פסגות: השביתה נכנסת כבר ליומה הרביעי
עובדי בית ההשקעות פסגות הודיעו בתחילת השבוע כי ישבתו החל מיום ראשון למשך יומיים לפחות, אולם ל-Bizportal נודע כי השביתה נכנסת כבר ליומה הרביעי. גורמים בבית ההשקעות ציינו כי העבודה בפסגות ממשיכה כסדרה למעט עיכובים במענה הטלפוני, כאשר רוב עובדי פסגות בחרו להמשיך בעבודתם.
ועד עובדי פסגות המאוגד בכוח לעובדים הודיע על המשך שביתה גם היום. העובדים המשביתים את בית ההשקעות הגדול בישראל מאז תחילת השבוע, מוחים על סירוב ההנהלה להתקדם במו"מ, ועל פערים במו"מ לכינון הסכם קיבוצי ראשון בחברה. "לפני מעל חודש וחצי הכרזנו על סכסוך עבודה במטרה לאותת למקבלי ההחלטות בחברה שהגיע הזמן לשים את המו"מ מאחורינו לטובת העובדים והחברה. הספקנו מאז גם לצאת לשביתת אזהרה בת יום אחד והעובדים אף נטשו את העמדות לפני שבועיים, אך ההנהלה מסתגרת בעמדותיה בכל נושא תוספות השכר, לא מניחה על שולחן המו"מ בשורות לעובדים ומעדיפה כל פעם מחדש למתוח את חבל הסבלנות של העובדים" אמר שלומי לוגסי יו"ר ועד העובדים.
"העובדים מבינים שהתנגדות ההנהלה נועדה למריחת זמן נוסף, כנראה לטובת בעלת השליטה בחברה, ולא מוכנים לחזור לעבודה ללא הישג משמעותי, כל הניסיונות במהלך השבוע האחרון להפסיק את השביתה נבלמו בבקשות חד צדדיות ללא שום בשורה לעובדים" אמר לוגסי.
ביום א' הפגינו העובדים מול משרדי אייפקס בעלת השליטה בחברה. "ראשי אייפקס מחזיקים בחבל משני הקצוות – מצד אחד נמנעים מכל התייחסות למו"מ בפסגות, מאידך מפעילים לחץ על הנהלת פסגות להקשיח עמדות במו"מ". אומרים בוועד העובדים.
- מיטב מזנקת: רווח נקי של 107 מיליון שקל ברבעון, עלייה של 70%, המניה כבר עלתה ב-250% בשנה
- הכי צמוד שיש: מה הסוד של שני בתי ההשקעות שמובילים בתשואות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפגנת עובדי פסגות מול משרדי אייפקס. צילום: כוח לעובדים
סלע המחלוקת המרכזי במו"מ הוא דרישת העובדים לשיפור בתנאי השכר, לאחר שבארבע השנים האחרונות לא היה בחברה עדכון שכר. "נראה כי מבול הפניות והתפעול השוטף הולך ונערם וההנהלה מנהלת משחקי אגו על גב העובדים והלקוחות" אמר בן אשכנזי חבר ועד נוסף."דרישותינו בסיסיות. ביטחון תעסוקתי ותוספות שכר הוגנות. כל שנדרש הוא מו"מ אינטנסיבי עד לחתימה על מסמך הבנות כללי אשר יצעיד את החברה לעידן חדש ביחסי העבודה. בינתיים ההנהלה תחת לחצי אייפקס מעדיפה להסתכן בקנסות על פני קידום המו"מ".
לפני שלושה שבועות שבתו העובדים למשך יום אחד, ובשבוע שעבר השביתו את העבודה למספר שעות. "קיווינו כי הצעדים המוגבלים הללו יעודדו את ההנהלה להתקדם במו"מ, אך לדאבוננו לא ראינו כל שינוי מהותי בעמדת החברה” אמר שלומי לוגסי יו"ר ועד העובדים. "דומה שההנהלה מתעקשת להכניס את ציבור הלקוחות אל המחלוקות שבמו"מ".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 3.בושה וחרפה אין עם מי לדבר לא טלפונית ולא באתר כל החשבונ (ל"ת)משה 12/08/2018 08:37הגב לתגובה זו
- 2.רונן 29/06/2018 21:44הגב לתגובה זושקר , אני כבר מנסה ליצור איתם קשר משבוע שעבר . מתאריך 21/6 לא היה מענה ולחזרו אלי . שרות אצלהם אף פעם לא היה טוב .
- 1.כוח 28/06/2018 11:24הגב לתגובה זו!! הנהלה חזירית לא יודעת שובע-גועל נפש
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
