מניות הבלוקצ'יין מגיבות להצעת התיקון לחוק של האוזר

רשות נ"יע פרסמה הצעת תיקון לבורסה בה ביקשה לא לכלול את מניות הבלוק'ציין במדדים ולא לאפשר רישום חדש
נועם בראל | (2)

רשות ניירות ערך פרסמה היום להערות הציבור הצעה לתיקון זמני של תקנון הבורסה בדבר פעילות חברות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים המבוזרים. ההצעה מגיעה לאחר שמניות הבלוקצ'יין בבורסה בתל אביב, כגון בלוקצ'יין כריה, פנטזי נטוורק, אפולו פאוור ואפליי, ריכזו מחזורי מסחר אדירים ורשמו תנודתיות של עשרות ומאות אחוזים מידי יום, כשכל מה שעומד מאחורי החברות הן הבטחות ורעיונות, בלי שום דבר מוחשי. 

על רקע ההודעה, מניית בלוקצ'יין כריה צונחת 9%, מניית פנטזי נטוורק יורדת 8%, ומנגד, מניית אפליי מזנקת 5% ומניית אפולו פאוור -3.44% עולה 1.2%.

הצעת התיקון מבקשת למנוע מחברות אשר עיקר פעילותן הוא השקעה, החזקה או כרייה של מטבעות דיגיטליים להכלל במדדים, ולא לאפשר לחברה חדשות בתחום להרשם למסחר בבורסה, אלא אם ההון העצמי שלהן עולה על 100 מיליון שקל ונערכו לגבי פעילותה דוח"ות כספיים סקורים או מבוקרים לתקופה של 36 חודשים. 

יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר: "התיקון נועד להגביל את המסחר בחברות שעיקר פעילותן הוא השקעה, אחזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים, על ידי הגבלת הכללתן של חברות אלה במדדי הבורסה והגבלת כניסתן לבורסה למקרים בהם התקיימו תנאי סף המצביעים על פעילות עסקית משמעותית. ההצעה באה על רקע תופעה של מסחר חריג בניירות ערך, עד כדי זינוק של אלפי אחוזים בשער המניה עוד בטרם קיימת בה פעילות ממשית שניתן לאמוד את תוצאותיה. ההצעה היא לבצע את התיקון במתכונת של הוראה זמנית לתקופה מוגבלת, במהלכה תוכל להתבצע בחינה ואסדרה ייעודית"

להערכת רשות ני"ע, מקרים אלו מעלים חשש כי מחירי המניות של חברות המתכוונות לפעול בתחום מנותקים מערכן הריאלי, וכי השוק מתייחס למניותיהן באופן בלתי-רציונלי ובלתי-צפוי, כאשר לדברי הרשות, אם תימשך התופעה, היא עלולה לגרום בעתיד להשלכות חמורות על תקינות והוגנות המסחר בבורסה בכלל ועל אמון ציבור המשקיעים בבורסה.

עוד מציינים ברשות ני"ע, כי תחום המטבעות הקריפטוגרפיים, המבוסס על יישומים של טכנולוגיית בלוקצ'יין, הינו תחום מתפתח ודינמי, אשר מצוי עדיין בתחילת דרכו ונושא בחובו פוטנציאל חיובי רב לחדשנות טכנולוגית, מימונית ועסקית, וכי על רקע זה פועלת בימים אלה ועדה מיוחדת שמינה יו"ר הרשות לבחינת אפשרויות האסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפיים לציבור במטרה לגבש מתווה המלצות שייתן מענה רגולטורי ראשוני בראייתה של רשות ניירות ערך לתחום. נכון להיום קיימת אי בהירות באשר למתכונת והיקף הרגולציה שיחולו על הפעילויות השונות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים – בין היתר בהיבטי מיסוי, איסור הלבנת הון ומניעת טרור, אבטחת סייבר והגנה על משקיעים.

ברשות ני"ע מדגישים כי ההצעה אינה מטפלת באסדרה של הנפקות מטבעות לציבור – אשר נבחנת בימים אלה על ידי הוועדה שהקים יו"ר הרשות – אלא בניסיונות העכשוויים להכניס לבורסה פעילות ספקולטיבית בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, ובפרט השקעה ישירה או כרייה של המטבעות בציפייה לעליית ערך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אפליי טסה בשבוע הבא (ל"ת)
    אני 04/01/2018 23:12
    הגב לתגובה זו
  • עידן 05/01/2018 16:06
    הגב לתגובה זו
    למה?
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.