לפיד: "לישראלי נמאס שחולבים אותו בכל פעם שחסר כסף", פלוג עוקצת: "בגלל תכנית מע"מ 0% הגירעון יעלה"

פלוג : "חובתי להציג לממשלה את המציאות", לפיד : "אירוע כמו צוק איתן מצדיק את הגדלת הגירעון, אין כבר מאיפה לחלוב את הציבור"
לירן סהר | (27)

"אנו נמצאים בהפסקת אש מזה שבוע. צוק איתן פגע בעסקים והמשימה של המנהיגות הכלכלית להתמודד עם האתגרים. תקופות כאלה הן גם הזדמנות לשקול מחדש החלטות קודמות", כך אמרה היום ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, בכנס כלכלי בתל אביב. "מתחילת השנה מסתמנת האטה בקצב הצמיחה. הניסיון מאירועים בטחונים קודמים מלמד שההשפעה זמנית, למעט ענף התיירות שלוקח לו שנה לחזור לרמה הקודמת ללחימה".

על רקע המחלוקת עם שר האוצר בעניין תקציב המדינה אמרה ד"ר קרנית פלוג כי "לאור החלטות הממשלה לרבות תוכנית מע"מ אפס מסתמן שהגירעון יעלה. זה עלול להביא בגידול בתשלומי הריבית של המשק שרק בשנה שעברה עלו 38 מיליארדי שקלים. הקיץ קיבלנו תזכורת כואבת שהמשק הישראלי חשוף לזעזועים נוספים ('צוק איתן') לזעזועים מהמשק הגלובאלי. הייתי מאוד רוצה להגיד לכם שהממשלה יכולה לעשות גם וגם ועכשיו, אך ברור שלא ניתן לעשות הכול כאן ועכשיו זאת אשליה. חובתי להציג לממשלה את המציאות".

יאיר לפיד, שר האוצר, אמר קודם לכן: "האפשרות המועדפת עליי היא לא להעלות מיסים, מפני שעברו הימים שבהם בכל פעם שיש בעיה באופן אוטומטי מטילים אותה על האזרחים. במקום זאת עלינו להרחיב את הגירעון, לתת מענה לצרכים הבטחוניים ההכרחיים ודווקא בעת הזו לשפר את השירותים החברתיים וליצור מנועי צמיחה חזקים למשק".

"הדבר האחרון שהכלכלה הישראלית זקוקה לו עכשיו הוא עוד מיסים ועוד קיצוצים. הנסיון הבינלאומי מהשנים האחרונות מוכיח שתקציבי צנע אינם מועילים. מעמד הביניים הישראלי מרגיש היום שהמדינה מתייחסת אליו כמו אל פרה חולבת. בכל פעם שיש בעיה, חולבים אותם עוד יותר. אין כבר מאיפה לחלוב".

לדבריו, עלינו להכיר בזה שגירעון נמוך הוא לא מטרה בפני עצמה. "גירעון נמוך נועד לאפשר לכלכלה מרווח ביטחון למקרה שיקרה משהו יוצא דופן. משהו כמו סופת הוריקן, או משבר גלובלי, או מערכה צבאית. הרי בדיוק בשביל זה עשינו את כל הצעדים הקשים בתקציב הקודם. כדי שאפשר יהיה להרחיב את הגירעון באירועים אקסוגניים - חיצוניים - שאין עליהם שליטה. אירועים בדיוק כמו צוק איתן".

לפיד מתח ביקורת חריפה על הלאמת 4,000 דונם מאדמות גוש עציון אתמול לטובת בנייה: "אנחנו זקוקים להתנהלות מדינית שקולה יותר, ולא לייצר מריבות מיותרות עם ארצות הברית ועם העולם. תמכתי ואתמוך גם בעתיד בחיזוק גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון, בשביל מה זה היה טוב דווקא עכשיו? מדובר במחטף שלא הובא לקבינט ובעת הזו פשוט גורם נזק למדינת ישראל. אנחנו אחרי מבצע צבאי, עומדת בפנינו חזית בינלאומית רגישה, גם ככה היה לנו קשה לשמור על תמיכת העולם, מה היה דחוף כל כך דווקא עכשיו לייצר עוד משבר עם האמריקאים ועם העולם?"

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    אתי 03/09/2014 18:15
    הגב לתגובה זו
    000 % שכל בקודקוד. מע"מ 0 דביליות לשמה
  • 13.
    משה 02/09/2014 13:50
    הגב לתגובה זו
    כל יום נוסף בממשלה פוגע ללפיד באלקטורט. אם ביבי לא יסכים למדיניותו המופרכת, תהיה לו סיבה לעזוב ולהאשים את ביבי ביכשלונותיו.
  • 12.
    לפיד צודק (ל"ת)
    שג 02/09/2014 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אלי- לפיד כל הכבוד כ 02/09/2014 12:51
    הגב לתגובה זו
    יאיר תמשיך להיות חזק, שיקצצו מהחרדים ומכל מי שלא עובד שילכו לעבוד מספיק לחלוב את אלו שעובדים
  • 10.
    גדי 02/09/2014 12:26
    הגב לתגובה זו
    נגידת בנק ישראל? אם זה לא היה המדינה שלנו זה היה גם מצחיק
  • ברור וודאי ש מעמ 0 הוא פשע כלכלי (ל"ת)
    אירנה 02/09/2014 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יוסי 02/09/2014 12:21
    הגב לתגובה זו
    לפיד צודק מס על שכבת שכר הביניים מזיקה לצמיחה .אך הטלת מס על שכר גבוה מ 25000 שח צודק .
  • מעמ 0 יהרוס את מעמד הביניים (ל"ת)
    אירנה 02/09/2014 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בא 02/09/2014 12:10
    הגב לתגובה זו
    ולכן כדאי שייצג את האינטרסים של בוחריו ,אחרת בבחירות הוא ימחק . אפשר לפתוח את שוק הנדלן לתחרות מחול ולהציף בדירות זולות . מיסים חדשים אין מה לדבר .
  • לפיד הורס את מעמד הביניים עם מעמ 0 (ל"ת)
    זיו 02/09/2014 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    להשתיל מח ליאיר (ל"ת)
    אף אוזן גרון לא 02/09/2014 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כלכלן 02/09/2014 11:20
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה היום זקוקה לשר אוצר אחראי ולא לספקולנט פופוליסטי
  • מעמ 0 יהרוס את מעמד הביניים (ל"ת)
    אילן 02/09/2014 14:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יש המון שומן בסקטור הציבורי ,שם לקצץ .יופי לפיד . (ל"ת)
    בא 02/09/2014 11:15
    הגב לתגובה זו
  • מעמ 0 הוא פשע ובורות כלכלית (ל"ת)
    אילן 02/09/2014 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    astern 02/09/2014 11:01
    הגב לתגובה זו
    לפיד צודק באשר למיסים, אבל הרעיון להעלות את הגירעון הוא רעיון עיוועים. במיוחד בתקופה של מיתון או האטה - גירעון גדול רק יכניס את ישראל עמוק יותר לתוך הביצה. גירעון הוא פשוט משכנתא שישלמו הילדים שהיום נכנסים לגן. ברור שגירעון היום איננו "לשם השקעות וצמיחה" אלא פשוט כדי לכסות חורים בתקציב שאין לנו. יש לקצץ. כן, לקצץ. לקצץ הוצאות ולחיות בהתאם להכנסות. זה גם יכול להכריח את השרים לקצץ שומנים ופרוטקציות, כי האלטרנטיבה שלהם היא קיצוץ בבשר החי (שזה אומר סתירת לחי בבחירות הבאות).
  • דורון 02/09/2014 13:39
    הגב לתגובה זו
    כבר עכשיו התקציבים האזרחיים בתת תקצוב. קיצוץ בתקציב הבריאות, למשל, חרע את השירותים שכל האזרחים מקבלים, או שקופות החולים יעלו את ההשתתפות העצמית, ומה זה אם לא מס. להיפך. לבריאות, לחינוך ולרווחה צריכים להוסיף כסף ולא לקצץ. אני שילמתי לפני 14 שנים מס שולי של 45% והיום רק 33%. אם יעלו לאנשים כמוני את המס ב2-3 אחוזים, לא ננזק בצורה נוראית, אבל העלאה זו תאפשר לספק שירותים טובים יותר, גם לנו. לכן, העלאת מס הכנסה (ולא מיסים עקיפים כמו מע"מ) היא אופציה טובה יותר מאשר קיצוצים או העלאת מיסים עקיפים.
  • מעמ 0 זה פשע (ל"ת)
    כלכלן 02/09/2014 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ירושלמי 02/09/2014 10:45
    הגב לתגובה זו
    מורידים את מנת החציר וחושבים שהסוס "התרגל". בסוף הסוס מת מרעב... ואתם מתפלאים??? קרעתם אותנו, גנבתם אותנו, עשקתם אותנו, רימיתם אותנו... הדור הצעיר עומד בפתח וכולו זעם! חכו חכו...
  • 2.
    די עם המיסים 02/09/2014 10:41
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שאתה צודק
  • נלחם על האמת שלו שאיננה. מעמ 0 פשע כלכלי (ל"ת)
    דואגים לעתיד 02/09/2014 13:52
    הגב לתגובה זו
  • מעמ 0 זה פשע (ל"ת)
    כלכלן 02/09/2014 11:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תרנגולים ניצים 02/09/2014 10:32
    הגב לתגובה זו
    היו מבצעים צבאיים והמס היה פחות מ 25%. אין שום סיבה להעלות לנו מיסים. ואת תוכנית האפס של לפיד צריך להעיף כי היא מפלה בין אזרחים ועושה תנאים לקניית דירה. ילד, כלב, אבא אמא . באיזה מדינה בעולם יש תנאים לקנות אורווה?
  • המס הרס את הבורסה והיא מתכווצת מדי יום המשקיעים בורחים (ל"ת)
    לבטל המס על הבורסה 02/09/2014 11:32
    הגב לתגובה זו
  • מעמ ם 0 זה פשע (ל"ת)
    כלכלן 02/09/2014 11:22
    הגב לתגובה זו
  • צודק הכלכלן (ל"ת)
    ציפי רייף 02/09/2014 11:47
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.47%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.27%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.