בארי טאף: "הועדה המוניטרית שמה דגש רב מדי על חו"ל ולא על המצב בארץ"
בארי טאף "סיכוי נמוך שהמשק הישראלי יחזור לקצב הצמיחה של העשור האחרון", כך אמר היום (ו') בארי טאף, מי שהיה עד לא מזמן יועץ בכיר לנגיד בנק ישראל וחבר בוועדה המוניטארית. טאף אמר את הדברים במסגרת כנס לקוחות של בית ההשקעות מיטב דש.
טאף התייחס בהרצאה לשיקולים העיקריים שמנחים את הועדה המוניטארית ולסוגיות של המדיניות מוניטארית בעת הנוכחית. הוא הדגיש כי בדיוני הועדה המוניטארית בתקופה האחרונה מוקדש משקל גבוה מאוד להתפתחויות בחו"ל, זאת להבדיל מדיונים דומים שהתקיימו בעבר בהם דנו בעיקר בפרמטרים המקומיים.
כמו כן, טאף התייחס למתח שקיים בהחלטות הריבית בתקופה האחרונה בין השיקולים של שער החליפין והיצוא לבין שוק הנדל"ן, והעריך כי בנק ישראל ימשיך לפעול בשוק הנדל"ן בכלים מאקרו יציבותיים ולא ישתמש בכלי הריבית כדי להתמודד רק עם עליית המחירים בשוק הדיור, כאשר יתר הגורמים יתמכו בהורדת הריבית.
טאף, ששימש כמנהל מחלקת המט"ח בבנק ישראל מספר שנים בעשור האחרון, לא סבור שהסיבות להתחזקות השקל נובעות מהתקפת ספקולנטים זרים, אלא שעוצמת השקל משקפת קודם כל את הסיבות הכלכליות האמיתיות והתייחס לדרכים שונות להתמודדות עם הבעיה של שקל חזק. "הסיכוי להגדלת התערבות בשוק המט"ח, בדומה לצעדים שנקטו לאחרונה מספר בנקים מרכזיים בעולם, קיים, אך הוא תלוי במידת המחויבות וגיבוי של כל מקבלי ההחלטות במשק", אמר טאף.
"בהתייחס לצמיחה ולגירעון הממשלתי מצבנו לא כל כך טוב כפי שלפעמים מוצג, כאשר אנחנו בוחרים לעיתים להשוות את עצמנו לפי פרמטרים לא הכי רלוונטיים או לפי קבוצות מדינות לא בהכרח רלוונטיות", הוסיף היועץ הבכיר. טאף הדגיש במיוחד את הפריון הנמוך של המשק לעומת הפריון במדינות המפותחות. באשר לאפשרות של המשק הישראלי לחזור לקצבי הצמיחה שאפיינו אותו בעשור האחרון, טאף גורס שהסיכויים לכך נמוכים.
לדעתו, אם הממשלה תשחרר את הרסן התקציבי יותר מדי הסיכוי להורדות ריבית נוספות ירד. כמו כן, טאף הפריך כמה מיתוסים שקיימים לגבי שיקולי המדיניות המוניטארית. לדוגמה, הוא אמר שכמות הכסף במשק אינה פרמטר חשוב בקבלת החלטות ריבית. בתשובה לשאלה האם ההפסדים שנצברים בהון עצמי של הבנק אמורים להטריד את בנק ישראל, אמר טאף שבדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, בנק ישראל לא מונע משיקולי רווח בחשבונות שלו, אלא מרווחת כלל המשק ולכן אינו מתחשב בהפסדים שנובעים מפערי ריבית ותנודות מטבע .
- 3.הריבית הנמוכה לא 06/12/2013 15:29הגב לתגובה זומפיננסיירים שבעים וחזירים
- 2.קולומבו 06/12/2013 15:23הגב לתגובה זוותצילו אותנו מצמד הלא יוצלחים יאיר לפיד את קרנית פיגי -פלוגי הריסות בעמ
- 1.המאקרו מעניין-לא המיקרו-אין בעיה שמעמד הביניים יקרוס (ל"ת)לא מעניין מחיר הנדלן 06/12/2013 13:55הגב לתגובה זו
המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה
נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65% מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.
לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב
בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.
הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי
של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול
אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.
- נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד
- 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס
(קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.
יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל
ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות
ג'ורג' חורש דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל.
מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל.
לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה.
העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות
של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה
בתנאים מסוימים אם יידרשו.
