ציפראס לפרלמנט האירופי: "ב-5 השנים האחרונות יוון הייתה מעבדה ל'צעדי צנע' עבור אירופה - צריך למצוא פתרון הוגן"
יוון מתקרבת לפי התהום: אתמול הגיע שר האוצר היווני בידיים ריקות למפגש שרי האוצר והדבר גרר תגובות קשות מאוד מצד שרי האוצר שהגיעו למפגש. "אני בהחלט מתנגד ליציאת יוון מהגוש, אבל לא אוכל למנוע אותה אם יוון תמשיך שלא לבצע את שמצופה ממנה", כך אמר יו"ר הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר שהוסיף כי "כבר יש לנו תכנית מוכנה לפרטי פרטים לגבי יציאת יוון מהגוש, ונדאג גם לסוגיות ההומניטריות". לפני דקות אחדות סיים ראש ממשלת יוון לנאום בפני הפרלמנט האירופי. מדד הדאקס הגרמני שפתח בעליות של 0.5% אחרי יומיים של נפילות, עבר לירידות קלות. לסקירת המסחר באירופה - לחץ כאן. ציפראס דיבר על הצורך להגיע לפתרון הוגן, על כך שאירופה התייחסה ליוון כעל מעבדה לעניין צעדי צנע, ואף השתמש במילה 'טרור'. הוא חזר והוסיף כי מחיקת חובות ליוון זה דבר שצריך לשים על השולחן, כדי שהפתרון למדינתו יהווה 'אור בקצה המנהרה'. עם זאת, חלק נכבד מהנאום בוצע בטון מפויס, המדבר על החשיבות של האחדות ביבשת, ועל כך שהמשבר אינו 'יווני', אלא רק מתרחש ביוון, והוא משבר אירופי לכל דבר. Bizportal העביר דיווחים שוטפים, והנה עיקרי הנאום (בתרגום חופשי מאנגלית):
עיקרי נאומו של ציפראס: "אירופה ויוון נמצאות בקשיים, וישרדו ביחד את המשבר בנסיבות הנוכחיות. אנחנו מכבדים את הסיכונים שלקחה היבשת למעננו, ומעוניינים להגיע להסדר עם שכנינו. עלינו לוודא שהעזרה ליוון תעזור לנו להתאושש, אחרת לא נוכל לצאת מהמשבר הזה. עלינו להסתכל אחד לשני בעיניים ולמצוא פתרון". "עליי להיות ברור - ההצעה שלנו תוגש כדי להציל את יוון, ולא כדי לסחוט את כספי המיסים של אזרחי אירופה. הממשלה הקודמת הייתה אמורה לבצע רפורמות, אך אלו לא עזרו מספיק. הממשלה הזו קיימת בסף הכל 5 חודשים וחצי, וההצעות שלנו מבוססות על רפורמות שאנחנו מעוניינים לבצע, כאלו שהמשטר הקודם לא ביצע. היום אנחנו מגיעים עם מנדט ברור מהעם היווני, ואנחנו נחושים לא להתנגש עם אירופה, אלא לעבוד יחד, ולשנות את דרך החשיבה המשותפת. אירופה מוצאת את עצמה מול בהתנגשות מול יוון, אך זהו משבר של אירופה כולה, ולא רק של יוון. זהו קונפליקט שעלינו לפתור יחד. יש לנו היסטוריה משותפת, ואנחנו צריכים לשמור על אירופה מאוחדת. עלינו למצוא פשרה שתמנע משבר. אני מאמין שיחד נוכל לפתור את הקונפליקט הזה".
- 11.דוד איש 08/07/2015 14:03הגב לתגובה זוהפיתרון היחידי הנכון ליוון, אך גם לכל ארצות אירופה הוא לבטל את גוש היורו שהוא רק גוש מוניטארי, אך לא גוש פיסקאלי וכלכלי מאוחד. לכן היורו הורתו בחטא ובחוסר הבנתו וסיומו בפירוקו המלא. יציאת יוון מגוש היורו, יכולה להביא לפיתרון זמני של המשבר האירופי ובאשר ליוון, דווקא המעבר לדרכמה, לאחר קשיים ראשוניים לא פשוטים, סופו להביא גם ליוון רווחה וצמיחה. מבחינת שווקי העולם, רק סילוקה של יוון, יביא להפגת המתח, להכלת המשבר ולראשית צמיחה מחודשת. הדקס יזנק כמו קפיץ דרוך, מציע לכולם להיכנס כשהוא בשפל.
