מניית היום: החליטה לחלק מניות פרוטליקס כדיבידנד בעין ומזנקת 17%
מניית ביוסל מזנקת בכ-17% תוך שהיא מרכזת כבר בשעה זו מחזור הגדול פי שניים מהממוצע ב-30 הימים האחרונים, זאת לאחר שדירקטוריון החברה החליט אתמול לפעול לחלוקת דיבידנד בעין של מניות פרוטליקס.
הדיקטוריון החליט להתחיל בביצוע הפעולות הדרושות לחלוקת דיבידנד בעין של מניות פרוטליקס המוחזקות על ידי החברה (15.47%) בניכוי מניות שיוותרו בידי החברה לצורך תשלום הוצאות מסים. ביוסל היא בעלת העניין הגדולה ביותר בפרוטליקס.
בעל השליטה בביוסל, זאב ברונפלד, המחזיק ב-21.51% מהון המניות של ביוסל הודיע לדירקטוריון כי בכוונתו להצביע בעד חלוקת המניות כדיבידנד בעין.
הדירקטוריון הנחה את הנהלת החברה להגיש בקשה לרשויות המס לשם קבלת הנחיה מקדמית בקשר עם אופן ניכוי המס במקור מהמניות שיחולקו כדיבידנד בעין. עוד הונחתה ההנהלה להגיש בקשה לחלוקת דיבידנד שאינו עומד במבחן הרווח.
שוויה של ביוסל עמד אתמול על 121 מיליון שקל לאחר שמתחילת החודש זינקה מנית החברה ב-14.4%. מתחילת השנה איבדה המניה כ-19% משוויה.
מניית פרוטליקס יורדת בכ-2.5% לאחר ירדה מתחילת השנה בכ-27.5% ושוויה בשוק הינו כ-1.31 מיליארד שקל, כך שחלקה של ביוסל בפרוטליקס שווה כ-265 מיליון שקל.
ברבעון השלישי דיווחה פרוטליקס על ירידה של כ-45% בהכנסותיה שהסתכמו בכ-8.08 מיליון שקל בזמן שהפסדיה נותרו ברמה של כ-20.3 מיליון שקל. לחברה היה בסיום הרבעון הון עצמי שלילי של קרב ל-60 מיליון שקל.
- ביוסל יוצאת לדרך חדשה: קיבלה הצעת השקעה של 7.5 מיליון שקל
- מניית היום: מזנקת 96% במחזור גדול, הסיבה - מגה דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.uh140d 23/12/2013 14:57הגב לתגובה זודיבידנד משולם בדרך כלל במזומנים. עם זאת, ניתן לשלמו בכל נכס, כגון מניות של חברה אחרת, המוחזקות על ידי החברה המחלקת. המונח המקצועי לסוג דיבידנד זה הוא הנפה או דיבידנד בעין (dividend in kind או dividend in specie). לעתים נדירות, בעיקר בחברות פרטיות, דיבידנד בעין ישולם בצורה של נכסים גשמיים כמו ציוד או מבנים.
- במילים פשוטות- מחזיקי ביוסל יקבלו לידם מניות פרוטליקס (ל"ת)תשובה אחרת 23/12/2013 15:07הגב לתגובה זו
- 3.מחזיקה בפרוטליקס (ל"ת)מרתון 23/12/2013 12:32הגב לתגובה זו
- 2.זהירות 23/12/2013 12:01הגב לתגובה זוא. ביוסל מחזיקה כ 15% מפרוטליקס, פרוטליקס נסחרת סביב 1.3 מליארד כך שביוסל מחזיקה כ 190 מיליון ₪ בערכים נוכחיים. ב. לביוסל יש כ 50 מיליון ₪ חוב מס כך שהחברה כנראה תשאיר בידיה די כסך להוצאות הכוללות (כולל השוטפות). ג. מס על החלוקה יביא לכך שנדמה לי שקניי במחיר שכעת יביא אותכם להפבד. תבדקו טוב ואם יש הערות כתבו.
- זה 265 מיליון ולא 190 (ל"ת)דודו 23/12/2013 19:50הגב לתגובה זו
- 1.מניות בעין - מה זה??? (ל"ת)שמשון 23/12/2013 12:00הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
ועדיין למרות ששני בכירים בהשקעות סבורים כך, ולמרות שבאמת יכול להיות שהמניות יתאוששו או יתייצבו, אם הם חושבים שהמניות בערכים מלאים-גבוהים, למה להיות בהם, גם אחרי הירידה? גם אם זה לא יקרה השבוע - בשבוע האחרון של השנה, ההתכנסות לערך הכלכלי תהיה בהמשך. יכול להיות שחברות הביטוח ידעו להגדיל רווחים ממקורות נוספים - אשראי ועוד, אבל על פניו זה יהיה אתגר גדול להצדיק את התמחור הנוכחי.
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
ועדיין למרות ששני בכירים בהשקעות סבורים כך, ולמרות שבאמת יכול להיות שהמניות יתאוששו או יתייצבו, אם הם חושבים שהמניות בערכים מלאים-גבוהים, למה להיות בהם, גם אחרי הירידה? גם אם זה לא יקרה השבוע - בשבוע האחרון של השנה, ההתכנסות לערך הכלכלי תהיה בהמשך. יכול להיות שחברות הביטוח ידעו להגדיל רווחים ממקורות נוספים - אשראי ועוד, אבל על פניו זה יהיה אתגר גדול להצדיק את התמחור הנוכחי.
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
