ועדת שטרום הגישה המלצות: כחלון לא מתחייב ליישם - פלוג מזהירה מחוסר הסכמה

פלוג: "העדר הסכמה תסכל את היכולת ליישם את ההמלצות בפועל"
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה בנקים

שר האוצר, משה כחלון קיבל לידיו את מסקנות ועדת שטרום להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים בישראל. ההמלצות מתמקדות בשתי סוגיות עיקריות והן הכנסת שחקנים חדשים לתחום האשראי הקמעונאי, ויצירת תשתית טכנולוגית ורגולטורית לפעילותם. הדו"ח הסופי יגובש לאחר קבלת הערות הציבור. הוועדה ממליצה כי חברות האשראי יופרדו מהבנקים הגדולים בתוך 3 שנים. מהלך זה אמור להגדיל את מספר המתחרים בשוק, ולהביא לנטרול ניגוד העניינים הקיים היום מול בנק האם בתחרות על אשראי צרכני. בנוסף, יבוטלו חסמים רגולטורים שיקלו על גופים מוסדיים להעניק להם אשראי. ההמלצות צפויות לאפשר את כניסתו של הון מוסדי לשוק האשראי הקמעונאי. המלצות נוספות של הוועדה אוסרות על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, אלא אם יהיו מסוג debit. כמו כן, הוועדה תאפשר לספקי אשראי לאשר ללווים לשעבד שעבוד שני, וכך תאפשר תחרות נוספת לעסקים קטנים. בסוגיית יצירת תשתית טכנולוגית והרגולטורית, ממליצה הוועדה לשנות את מבנה הבעלות של חברת שב"א אשר עליה מתבססים שירותי התשלום במשק. שינוי הבעלות ימנע את חסימת התחרות באמצעות שליטה בתשתית. שנתיים לאחר מועד ההפרדה, תתבצע סליקה יומית לכרטיסי האשראי. הוועדה גם ממליצה על הסדרת כלל שירותי התשלום במשק על בסיס עקרונות רגולציה בינלאומיים. ההמלצות ייצרו ודאות רגולטורית לשחקנים חדשים, ויסדירו את כניסתם ופעילותם של מנפיקים, סולקים, מנהלי חשבונות תשלום ושירותי מידע. כמו כן, הוחלט כי צוות משותף למשרד האוצר ובנק ישראל יציע מתווה מפורט של ביטוח פיקדונות, על מנת להתאים את המשק לסטנדרטים בינ"ל בנושא, לחזק את יציבות המערכת הבנקאית כולה, ולהפחית חסמי תחרות. תושלם האסדרה על חברות מימון חוץ בנקאיות כולל פלטפורמות P2P. גופים אלו יפוקחו על ידי משרד האוצר. המלצות הוועדה משקפות הסכמות שהושגו בנושאים חשובים ומהותיים של האוצר עם בנק ישראל. פלוג וכחלון מסכימים, בין היתר, על הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי, מדרגה פיקוחית מקלה על גופים שאינם מגייסי פיקדונות,  ביטוח פיקדונות. נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אמרה: "קידום הצעדים שלגביהם הושגה הסכמה יביא לשינוי מהותי במידת התחרות במערכת הפיננסית, מבלי לסכן את היציבות ומבלי לפגוע בצרכנים. חשוב שרפורמות במערכת הפיננסית יעשו בהסכמה, שכן העדר הסכמה תסכל את היכולת ליישם את ההמלצות בפועל. עלינו ליישם צעדים אלו באחריות, ומתוך ראייה ארוכת טווח של טובת הצרכנים והמשק". שר האוצר, משה כחלון: "טיפול ביוקר המחיה מתחיל בבנקים. טיפול ועזרה לעסקים הקטנים, מתחיל בבנקים. חוסר התחרות עולה לצרכנים המון כסף. הקורבנות  של חוסר תחרות הם ידועים מראש, זה האזרחים, זה משקי הבית, זה העסקים הקטנים וכל מי שזקוק לאשראי. תפיסת העולם שלי היא כלכלה חופשית במינימום התערבויות בשוק, אבל פה אני מתכוון להתערב. איפה שיש כשל שוק, ותסלחו לי על הביטוי ה"לא פרלמנטרי" איפה שהצרכנים נדפקים. שלושת הבנקים הגדולים בישראלים אוחזים נפח שוק של 73%. זה תחרות? 73% של שלושה בנקים זה תחרות? זה בכלל אמיתי? אתם מכירים מדינה נורמלית בעולם עם כלכלה חופשית אמיתית שיכולה לאפשר דבר כזה?" שר האוצר הוסיף: "אני לא מתחייב לקבל את כל המסקנות, אם יהיו דברים שאני אצטרך לשנות אותם אני אפעל לשנותם". יו"ר הועדה, דרור שטרום: "אנו נמצאים היום באבן דרך חשובה במסע להחדרת תחרות למגזר משקי הבית והעסקים הקטנים. עד היום בוצעו ניסיונות שנכשלו משום שהחשיבה היתה שלקוחות צריכים לעבור מבנק לבנק כדי להגביר את התחרות. היום, בהסתמך על ניסיון שנצבר, אנו מבינים שצרכנים רוצים לקבל שירותים פיננסיים תחרותיים ללא קשר למקום בו מתנהל חשבון העו"ש שלהם. לכן הוספנו שחקנים חדשים מכמה סוגים - חברות כרטיסי אשראי, חברות מוסדיות וחברות מימון רגילות ומרושתות. ובנוסף, העצמנו את כוחו של הצרכן. אנחנו מדברים על שוק ענק של 300 מיליארד ש"ח והחדרת תחרות לשוק הזה אפילו אם תביא להורדה לא גדולה בשיעורי הריבית, מביאה חיסכון עצום לציבור".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 14/12/2015 15:42
    הגב לתגובה זו
    "העדר הסכמה תסכל את היכולת ליישם את ההמלצות בפועל" האם הכלל הזה של פלוג חל גם על כלל האזרחים או רק על בעלי הדם הכחול במגזר הבנקאות?...
  • 1.
    למה כחלון כנוע לטייקונים? (ל"ת)
    מי סוחט את הלימון? 14/12/2015 15:40
    הגב לתגובה זו
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

