הסוף לממיר? בקרוב - ערוצי 'עידן פלוס' ישודרו באינטרנט בחינם

כך לפי הצעת חוק שאושרה היום פה אחד בוועדת שרים לחקיקה. בקרוב יורחב מערך עידן פלוס ויתווספו אליו ערוצים נוספים
לירן סהר | (11)

בקרוב ככל הנראה ניתן יהיה לצפות בשידורי ערוצי 'עידן פלוס' גם באינטרנט, ובחינם, כך לפי הצעת החוק בנושא של שר התקשורת גלעד ארדן שאושרה היום (א') בוועדת שרים לחקיקה.

בקרוב יורחב מערך עידן פלוס ויתווספו אליו ערוצים נוספים. החוק יחייב את הרשות השנייה להקים אתר אינטרנט שיאפשר לכל אזרח גישה לצפייה בערוצים 1,2,10, 33 ו 99 באינטרנט, ללא תמורה. הסעיף המרכזי בחוק קובע שגם גורמים מסחריים יוכלו להפיץ לציבור ערוצים אלה, ובכך תתאפשר תחרות של חבילות תוכן מול הכבלים והלווין.

על מנת לאפשר את הפצת שידורי המערך ברשת האינטרנט, הן בידי הגורם המפעיל (כיום הרשות השנייה) והן בידי גורמי תקשורת נוספים, החוק פוטר את הגורם המפעיל ואת מפיצי המשנה מהסדרת הזכויות בשידורים אלה, בתנאי שהפצת השידורים תיעשה כמות שהם בארץ, בזמן אמיתי, בצורה רציפה וללא עריכה או קבלת תמורה. זהו סעיף שמשווה בעצם בין הפצת הערוצים על גביי האינטרנט לבין הפצתם "מהאוויר" באמצעות מערך ההפצה הדיגיטלי של עידן פלוס.

ההצעה כוללת גם מספר תיקונים נוספים, שמטרתם לאפשר יישום יעיל של הרחבת מערך השידורים החינמי ובניהם: שינוי והסרת מגבלות הקיימות כיום בחוק הנוגעות למכרזים לערוצים נושאיים ובין היתר, הסרת המגבלה על מחזיק באמצעי שליטה בערוץ נושאי בהחזקת ארבעה ערוצים לכל היותר, כך שכל מי שירצה יוכל גם להתמודד במכרזי הערוצים הנושאיים על יותר מ- 4 ערוצים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    כבוד השר למה תשתית אינטרנט 130 שח בבזק (ל"ת)
    ארז 27/10/2014 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גידי 27/10/2014 08:50
    הגב לתגובה זו
    כבעל מעבדת טלויזיות אני עד לכך שאנשים רבים שקונים ממירי עידן פלוס לא קולטים או קולטים גרוע ,פעם כן פעם לא ופעם למה לא . מצד אחד ניסו לעזור לחלשים אבל עוצמת השידורי כל כך נמוכה שאיזורים שלמים לא קולטים טוב בכלל ואז יצא שכרם בהפסדם ,ראוי שמשרד התיקשורת יבדוק את הבעיה ויטפל בה לפני הכנסת עוד ערוצים.
  • 9.
    מוזס 27/10/2014 08:31
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי? השר אורדן ישלם לנו את האגרה ?
  • 8.
    אלויס 27/10/2014 00:03
    הגב לתגובה זו
    בין החלטה לביצוע אצלנו זה 10 שנים ! לדוגמא - החלטה שאושרה בממשלה להוספת עד 18 ערוצים בממיר עידן ! איפה זה כבר כמה שנים ? חה חה חה !
  • 7.
    big bear 26/10/2014 23:11
    הגב לתגובה זו
    מספיק דונגל שנמכר באי ביי ב-350 ש"ח ושלום לכבלים לצמיתות. הכל נמצא באינטרנט באיכות -HD תתעוררו , 30 מליון אמריקאים כבר עשו את זה.
  • 6.
    אחד 26/10/2014 19:49
    הגב לתגובה זו
    לא צריך הרבה ערוצים, צריך מעט אבל שיהיו איכותיים, למשל: טבע ומדע ( כמו ערוץ 8/ נאשיונל גאוגרפיק), ערוץ סדרות , ערוץ תוכן/חדשות מחו"ל
  • 5.
    עמית 26/10/2014 18:07
    הגב לתגובה זו
    צריך לתת דרש על איכות השידור. כיום שידור on line הוא באיכות לא טובה. גם בעידן פלוס האיכות לא טובה. יש הרבה מאוד שיבושים בשידור.
  • 4.
    גאונאינטרנט 26/10/2014 17:54
    הגב לתגובה זו
    אולי קודם להעלות את התחרות במחירי האיטנרנט ? הרי זה ש35% מהלקוחות של חברות הטלוויזיה יעזבו, הם יצמצמו רכישה של סדרות או הפקה של סדרות ישראליות, ויעלו את מחירי האינטרנט...
  • 3.
    מחכה לבשורה 26/10/2014 16:52
    הגב לתגובה זו
    ברגע שזה יקרה עוזב את יס היקרים. כולל בזק משלם 400 שח על המנוי. מטורף!!!
  • 2.
    נתי 26/10/2014 15:50
    הגב לתגובה זו
    אין חידוש, רצוי אולי ממיר ip, ממיר חוסך את החיבור למחשב או לסיטיק של גוגל ואפל. החיבור דרך מחשב מעצבן ולכן עדיין יש אנשים שמנויים ליס והוט, אחרת למה לשלם 300 בחודש שהכל יש באינטרנט?
  • 1.
    eldad 26/10/2014 15:45
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן, חייב להיות שידור חלופי ללא תשלום כתחרות לערוצי הוט ויס
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.95%   והכסף כסף 1.66%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.