TV

מייסד IBI: "לא רואה סיכוי לשינוי, מספר החברות בבורסה רק יקטן" - צפו בראיון

עמנואל קוק בראיון מיוחד ל-BizTV. על שכר הבכירים: "זו התפתחות מאוד שלילית במשק הישראלי - והרגולטור לא יכול לעשות דבר"
אבי שאולי | (5)

בחודש שעבר חגג עמנואל קוק 80. ממרום גילו ונסיונו מתייחס אחד משלושת השותפים בבית ההשקעות IBI (לצד דוד ויסברג וצבי לובצקי) למספר נושאים אקטואליים בשוק ההון בישראל: היובש בבורסה, הרגולציה, הקונסולידציה של בתי ההשקעות ועוד.

עמנואל קוק מכהן היום בתפקיד דירקטור בבית ההשקעות ומקבל מדי חודש שכר סמלי של כ-12 אלף שקל. הוא מגיע בכל בוקר לעבודה, כמו גם שותפיו לדרך, אך רואה עצמו כחצי פנסיונר. שנים רבות נמנע קוק מלהתראיין בתקשורת, אך הסכים לבקשת Bizportal.

תחילת הדרך בירושלים. עמנואל קוק הוא קרוב משפחה של הרב יצחק הכהן קוק ובילדותו למד בבית הספר הממלכתי דתי 'מעלה' וחבש כיפה. הוא סיים תואר ראשון בכלכלה והיסטוריה מהאוניברסיטה העברית ולאחר מכן עבד בבנק יפת בירושלים עד שהגיע לתפקיד מנהל מחלקת תיקי ניירות ערך.

את דוד ויסברג הוא מכיר עוד מילדותו בשכונת רחביה בירושלים ואת לובצקי מהלימודים באוניברסיטה.

ויסברג ולובצקי הקימו בשנת 1971 חברת ניהול תיקים ועבדו מול קוק בירושלים. בשנת 1975 הצטרף קוק לויסברג ולובצקי. בתחילה החברה מנתה פחות מ-10 עובדים במשרד קטן ברחוב אלנבי בתל-אביב ובמשך השנים החברה הלכה וצמחה והונפקה בשנת 1984 בבורסה.

בשנת 2008 פינו שלושת המייסדים את הבמה לדור ההמשך: עידו קוק, דוד לובצקי רון ויסברג ואלה אלקלעי.

דוד ויסברג, צבי לובצקי ועמנואל קוק מחזיקים ב-20.09% ממניות IBI כל אחד. שותף נסתר מהעין, אך מעניין מאוד הוא קובי אלכסנדר, מייסד קומברס, שנמלט לאפריקה ומחזיק ב-19.2% מהמניות. מניית איביאי בית השק נסחרת במחיר המשקף לחברה שווי של כ-400 מיליון שקל.

מה דעתך על ניהול תיקים היום לעומת לפני 20, 30 או 40 שנה?

עמנואל קוק: "אני עוסק בנייירות ערך יותר מ-50 שנה. לפני 50 שנה למעשה לא היה ניהול של תיקי השקעות, אלא מערכת בנקאית עם יועצים. היום העסק הרבה יותר משוכלל ומסודר רגולטורית עם הפלוסים והמינוסים.

לפני 50 שנה הייתה קבוצה אחת של קרנות נאמנות - 'פיא', שהייתה שייכת לבנק לאומי וישבה בירושלים. היום יש למעלה מ-1,000 קרנות נאמנות שהן אופציה טובה מאוד לניהול תיקים. המערכת עובדת נכון".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה שונה היום לעומת אז?

עמנואל קוק: "אני רוצה לתת קרדיט לחבריי דוד ויסברג וצבי לובצקי שהקימו את IBI בתחילת שנות ה-70 ואני הצטרפתי יותר מאוחר. הם פיתחו את התיוווך בין הלקוח הפרטי והמוסדי לשוק ההון. הבנקים שלטו אז בשוק ההון. ויסברג ולובצקי היו הראשונים שנתנו ייעוץ יותר אובייקטיבי בניהול השקעות.

אחרי ועדת בכר, ניהול ההשקעות יצא מהבנקים, אבל זה היה אחרת במשך שנים. לפחות עד משבר המניות הגדול בשנת 1983, אז ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט משה בייסקי, הקדיש פרק ביקורתי על ניהול ההשקעות בבנקים".

לבית ההשקעות IBI יש 5 זרועות עיקריות: ניהול השקעות (אמבן), קרנות נאמנות, גמל, חיתום (פועלים IBI - בשותפות עם בנק הפועלים) ושירותי בורסה. החברה שוכנת בשלוש וחצי קומות בבית כלבו שלום בתל-אביב.

מה דעתך על מגמת הקונסולידציה של בתי ההשקעות?

עמנואל קוק: "העובדות בשטח הן שחלק מבתי ההשקעות התמזגו או נסגרו. זה לא הכרחי למרות שהתחרות והרגולציה מקשים על הבסיס הכלכלי של בתי ההשקעות. אני אוהב את מצבנו כחברה ותיקה בגודל מתאים זה מאפשר לנו להיות יותר משפחתיים ואנחנו עושים זאת עם 270 עובדים. אני אוהב את המצב הקיים. שלושת המייסדים באים כל בוקר לעבודה - מכירה - זה לא רלוונטי בכלל".

