הסוף לממיר? בקרוב - ערוצי 'עידן פלוס' ישודרו באינטרנט בחינם

כך לפי הצעת חוק שאושרה היום פה אחד בוועדת שרים לחקיקה. בקרוב יורחב מערך עידן פלוס ויתווספו אליו ערוצים נוספים
לירן סהר | (11)

בקרוב ככל הנראה ניתן יהיה לצפות בשידורי ערוצי 'עידן פלוס' גם באינטרנט, ובחינם, כך לפי הצעת החוק בנושא של שר התקשורת גלעד ארדן שאושרה היום (א') בוועדת שרים לחקיקה.

בקרוב יורחב מערך עידן פלוס ויתווספו אליו ערוצים נוספים. החוק יחייב את הרשות השנייה להקים אתר אינטרנט שיאפשר לכל אזרח גישה לצפייה בערוצים 1,2,10, 33 ו 99 באינטרנט, ללא תמורה. הסעיף המרכזי בחוק קובע שגם גורמים מסחריים יוכלו להפיץ לציבור ערוצים אלה, ובכך תתאפשר תחרות של חבילות תוכן מול הכבלים והלווין.

על מנת לאפשר את הפצת שידורי המערך ברשת האינטרנט, הן בידי הגורם המפעיל (כיום הרשות השנייה) והן בידי גורמי תקשורת נוספים, החוק פוטר את הגורם המפעיל ואת מפיצי המשנה מהסדרת הזכויות בשידורים אלה, בתנאי שהפצת השידורים תיעשה כמות שהם בארץ, בזמן אמיתי, בצורה רציפה וללא עריכה או קבלת תמורה. זהו סעיף שמשווה בעצם בין הפצת הערוצים על גביי האינטרנט לבין הפצתם "מהאוויר" באמצעות מערך ההפצה הדיגיטלי של עידן פלוס.

ההצעה כוללת גם מספר תיקונים נוספים, שמטרתם לאפשר יישום יעיל של הרחבת מערך השידורים החינמי ובניהם: שינוי והסרת מגבלות הקיימות כיום בחוק הנוגעות למכרזים לערוצים נושאיים ובין היתר, הסרת המגבלה על מחזיק באמצעי שליטה בערוץ נושאי בהחזקת ארבעה ערוצים לכל היותר, כך שכל מי שירצה יוכל גם להתמודד במכרזי הערוצים הנושאיים על יותר מ- 4 ערוצים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    כבוד השר למה תשתית אינטרנט 130 שח בבזק (ל"ת)
    ארז 27/10/2014 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גידי 27/10/2014 08:50
    הגב לתגובה זו
    כבעל מעבדת טלויזיות אני עד לכך שאנשים רבים שקונים ממירי עידן פלוס לא קולטים או קולטים גרוע ,פעם כן פעם לא ופעם למה לא . מצד אחד ניסו לעזור לחלשים אבל עוצמת השידורי כל כך נמוכה שאיזורים שלמים לא קולטים טוב בכלל ואז יצא שכרם בהפסדם ,ראוי שמשרד התיקשורת יבדוק את הבעיה ויטפל בה לפני הכנסת עוד ערוצים.
  • 9.
    מוזס 27/10/2014 08:31
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי? השר אורדן ישלם לנו את האגרה ?
  • 8.
    אלויס 27/10/2014 00:03
    הגב לתגובה זו
    בין החלטה לביצוע אצלנו זה 10 שנים ! לדוגמא - החלטה שאושרה בממשלה להוספת עד 18 ערוצים בממיר עידן ! איפה זה כבר כמה שנים ? חה חה חה !
  • 7.
    big bear 26/10/2014 23:11
    הגב לתגובה זו
    מספיק דונגל שנמכר באי ביי ב-350 ש"ח ושלום לכבלים לצמיתות. הכל נמצא באינטרנט באיכות -HD תתעוררו , 30 מליון אמריקאים כבר עשו את זה.
  • 6.
    אחד 26/10/2014 19:49
    הגב לתגובה זו
    לא צריך הרבה ערוצים, צריך מעט אבל שיהיו איכותיים, למשל: טבע ומדע ( כמו ערוץ 8/ נאשיונל גאוגרפיק), ערוץ סדרות , ערוץ תוכן/חדשות מחו"ל
  • 5.
    עמית 26/10/2014 18:07
    הגב לתגובה זו
    צריך לתת דרש על איכות השידור. כיום שידור on line הוא באיכות לא טובה. גם בעידן פלוס האיכות לא טובה. יש הרבה מאוד שיבושים בשידור.
  • 4.
    גאונאינטרנט 26/10/2014 17:54
    הגב לתגובה זו
    אולי קודם להעלות את התחרות במחירי האיטנרנט ? הרי זה ש35% מהלקוחות של חברות הטלוויזיה יעזבו, הם יצמצמו רכישה של סדרות או הפקה של סדרות ישראליות, ויעלו את מחירי האינטרנט...
  • 3.
    מחכה לבשורה 26/10/2014 16:52
    הגב לתגובה זו
    ברגע שזה יקרה עוזב את יס היקרים. כולל בזק משלם 400 שח על המנוי. מטורף!!!
  • 2.
    נתי 26/10/2014 15:50
    הגב לתגובה זו
    אין חידוש, רצוי אולי ממיר ip, ממיר חוסך את החיבור למחשב או לסיטיק של גוגל ואפל. החיבור דרך מחשב מעצבן ולכן עדיין יש אנשים שמנויים ליס והוט, אחרת למה לשלם 300 בחודש שהכל יש באינטרנט?
  • 1.
    eldad 26/10/2014 15:45
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן, חייב להיות שידור חלופי ללא תשלום כתחרות לערוצי הוט ויס
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.