צרות למשק: הדולר צלל 1.1% לרמה של 3.56 שקלים - איפה עובר קו התמיכה?
עוצמת השקל המשיכה היום לבוא לידי ביטוי בשוק המט"ח המקומי. התפוגגות המתיחות הביטחונית והחששות מתקיפה אמריקנית בסוריה, החזירה גם את רוכשי השקלים לשוק המט"ח המקומי ובראשם המשקיעים זרים ששוב מעמידים למבחן קשה את בנק ישראל.
שעריהם של הדולר והאירו המשיכו גם היום לצנוח בשיעור חד כנגד השקל, ובינתיים, בנק ישראל עוד לא התערב. מי שכן פעל בשוק המט"ח וניצל את הירידה בשערים הוא האוצר. היחידה לניהול החוב בחשב הכללי דיווחה כי ביצעה עסקאות גידור בהיקף של 125 מיליון דולר.
הדולר היציג נחלש ב-1.08% ונקבע ברמה של 3.565 שקלים לאחר ששבר בכוח את הרמה הפסיכולוגית 3.6 שקלים. אתמול הצליח השער היציג להישאר מעל לרמה זו ונקבע על 3.604 שקלים. למעשה תוך ימים אחדים צנח שער החליפין של הדולר בכ-10 אגורות לעומת השיא שנקבע בשבוע שעבר ב-3.666 שקלים.
האירו היציג נפל גם הוא בשיעור חד של 1% לרמה של 4.726 שקלים לאחר שאתמול נחלש האירו היציג ב-0.17% ונקבע על 4.7738 שקלים. בעולם נרשמה בימים האחרונים התאששות של האירו כנגד הדולר, והוא נסחר ברמה של 1.326 דולר.
בנאום לאומה שנשא הלילה הנשיא האמריקני אובמה הוא למעשה "ירד מהעץ" הגבוה עליו טיפס בשבועות האחרונים כשאמר שהוא אינו פוסל את הצעתה של רוסיה לפתרון המשבר בסוריה ולכן הודיע כי לעת עתה הוא דוחה את ההצבעה בקונגרס על האפשרות לתקיפה. במסגרת ההצעה הרוסית, משטר אסד יתפרק מהנשק הכימי שמצוי בידיו ומנגד, ארה"ב תימנע מתקיפה צבאית בסוריה.
הדולר-שקל מתחילת השנה
התחזקות השקל פוגעת במשק
במכון היצוא מציינים כי כל תיסוף של 5% שחל בשער החליפין הריאלי של השקל גורר פגיעה בהיקף של כ- 750 מיליון דולר ביצוא הישראלי בטווח של 8-14 חודשים. לדברי רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא: "הפתרון המדיני למשבר בסוריה מחזק שוב את השקל, בהמשך למגמה שהצטיירה החל מסוף שנת 2012. מגמה זו גוררת שחיקה עקבית ומתמשכת ברווחיהם של היצואנים הישראלים ומצמצמת את כושר התחרות שלהם מול מתחריהם בחו"ל".
FXCM ישראל כותבים הבוקר כי "היוזמה הרוסית הסירה משקולת מעל השקל ונראה שהמשקיעים הזרים שוב נוהרים אל השקל".
ב-FXCM ישראל מציינים כי "ירידה מתחת רמה של 3.58 שקלים תסלול את הדרך עד ל-3.56, אבל באזורים הטכניים הללו ייתכן שנראה האטה בקצב הירידה".
"כמו כן, ייתכן שבנק ישראל יצטרך להתערב שוב במסחר כדי למתן את קצב הירידה החריג של שער החליפין, ששוב מתקרב לאזורי השפל האחרונים".
לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו, "הרגיעה בזירה הסורית תומכת במעבר מאי המבטחים הדולרי, הין והזהב אל עבר המטבעות השונים ובאה בין היתר לידי ביטוי בזירה המקומית, בזמן שהשקל מתחזק אל מתחת לרמת 3.6 שקלים. בצל יציאת משקיעים אל חופשת החגים והירידה בהיקפי המסחר, המשך התחזקות השקל עשוי לאתגר את בנק ישראל ולהצריך התערבות נוספת במטרה למנוע ייסוף משמעותי בשער השקל, כבר בטווח הקצר".
- 7.דף חדש 11/09/2013 16:21הגב לתגובה זוhttps://www.facebook.com/pages/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%93/161471424056443
- 6.גם פלוג חוזרת . (ל"ת)בא 11/09/2013 14:29הגב לתגובה זו
- 5.דניאל השטרן 11/09/2013 13:37הגב לתגובה זותתעוררו באוצר . טרור כלכלי בירידת הדולר. גל פיטורים ופשיטות רגל של מאות בתעשייה. ואתם מעשירים 2 בנקים זרים???חוצפה. תתעוררו או שתתעוורו
- 4.יש להוריד ריבית בחצי אחוז!!! (ל"ת)חבל שב"י רק מגרבץ 11/09/2013 13:26הגב לתגובה זו
- 3.פלוג - פקידה לא אסרטיבית. גם לחמם כיסא לא מתאימה. (ל"ת)להוריד ריבית 11/09/2013 13:11הגב לתגובה זו
- 2.ככה זה כשאין מדיניות כלכלית ברורה וסבירה (ל"ת)יוסף 11/09/2013 11:57הגב לתגובה זו
- 1.לא יעזור 11/09/2013 11:04הגב לתגובה זועדיין אין נגיד למדינת הגמדים הישראלית. תחזרו כבר לשיטה הישנה ותגמרו עניין פיחות וזהו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