האם הגענו לעודף רגולציה ומה הקשר ליובש בבורסה?

עמנואל קוק: "מספר החברות הרשומות בבורסה לא גדול והוא קטן בשנים האחרונות. במידה רבה של צדק. הסיבות לרישום בבורסה רבות וידועות, אך מול זה עומדות המגרעות של הרגולציה. הדרישה לשקיפות רבה והולכת וגדלה, דרישות חשבונאיות דיווחיות, הכתבה של הדירקטורים ותשלום - הכל משאב ניהולי גדול והרבה הוצאות.

לגבי חברות קטנות ובינוניות האם להירשם לבורסה - זה נוטה לשלילי. ברמה האישית נרשמנו למסחר לפני 30 שנה ואילו הייתי צריך לחיות מחדש לא הייתי נרשם ואני מאוד מבין את מי שמנסה למחוק את מניותיו מהבורסה. אני לא רואה שינוי מגמה - מספר החברות בבורסה יילך ויקטן".

האם אתה שותף לביקורת על שכר הבכירים בחברות ציבוריות?

עמנואל קוק: "זה נושא מאוד רגיש ועדין ומאוד פופולארי. האמת היא ששכר הבכירים הוא באמת סקנדל גדול מאוד. זאת התפתחות מאוד שלילית במשק הישראלי, אך הרגולטורים לא יצליחו לעצור זאת. מי שיכול זה בעלי השליטה, הדירקטורים ואולי הבכירים עצמם - צריך חלוץ שיבוא ויתנדב לנהל חברה לא ב-10 מיליון אלא ב-4 מיליון ואחרים יילכו בעקבותיו. רדיפת הבצע הזאת מגעילה".

מה דעתך על הסדרי החוב הרבים בשנים האחרונות?

עמנואל קוק: "זה חלק מהחיים. חלק ניסו לעשות הסדרי חוב הוגנים וחלק פחות. הכיוון הרגולטורי של לנסות 'להתנקם' במי שעשה הסדרי חוב או להכתיב למוסדיים איך לנהוג עמם זה מוצדק".

הבורסה עלתה מתחילת השנה ביותר מ-5% בהמשך לראלי חזק שהתחיל מאז השפל בסוף שנת 2008.

האם התפתחה בועה בשוק המניות?

עמנואל קוק: "קל לי לומר בתור אחד שעסק רק בניירות ערך כל השנים שלשוק יש את המחזוריות שלו. עם בועה ובלי בועה, השוק עולה ובאיזשהו שלב מתקן. ראינו מה קרה בשנת 2008, את התיקון. קשה לנבא את העתיד כידוע".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אני לגייס 100 מיליון של הזרקה לתל אביב 100 972532855155 (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 18/06/2014 10:29
    הגב לתגובה זו
  • יועץ פיננסי 19/06/2014 11:02
    הגב לתגובה זו
    לאחר בדיקה ובירור מצאנו שאתה סתם ולא רלוונטי לכלום אז תרד מהווריד שלנו בבקשה אין לך נכסים וערבויות כלל אז מה אתה רוצה לעקוץ מישהו או סתם מתוך שעמום אתה מחפש ענין על משהו או מישהו שלא מבין הרבה בענין פיננסי לך לשלום וזהו אל תבלבל לנו את המח בבקשה ממך
  • 3.
    יופיטר שוקי הון 18/06/2014 10:25
    הגב לתגובה זו
    יש לתמוך לסוחרים הפרטיים כמוני יופיטר שוקי הון לגייס אגח ולהזריק לתא 100 ויתר אם אגייס אגח אני אשתתף גם בהנפקות מה שעכשיו לא
  • 2.
    פרג 18/06/2014 09:48
    הגב לתגובה זו
    לבדוק מהר אם הם פולנים?
  • 1.
    לבטל מיידית את מס רווחי הון. זה לא רק 25% אלא 39% (ל"ת)
    הסיבה לבריחת ההון 18/06/2014 09:40
    הגב לתגובה זו
חי גאליס מנכל ביג
צילום: שלומי יוסף
דוחות

ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית

כשהמתחרות חיפשו הרפתקאות באונליין - ביג התמקדה בנדל״ן, באוויר הפתוח ובלהביא את חווית השופינג מחו״ל לישראלים - התוצאות לרבעון השני מתחילות להתכתב: ההכנסות עלו בכ-18.4% לכ-662 מיליון שקל, ה-NOI עלה ב17% לכ-493 מיליון שקל וה-FFO עלה בכ-17.3% לכ-264 מיליון שקל; תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג דוחות כספיים

לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.

הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו. 

סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש  כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.

ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.

במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 0%  - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

צורי דבוש
צילום: ראובן קפיצינסקי
דוחות

קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר

ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"

מנדי הניג |

זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.

רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי


קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום. 

קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.


עיקרי התוצאות

ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.