בניין פסגות
צילום: אלכסנדר כץ

פסגות: השביתה נכנסת כבר ליומה הרביעי

הנהלת פסגות: "על ועד העובדים לגלות אחריות כלפי החברה"; ועד העובדים: "ההנהלה מנהלת משחקי אגו על גב העובדים והלקוחות"
ערן סוקול | (3)

עובדי בית ההשקעות פסגות הודיעו בתחילת השבוע כי ישבתו החל מיום ראשון למשך יומיים לפחות, אולם ל-Bizportal נודע כי השביתה נכנסת כבר ליומה הרביעי. גורמים בבית ההשקעות ציינו כי העבודה בפסגות ממשיכה כסדרה למעט עיכובים במענה הטלפוני, כאשר רוב עובדי פסגות בחרו להמשיך בעבודתם.

ועד עובדי פסגות המאוגד בכוח לעובדים הודיע על המשך שביתה גם היום. העובדים המשביתים את בית ההשקעות הגדול בישראל מאז תחילת השבוע, מוחים על סירוב ההנהלה להתקדם במו"מ, ועל פערים במו"מ לכינון הסכם קיבוצי ראשון בחברה. "לפני מעל חודש וחצי הכרזנו על סכסוך עבודה במטרה לאותת למקבלי ההחלטות בחברה שהגיע הזמן לשים את המו"מ מאחורינו לטובת העובדים והחברה. הספקנו מאז גם לצאת לשביתת אזהרה בת יום אחד והעובדים אף נטשו את העמדות לפני שבועיים, אך ההנהלה מסתגרת בעמדותיה בכל נושא תוספות השכר, לא מניחה על שולחן המו"מ בשורות לעובדים ומעדיפה כל פעם מחדש למתוח את חבל הסבלנות של העובדים" אמר שלומי לוגסי יו"ר ועד העובדים.

"העובדים מבינים שהתנגדות ההנהלה נועדה למריחת זמן נוסף, כנראה לטובת בעלת השליטה בחברה, ולא מוכנים לחזור לעבודה ללא הישג משמעותי, כל הניסיונות במהלך השבוע האחרון להפסיק את השביתה נבלמו בבקשות חד צדדיות ללא שום בשורה לעובדים" אמר לוגסי.

ביום א' הפגינו העובדים מול משרדי אייפקס בעלת השליטה בחברה. "ראשי אייפקס מחזיקים בחבל  משני הקצוות – מצד אחד נמנעים מכל התייחסות למו"מ בפסגות, מאידך מפעילים לחץ על הנהלת פסגות להקשיח עמדות במו"מ". אומרים בוועד העובדים.

הפגנת עובדי פסגות מול משרדי אייפקס. צילום: כוח לעובדים

סלע המחלוקת המרכזי במו"מ הוא דרישת העובדים לשיפור בתנאי השכר, לאחר שבארבע השנים האחרונות לא היה בחברה עדכון שכר. "נראה כי מבול הפניות והתפעול השוטף הולך ונערם וההנהלה מנהלת משחקי אגו על גב העובדים והלקוחות" אמר בן אשכנזי חבר ועד נוסף."דרישותינו בסיסיות. ביטחון תעסוקתי ותוספות שכר הוגנות. כל שנדרש הוא מו"מ אינטנסיבי עד לחתימה על מסמך הבנות כללי אשר יצעיד את החברה לעידן חדש ביחסי העבודה. בינתיים ההנהלה תחת לחצי אייפקס מעדיפה להסתכן בקנסות על פני קידום המו"מ".

 

לפני שלושה שבועות שבתו העובדים למשך יום אחד, ובשבוע שעבר השביתו את העבודה למספר שעות. "קיווינו כי הצעדים המוגבלים הללו יעודדו את ההנהלה להתקדם במו"מ, אך לדאבוננו לא ראינו כל שינוי מהותי בעמדת החברה” אמר שלומי לוגסי יו"ר ועד העובדים. "דומה שההנהלה מתעקשת להכניס את ציבור הלקוחות אל המחלוקות שבמו"מ".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בושה וחרפה אין עם מי לדבר לא טלפונית ולא באתר כל החשבונ (ל"ת)
    משה 12/08/2018 08:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רונן 29/06/2018 21:44
    הגב לתגובה זו
    שקר , אני כבר מנסה ליצור איתם קשר משבוע שעבר . מתאריך 21/6 לא היה מענה ולחזרו אלי . שרות אצלהם אף פעם לא היה טוב .
  • 1.
    כוח 28/06/2018 11:24
    הגב לתגובה זו
    !! הנהלה חזירית לא יודעת שובע-גועל נפש
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.