- 10.ראש פתוח 08/07/2015 13:25הגב לתגובה זולכל המתלהמים כאן בתגובות. ממשלת סיריזה לא מסרבת להחזיר חובות, אלה רוצה לבנות מנגנון שונה שיאפשר ליוון ליצר צמיחה. אם 90% מההלוואות שיוון קיבלה הלכו ישר להחזר חובות לבנקים אין מצב שהיא תתאושש כלכלית כי היא לא יכולה להשקיע בצמיחה, לא נשאר לה כסף לזה. את זה סיריזה אומרת מהיום שהיא עלתה לשלטון. הטרויקה והמדינות החזקות משום מה מתעקשות להמשיך במדיניות שכבר 5 שנים מוכיחה שהיא לא עובדת. אז מי כאן החמור???
- בא 08/07/2015 13:40הגב לתגובה זומאשימים את היהודים בכול דבר, לאנטישמים יש מחשבות ורגשות אוטומטיים שליליים כלפינו . אנטישמיות וגזענות זאת שחיתות .
- 9.בא 08/07/2015 13:16הגב לתגובה זוצודקים בכלכלה שלהם ,מה לעשות . מבחינת היוונים גרמני טוב זה גרמני עם צק ענק ,וגרמני רע זה גרמני שאומר שזאת רק הלוואה . מי הכריח אותם לקחת הלוואות , היו עושים הפרטה כואבת ,כמו בישראל , נכון ,כמו ביבי גיבור ישראל ,ולא היו מגיעים למצב היום .
- 8.א.א 08/07/2015 13:02הגב לתגובה זויחד נפתור את המשברלא אמר איך
- 7.מש 08/07/2015 12:27הגב לתגובה זוהעובד הגרמני לא חייב לעבוד קשה כדי לפרנס יוונים היוצאים לפנסיה בגיל 50
- 6.בא 08/07/2015 12:02הגב לתגובה זולתיספורת .
- 5.חכם חנוכה 08/07/2015 12:01הגב לתגובה זובמו ביבי, דיבורים ריקים מתוכן. שום צעד מעשי. עם של אוכלי חינם. ביי ביי יוון...
- 4.מיקאליס 08/07/2015 11:48הגב לתגובה זוסבור שחובות מומלץ להחזיר אבל זה לא חובה, ואולי הוא צודק ?
- חחחחחחחחחחחח נקרעתי מצחוק גדולללל (ל"ת)השפוי 08/07/2015 12:34הגב לתגובה זו
- בא 08/07/2015 12:03הגב לתגובה זוזה היה הולך הם לא היו גרמנים .
- 3.שמטוב 08/07/2015 11:47הגב לתגובה זוהיא גם פגיעה בהן מכיוון שארצות הגוש החזקות מוכנות רק לנצל את ארצות הגוש החלשות ואינן מוכנות לאפשר להן להתאושש בעת צרה
- בא 08/07/2015 12:05הגב לתגובה זורוצים להפריט כלום רק להמשיך לקבל את הצק מהגרמנים . ואתה תומך בהם .
- 2.דיבורים כמו חול ואין מה לאכול ממש שירת הברבור (ל"ת)בועז 08/07/2015 11:37הגב לתגובה זו
- 1.דוד איש 08/07/2015 11:23הגב לתגובה זואבל נראה לי שכל עוד שהוא רוצה להישאר בגוש היורו הוא משחק לידיהם של נושיו ומוביל יוון להתרסקות.
- שמטוב 08/07/2015 12:20הגב לתגובה זוזה כמו שתאמר שהלוואה בשוק האפור זו הדרך הנכונה להצלת העסק שלך. הדרישות הקודמות שנילוו להלוואות גרמו למיתון עמוק ביוון וירידה בכושר הייצור. ארצות אירופה החזקות לא לוות כסף כאשר חסר להן אלא מדפיסות כסף ומציגות זאת כצעד כלכלי נבון. לעומת זאת ארצות הגוש החלשות חייבות ללוות כסף בריבית ותוך דרישות של מדינות זרות שלא מבינות את הכלכלה המקומית. זה כמו שפקיד הבנק שלך ינהל לך את משק הבית תמורת הלוואה. מה מבין פקיד הבנק בצרכים שלך ובאילוצים שלך ?