אלביט נופלת 5.8%, פורמולה עולה 8.3%; מדד הבנקים עולה 1.3%

פתיחה חיובית בבורסה למרות ההשפעה של חלק ממניות הארביטרז'; פורמולה קופצת ברקע דיווחים על אפשרות למכירת ספיאנס לפי שווי של 2 מיליארד שקל; בנוסף, איזה מניה זינקה ב-530% וכדאי להיזהר ממנה?

מערכת ביזפורטל |

פתיחה חיובית לשבוע המסחר כאשר מדד ת"א 35 עולה 0.5% ומדד ת"א 90 עולה 1.2%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 1.3%, מדד הביטוח עולה 1.1%, מדד הנפט והגז עולה 1% ומדד הנדל"ן עולה 0.9%.


שלב חדש במסחר בבורסה

היום מתחיל שלב מסחר חדש במסחר בבורסה שנקרא שלב ה-TAL  (ראשי תיבות של Trading at last). שלב זה מתחיל מיד לאחר שלב הנעילה והוא נמשך כ-5-6 דקות. בשלב זה ניתן להעביר הוראות קניה ומכירה ללא מחיר. ככל שיהיה מפגש בין קונים למוכרים הוא יבוצע לפי שער הנעילה. השלב הזה נועד בעיקר לקרנות פאסיביות - מחקות וסל שעוקבות אחרי המדדים, הן צריכות במקרים רבים להתכסות והשלב הזה מאפשר להם יותר "מרווח" כדי להתכסות ולעקוב במדויק אחרי המדדים.  


מניות במוקד

קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה 1.99%  דיווחה על חתימת ההסכם השני עם לקוח טכנולוגי בינלאומי בקמפוס הדאטה סנטרים שהיא מקימה בפרנקפורט, גרמניה, מה שמגדיל את היקף ההתקשרות ל-36 מגה ואט, עם אופציה להרחבה עד 54 מגה ואט. ההספק יימסר בהדרגה במשך כ-3.5 שנים, כשהאספקה הראשונית צפויה ברבעון הרביעי של 2026, וההכנסות השנתיות הממוצעות (NOI) מההיקף הנוכחי נאמדות בכ-51 מיליון אירו, מתוכם כ-25.5 מיליון אירו חלק עזריאלי. עלות ההקמה מוערכת בכ-450 מיליון אירו, והחברה מנהלת מו"מ למימון הפרויקט.

ר.ג.א מדווחת על חוזה ראשון כחברה ציבורית רשמית ר.ג.א רגא שרותים 16.36%  זכתה במכרז משולב לתקופה של עד שבע שנים, העשוי להניב לחברה הכנסות כוללות של כ-436 מיליון שקל ולהגדיל את מחזורה השנתי ב-15%-20%; צבר ההזמנות עלה ל-1.38 מיליארד שקל