בניין פסגות
צילום: אלכסנדר כץ

פסגות: השביתה נכנסת כבר ליומה הרביעי

הנהלת פסגות: "על ועד העובדים לגלות אחריות כלפי החברה"; ועד העובדים: "ההנהלה מנהלת משחקי אגו על גב העובדים והלקוחות"
ערן סוקול | (3)

עובדי בית ההשקעות פסגות הודיעו בתחילת השבוע כי ישבתו החל מיום ראשון למשך יומיים לפחות, אולם ל-Bizportal נודע כי השביתה נכנסת כבר ליומה הרביעי. גורמים בבית ההשקעות ציינו כי העבודה בפסגות ממשיכה כסדרה למעט עיכובים במענה הטלפוני, כאשר רוב עובדי פסגות בחרו להמשיך בעבודתם.

ועד עובדי פסגות המאוגד בכוח לעובדים הודיע על המשך שביתה גם היום. העובדים המשביתים את בית ההשקעות הגדול בישראל מאז תחילת השבוע, מוחים על סירוב ההנהלה להתקדם במו"מ, ועל פערים במו"מ לכינון הסכם קיבוצי ראשון בחברה. "לפני מעל חודש וחצי הכרזנו על סכסוך עבודה במטרה לאותת למקבלי ההחלטות בחברה שהגיע הזמן לשים את המו"מ מאחורינו לטובת העובדים והחברה. הספקנו מאז גם לצאת לשביתת אזהרה בת יום אחד והעובדים אף נטשו את העמדות לפני שבועיים, אך ההנהלה מסתגרת בעמדותיה בכל נושא תוספות השכר, לא מניחה על שולחן המו"מ בשורות לעובדים ומעדיפה כל פעם מחדש למתוח את חבל הסבלנות של העובדים" אמר שלומי לוגסי יו"ר ועד העובדים.

"העובדים מבינים שהתנגדות ההנהלה נועדה למריחת זמן נוסף, כנראה לטובת בעלת השליטה בחברה, ולא מוכנים לחזור לעבודה ללא הישג משמעותי, כל הניסיונות במהלך השבוע האחרון להפסיק את השביתה נבלמו בבקשות חד צדדיות ללא שום בשורה לעובדים" אמר לוגסי.

ביום א' הפגינו העובדים מול משרדי אייפקס בעלת השליטה בחברה. "ראשי אייפקס מחזיקים בחבל  משני הקצוות – מצד אחד נמנעים מכל התייחסות למו"מ בפסגות, מאידך מפעילים לחץ על הנהלת פסגות להקשיח עמדות במו"מ". אומרים בוועד העובדים.

הפגנת עובדי פסגות מול משרדי אייפקס. צילום: כוח לעובדים

סלע המחלוקת המרכזי במו"מ הוא דרישת העובדים לשיפור בתנאי השכר, לאחר שבארבע השנים האחרונות לא היה בחברה עדכון שכר. "נראה כי מבול הפניות והתפעול השוטף הולך ונערם וההנהלה מנהלת משחקי אגו על גב העובדים והלקוחות" אמר בן אשכנזי חבר ועד נוסף."דרישותינו בסיסיות. ביטחון תעסוקתי ותוספות שכר הוגנות. כל שנדרש הוא מו"מ אינטנסיבי עד לחתימה על מסמך הבנות כללי אשר יצעיד את החברה לעידן חדש ביחסי העבודה. בינתיים ההנהלה תחת לחצי אייפקס מעדיפה להסתכן בקנסות על פני קידום המו"מ".

 

לפני שלושה שבועות שבתו העובדים למשך יום אחד, ובשבוע שעבר השביתו את העבודה למספר שעות. "קיווינו כי הצעדים המוגבלים הללו יעודדו את ההנהלה להתקדם במו"מ, אך לדאבוננו לא ראינו כל שינוי מהותי בעמדת החברה” אמר שלומי לוגסי יו"ר ועד העובדים. "דומה שההנהלה מתעקשת להכניס את ציבור הלקוחות אל המחלוקות שבמו"מ".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בושה וחרפה אין עם מי לדבר לא טלפונית ולא באתר כל החשבונ (ל"ת)
    משה 12/08/2018 08:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רונן 29/06/2018 21:44
    הגב לתגובה זו
    שקר , אני כבר מנסה ליצור איתם קשר משבוע שעבר . מתאריך 21/6 לא היה מענה ולחזרו אלי . שרות אצלהם אף פעם לא היה טוב .
  • 1.
    כוח 28/06/2018 11:24
    הגב לתגובה זו
    !! הנהלה חזירית לא יודעת שובע-גועל נפש
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים