חברות רבות במשק, פרטיות וציבוריות כאחת, משקיעות זמן רב על מנת לייצר מודלים עסקיים מתאימים אשר ישיאו את ערך החברה ויובילו לצמיחה קבועה. הדרישה של בעלי המניות לצמיחה מתמדת בהכנסות וברווחים לצד שיפור בתזרימי המזומנים מתבטאת בתנודות המניה כאשר היום, בשונה מתקופות קודמות, המשקיעים הופכים פחות ופחות סלחניים.

לאחרונה אנו עדים למגמה מעניינת אשר מתרחשת בעולם העסקי הגלובאלי. החשיבה המסורתית על הצפת ערך שומרת על מקומה, אך לצידה עולה צורך להתייחסות לעקרונות כגון קיימות, אחריות חברתית, סביבתית וכלכלית. בשנת 2013 פורסם תקן 10,000 של המכון התקנים הישראלי. התקן נותן מענה להשקעות אחראיות וניהול אחראי לצד הגברת הערנות בכל הקשור באחריות חברתית של הגוף המדובר. התקן המעודכן מבוסס על ה-26000 ISO הבינלאומי.

אז מה מעניין בתקן? ובכן, התקן מתייחס, בין היתר, לניהול סיכונים, שיתוף פעולה נכון עם ספקים, שקיפות, שיתוף מחזיקי עניין והתנהלות ראויה עם עובדים. רו"ח ניר זיכלינסקי, מנכ"ל קבוצת SRI GLOBAL GROUP ומי שהיה שותף לכתיבת התקן מסביר "אין מדובר בתקן אשר רואה את הצפת הערך למשקיעים של החברה כמטרת משנה. נהפוך הוא, התנהלות חברה בהתאם לתקן תשיא את ערך הפירמה ותייצר ערך רב למשקיעים".

ניקח כמה דוגמאות על מנת להבין. בתחום של ניהול סיכונים התקן מאפשר לארגון המיישם לזהות את הסיכון לפני הפגיעה בחברה. התקן קובע "הארגון יקבע תהליכים ויחזיק רשומות למיסוד תהליך אפקטיבי של ניהול סיכונים והזדמנויות ליצירת ערך לארגון. התהליך יאפשר לארגון לזהות את הסיכונים וההזדמנויות ברחבי הארגון, להקטין את ההשלכות השליליות הטמונות בסיכונים הפוטנציאליים, ולהגדיל את היכולת להוספת ערך על ידי תגובה נאותה להזדמנויות פוטנציאליות."

זיכלינסקי מסביר "יישום נכון של התקן יאפשר לחברה אשר נעזרת בכימיקלים לצורך פעולתה (דוגמא אחת מיני רבות) לאמוד את כמות הנתרן באדמה ולהימנע מקנסות. אנחנו לא מדברים על מכשיר פיזי אלא על כלי ניהולי אשר מאפשר לחברה בכל תחום ותחום לבחון את הביצועים והסיכונים שלה ובהתאם לבחון את ההזדמנויות שלה".

עוד תחום אשר עוסק בו התקן הוא היחס בין העובדים להנהלה. התקן מכיר בכך שהעובד הוא המשאב החשוב ביותר של החברה ולכן כאשר לעובד מוטיבציה גבוהה ביצועיו משתפרים. "ארגון אשר מספק סביבת עבודה בריאה, בטוחה ונגישה מאפשר לעסק להתפתח" אומר זיכלינסקי ומוסיף "כל פעולה בתוך הארגון צריכה להתבצע תוך איזון חברתי סביבתי וכלכלי".העובד צריך להרגיש שהוא מתקדם בחברה לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מבחינה אישית".

תקן 10,000 של מכון התקנים תוקנן לראשונה בשנת 2007. עד למועד זה, המכון עסק בעיקר בתקנים למוצרים ספציפיים "הרעיון שישנו תקן אשר חל על ארגונים קסם למכון ומהר מאוד היה לנו התקן יצא לאור" דברי זיכלינסקי. "נפגשנו עם מכון תקנים הבינלאומי והסברנו להם את הרציונל. בשנת 2010 כבר יצא ה-26,000 ISO ובשנת 2013, עקב הרצון לייצר משהו יותר פרקטי, עודכן התקן הישראלי פעם נוספת".

ראוי לציין כי אין מדובר בתקן אשר נדרש יישומו באופן גורף. התקן מעודד יישום כולל, אך במידה ואין באפשרות ארגון מסוים ליישם חלקים בתקן, על הארגון לציין את הסיבה. הרעיון בציון הסיבה הוא לעמוד על ערך השקיפות. ובכן, מה התמורה לארגון אשר מיישם את התקן? בשלב זה אין עדיין פרס למיישמים. התקן מיועד להתעדה (Certification) עבור ארגונים המעוניינים בכך ובניהול מערכת אחריות חברתית.

זיכלינסקי מסיים ואומר "אנו תקווה שתקן זה ייושם בישראל בחברות עסקיות ובארגונים כך שהדבר יביא לשינוי בתפיסת הניהול, יצור תהליך של השקעות אחראיות, ואין ספק שבמיוחד בתקופה זו, האמור מקבל משנה תוקף כצורך לאומי קיומי".