בניין פסגות
צילום: אלכסנדר כץ

פסגות: השביתה נכנסת כבר ליומה הרביעי

הנהלת פסגות: "על ועד העובדים לגלות אחריות כלפי החברה"; ועד העובדים: "ההנהלה מנהלת משחקי אגו על גב העובדים והלקוחות"
ערן סוקול | (3)

עובדי בית ההשקעות פסגות הודיעו בתחילת השבוע כי ישבתו החל מיום ראשון למשך יומיים לפחות, אולם ל-Bizportal נודע כי השביתה נכנסת כבר ליומה הרביעי. גורמים בבית ההשקעות ציינו כי העבודה בפסגות ממשיכה כסדרה למעט עיכובים במענה הטלפוני, כאשר רוב עובדי פסגות בחרו להמשיך בעבודתם.

ועד עובדי פסגות המאוגד בכוח לעובדים הודיע על המשך שביתה גם היום. העובדים המשביתים את בית ההשקעות הגדול בישראל מאז תחילת השבוע, מוחים על סירוב ההנהלה להתקדם במו"מ, ועל פערים במו"מ לכינון הסכם קיבוצי ראשון בחברה. "לפני מעל חודש וחצי הכרזנו על סכסוך עבודה במטרה לאותת למקבלי ההחלטות בחברה שהגיע הזמן לשים את המו"מ מאחורינו לטובת העובדים והחברה. הספקנו מאז גם לצאת לשביתת אזהרה בת יום אחד והעובדים אף נטשו את העמדות לפני שבועיים, אך ההנהלה מסתגרת בעמדותיה בכל נושא תוספות השכר, לא מניחה על שולחן המו"מ בשורות לעובדים ומעדיפה כל פעם מחדש למתוח את חבל הסבלנות של העובדים" אמר שלומי לוגסי יו"ר ועד העובדים.

"העובדים מבינים שהתנגדות ההנהלה נועדה למריחת זמן נוסף, כנראה לטובת בעלת השליטה בחברה, ולא מוכנים לחזור לעבודה ללא הישג משמעותי, כל הניסיונות במהלך השבוע האחרון להפסיק את השביתה נבלמו בבקשות חד צדדיות ללא שום בשורה לעובדים" אמר לוגסי.

ביום א' הפגינו העובדים מול משרדי אייפקס בעלת השליטה בחברה. "ראשי אייפקס מחזיקים בחבל  משני הקצוות – מצד אחד נמנעים מכל התייחסות למו"מ בפסגות, מאידך מפעילים לחץ על הנהלת פסגות להקשיח עמדות במו"מ". אומרים בוועד העובדים.

הפגנת עובדי פסגות מול משרדי אייפקס. צילום: כוח לעובדים

סלע המחלוקת המרכזי במו"מ הוא דרישת העובדים לשיפור בתנאי השכר, לאחר שבארבע השנים האחרונות לא היה בחברה עדכון שכר. "נראה כי מבול הפניות והתפעול השוטף הולך ונערם וההנהלה מנהלת משחקי אגו על גב העובדים והלקוחות" אמר בן אשכנזי חבר ועד נוסף."דרישותינו בסיסיות. ביטחון תעסוקתי ותוספות שכר הוגנות. כל שנדרש הוא מו"מ אינטנסיבי עד לחתימה על מסמך הבנות כללי אשר יצעיד את החברה לעידן חדש ביחסי העבודה. בינתיים ההנהלה תחת לחצי אייפקס מעדיפה להסתכן בקנסות על פני קידום המו"מ".

 

לפני שלושה שבועות שבתו העובדים למשך יום אחד, ובשבוע שעבר השביתו את העבודה למספר שעות. "קיווינו כי הצעדים המוגבלים הללו יעודדו את ההנהלה להתקדם במו"מ, אך לדאבוננו לא ראינו כל שינוי מהותי בעמדת החברה” אמר שלומי לוגסי יו"ר ועד העובדים. "דומה שההנהלה מתעקשת להכניס את ציבור הלקוחות אל המחלוקות שבמו"מ".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בושה וחרפה אין עם מי לדבר לא טלפונית ולא באתר כל החשבונ (ל"ת)
    משה 12/08/2018 08:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רונן 29/06/2018 21:44
    הגב לתגובה זו
    שקר , אני כבר מנסה ליצור איתם קשר משבוע שעבר . מתאריך 21/6 לא היה מענה ולחזרו אלי . שרות אצלהם אף פעם לא היה טוב .
  • 1.
    כוח 28/06/2018 11:24
    הגב לתגובה זו
    !! הנהלה חזירית לא יודעת שובע-גועל נפש
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.