זו הסיבה לראלי הפתאומי בנפט בימים חמישי-שישי
ביום חמישי האחרון נפל דבר כאשר מחיר הנפט שיום קודם נגע ב-26.5 דולר לחבית החל מטפס במהירות. המגמה התעצמה ביום שישי כאשר מחיר הנפט זינק בכמעט 10%, אחד הימים החזקים אי פעם בנפט. כל זאת קרה ללא כל סיבה ספציפית, מלבד גורמי רקע כמו דבריו של דראגי כי ה-ECB ישקול להפעיל כלים בעדכון הריבית הריבית הבא או הסערה החורפית שפוקדת את צפון אמריקה. אבל ההערכה היא שהראלי המסחרר ביום שישי במחיר הנפט קשור בעיקר לדיווח השבוע לגבי פעילות הספקולנטים.
נכון לשבוע שהסתיים ב-12 בינואר, פוזיציות השורט על הנפט עוד טיפסו 15% לשיא מאז 2006 ופוזיציות הלונג היו בשפל של 5 שנים. אבל אז קרה שינוי ונכון לשבוע שהסתיים ב-19 בינואר פוזיציות השורט התכווצו ב-8.4% ומנגד פוזיציות הלונג התנפחות ב-17%. במילים אחרות, נראה שאחרי תקופה ארוכה שבה הספקולנטים סימנו את הכיוון מטה, הנפילה ל-26.5 דולר לחבית גרמה גם להם לחשוב שאולי נגענו בתחתית לעת עתה וכעת את מאותתים על שינוי כיוון - והשוק מקשיב.
"הנפילה מתחת ל-30 דולר עקפה את הציפיות הכי פרועות של לא מעט אנשים, ולכן בשלב הזה מבחינת סוחרי השורט זה זמן לקחת את הרווחים", כך אמר גורם בשוק לבלומברג.
כעת הנפט נסחר בתנודתיות ועובר לירידות של 2.5% ל-31.3 דולר לחבית.
לכתבה על ההשלכות של מחיר הנפט על שוקי המניות - לחץ כאן
בשיחה עם רויטרס הצביעו בסוף השבוע מנתחים טכנים על סביבת המחיר של 33.5-34.5 דולר לחבית כרמת התנגדות משמעותית למחיר הנפט. השבוע נראה האם הרמה הזו נפרצת מעלה או שהכיוון הוא שוב מטה. שוקי המניות יגיבו ככל הנראה בהתאם.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב המדהים בארה"ב - תפוקת הנפט לא יורדת
ביום שישי האחרון פורסם הדיווח השבועי של Baker Hughes לפיו מספר אסדות הקידוח בארה"ב רשם ירידה של 5 אסדות כך שסך האסדות מסתכם כעת ב-510, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2010. אבל אם מישהו חושב שהמשמעות היא שתפוקת הנפט בארה"ב יורדת (וזה חיובי למחיר החבית) - אז ממש לא.
תפוקת הנפט בארה"ב נותרה גבוהה ולפי דיווח רשמי של ה-EIA מיום שישי האחרון עומדת על 9.24 מיליון חביות ביום (נכון לשבוע שהסתיים ב-15 בינואר), דווקא גידול של 8,000 חביות ביחס לשבוע הקודם. כלומר אמנם מספר אסדות ההפקה הולך ויורד, אבל האסדות הקיימות מפיקות יותר ויותר. הדבר קשור ככל הנראה להתייעלות האגרסיבית של חברות האנרגיה ומשמעותו כי ייתכן שנמשיך לראות קצב הפקה גבוה בארה"ב גם בהמשך השנה. כלומר ירידה בהיצע בכדי לתמוך במחיר, זה צריך להגיע ממקום אחר ולא מארה"ב. ונזכיר כי לפני מספר שנים תפוקת הנפט בארה"ב עמדה על קצת מעל 5 מיליון חביות ביום בלבד.
מחיר הנפט בחודשים האחרונים
- 7.כל עליה לקריסה עד 22 לחבית (ל"ת)אוהב בדיחות 25/01/2016 10:16הגב לתגובה זו
- 6.הצחקתם אותי (ל"ת)אוהב בדיחות 25/01/2016 10:12הגב לתגובה זו
- 5.בינתיים נכון לשעה 10 הנפט נחלש (ל"ת)רם 25/01/2016 09:50הגב לתגובה זו
- 4.לילי 25/01/2016 09:19הגב לתגובה זומחיר חשמל פטו וולטאי ירד ל 15 אג' לקו"ש - מחיר הפנלים והממירים בשילוב ריבית נמוכה ופטורים ממס הופך את ההשקעה בשמש לכדאית . 80 אחוז מהאוכלוסיה בעולם נמצאת בחוג השמש .
- חשמלוביץ' 25/01/2016 14:10הגב לתגובה זולייצר חשמל מהשמש אפשר רק כשליש מהיממה (בתלות בכמות הקרינה מהשמש) ובתנאי שאין עננים, אובך או ערפל . מה נעשה בלי חשמל בשאר הזמן?.
- לילי 26/01/2016 09:01עיקר הצריכה היינו בשעות השמש . חשמל מנפט משמש לגיבוי כך זה במספר מדינות בעולם וגם בגרמניה ארץ " השמש "
- 3.ספקולנט 25/01/2016 09:07הגב לתגובה זוסגירות פוזיציות שורט מאופינות בעליות חדות ומחזורי מסחר גדולים שזה ירגע יחזור לעשות תחתית כפולה
- 2.תקנו אל על חברים 25/01/2016 08:59הגב לתגובה זוככה ללא סיבה כנראה ירד במהירות .זה הזמן לקנות אל על ולחכות לנפילה של הנפט.
- 1.עמוס הולצמן 25/01/2016 08:53הגב לתגובה זוהמסחר בחוזים עתידייים, אופציות ושורטים שבאופן תאורטי היה אמור ליצור שוק משוכלל עם פחות תנודתיות לאורך ציר הזמן עושה בדיוק את ההפך בגלל הספקולנטים ומשקלם האדיר בשווקים. זה נכון לנפט ולשאר הסחורות, זה נכון לשערי מטבעות וזה נכון גם למדדי בורסות. לדעתי אין ברירה אלא לטפל בזה ברמה רגולטורית עולמית כי המציאות הזו לא עושה טוב לאף אחד חוץ מלסוחרים ולעושי השוק.

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
