מידע אודות השפעות מהותיות אשר חלו לאחר סוף הרבעון הראשון, לספק התייחסות להשפעות מהותיות של משבר הקורונה על הפעילות, כולל התייחסות נפרדת לתקופה בה חלו מגבלות על המשק. 

קישור לקריאת עמדת הסגל המלאה באתר הרשות לני"ע

סגל הרשות מדגיש כי דיווחי התאגידים השוטפים והעתיים נועדו לאפשר למשקיעים להבין את מצבו של תאגיד ואת כדאיות ההשקעה בו, זאת בימים שבשגרה, וקל וחומר בעתות משבר, כגון העת הנוכחית, המאופיינות באי ודאות משמעותית.

עוד מציין סגל הרשות כי מטבע הדברים, ציבור המשקיעים יצטרך להתחשב בכך שחלק מהמידע המוצג בדוחות נמסר בתנאים חריגים של אי ודאות ולכן מבוסס על הערכות והנחות שונות. אף שהערכות והנחות רבות עלולות שלא להתממש, עדיין יש ערך רב במסירת המידע כדי לשקף את האופן בו מעריכים התאגידים את מצבם.

השפעות מהותיות עדכניות

על פי הנחיות הרשות, בשל התפשטות נגיף הקורונה והעמקת המשבר בתקופה שלאחר סיום הרבעון הראשון, הרי שיש לכלול גם גילוי אודות השפעות מהותיות והתפתחויות שאירעו לאחר סיום הרבעון ועד סמוך למועד פרסום הדוח.

ניתוח תוצאות הפעילות

על פי הנחיות הרשות לני"ע, יש לכלול בדו"ח הדירקטוריון תיאור וניתוח המגמות החשובות, סיכונים וחשיפות מהותיים שנוצרו לתאגיד בשל השלכות משבר הקורונה והאופן שבו החברה מתמודדת עימם. בנוסף, נדרש לספק ניתוח השפעות המשבר על מדדי Non-GAAP שנכללו בדיווחי עבר.

בשל העובדה שבמהלך הרבעון הראשון ולאחריו הוטלו מגבלות תנועה בישראל ובמדינות שונות בעולם, הרבעון הראשון כולל תקופה במהלכה הפעילות העסקית פעלה כרגיל, ותקופה בה הפעילות הושפעה מהמגבלות. לפיכך, נדרש לכלול ניתוח שיאפשר הבנה של השפעת המגבלות שהוטלו על החברה תוך ניתוח התוצאות לתקופות האמורות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

השלכות על המצב הפיננסי ומקורות המימון

במסגרת הסברי הדירקטוריון אודות הערכת השלכות המשבר על מצבו הפיננסי של התאגיד, הנזילות, האיתנות הפיננסית, ומקורות המימון העומדים לרשותו ויכולתו לעמוד בפירעון התחייבויותיו, יש לכלול גילוי איכותי וכמותי אשר יאפשר ניתוח מקיף של ההשלכות האמורות, ושל הערכת התאגיד.

במסגרת זו יש לפרט את עיקרי הנחות המפתח, שיקולי הדעת שהופעלו, ואת התרחישים השונים שהובאו בחשבון, וכן לכלול ניתוחי רגישות, ופירוט תרחישים שונים לגבי הנחות בעלות השפעה מהותית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אני רק שאלה 11/05/2020 20:38
    הגב לתגובה זו
    כי הכי חשוב זה ג י ב ו י מהמשקיעים היקרים שלנו שהשקיעו בהנפקה פרטית , אלוהים יש-מור ! חיחיחי
  • 2.
    תורידו את המס על הבורסה מדינה של מושחתים. (ל"ת)
    אפרים 11/05/2020 19:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קניונים : העסק טיל , החלטנו לשערך למעלה . (ל"ת)
    GUY 11/05/2020 19:02
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.