- נדי 08/07/2015 17:28מה שגורם לכלכלה היוונית לקטון ולצנוח זה העובדה שהם מעולם לא קידמו תעשיה רצינית כלשהי, לא הייטק, לא מכונות, לא שירותים פיננסים, לא תעשיית רכב, לא תעשיית תרופות. כלום ושום דבר, הם תמיד הסתפקו ביצצור זיתים ואוזו, ותיירות בחודשי הקיץ. ועל זה לא בונים כלכלה מודרנית שצומחת, בטח שלא באירופה. אז לא ההלוואות הן שמקלקלות ליוונים, אלא הם עצמם. שינסו לחקות את ישראל אולי יצא להם מזה משהו
- בא 08/07/2015 12:08הגב לתגובה זופיטפוטים ונאומים עד שתגידו לי ללכת הביתה .
- א 09/07/2015 14:53היוונים טוענים, כנראה בצדק, שהצעדים שהאירופים כפו עליהם לא רק שלא שיפרו את מצבם הכלכלי אלא הרעו אותו. כל הצעירים ביוון מובטלים. המעבר מדרכמות ליורו הפך את יוון ממדינת תיירות זולה ואטרקטיבית ליקרה יותר והקטין את התיירות. מנגד, האירופים פוחדים שבעקבות יוון יעזבו מדינות אחרות וציפרס בונה על זה שהאירופים ישלמו תמורת זה שיוון תישאר

נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק
עלייה של 25% בהכנסות ל-224.6 מיליון דולר; הרווח למניה על 2.16 דולר - סנט מעל הצפי; צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 215-225 מיליון דולר; וול סטריט מבינה שהרבעון הרביעי יהיה נמוך מהשלישי וחוששת
נובה, נובה -8.04% ספקית פתרונות המדידה הישראלית לתעשיית המוליכים למחצה, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה ממשיכה ליהנות מצמיחה בביקוש למערכות מדידה לתחומי הזיכרונות והמעבדים המתקדמים - מגזרים שנהנים מההאצה בהשקעות בתשתיות בינה מלאכותית ובייצור שבבים מתקדמים, אבל בעוד הרבעון השלישי נראה חזק מהצפוי, הרביעי מאכזב את וול סטריט.
מניית Nova Measuring Instruments Ltd. -2.89% נופלת בשיעור של 10% במסחר המוקדם בנאסד"ק אחרי פרסום התוצאות. החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-9.2 מיליארד דולר ) אחרי שזינקה כ-72% מתחילת השנה ו-88% במהלך 12 החודשים האחרונים.
הרווח למניה (Non-GAAP) ברבעון השלישי עמד על 2.16 דולר, לעומת תחזית הקונצנזוס של 2.15 דולר. ההכנסות הסתכמו ב-224.6 מיליון דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 222 מיליון דולר, ובזינוק של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שימו לב לנקודה הבאה - רק סנט מעל התחזית, ולא הרבה מעל בהכנסות. נובה זינקה בחודשים האחרונים כאילו היא הולכת "להפגיז" בתוצאות וזה לא קרה. השוק טיפח ציפיות והתאכזב. מעבר לכך, התחזית לרבעון הרביעי מאכזבת - 215-225 מיליון דולר, אמצע טווח של 220 מיליון דולר שזה מתחת להכנסות ברבעון השלישי. וול סטריט רוצה צמיחה מתמשכת מדי רבעון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו כאמור ב-224.6 מיליון דולר, עלייה של 2% לעומת הרבעון השני של השנה, ו-25% לעומת הרבעון השלישי של 2024. הרווח הנקי לפי GAAP עמד על 61.4 מיליון דולר, או 1.90 דולר למניה בדילול מלא, עליה של 19% לעומת התקופה המקבילה.
לפי Non-GAAP, הרווח הנקי היה 70 מיליון דולר, או 2.16 דולר למניה, עלייה של 24% לעומת אשתקד. שיעור הרווח הגולמי נותר יציב - 56.7%, לעומת 56.6% לפני שנה. ההוצאות התפעוליות עלו ל-63.6 מיליון דולר, לעומת 52.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
