משרד האוצר למוסדיים: "נא לאתר חשבונות רדומים ב-15 מיליארד שקל"

במשרד האוצר מעריכים שישנם הרבה חוסכים שאינם מודעים לכספים שברשותם. שיטת המקל והגזר: חשבונות שבהם לא יימצאו החוסכים - יופחת דמי הניהול ל-0.2% בלבד
תומר קורנפלד | (14)

"אנחנו מחליטים היום החלטה היסטורית. איתור של חשבונות רדומים בהיקף של 15 מיליארד שקל שישובו לבסיסם", כך אמר היום שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ כחלק מצעדים שהחליט משרד האוצר לנקוט בתחום החיסכון הפנסיוני.

משרד האוצר רוצה להסדיר את החוסכים שהקשר עם נותק ואת היורשים של החוסכים שנפטרו כדי להחזיר את הכסף לבעליהם. בנוסף, הציג היום משרד הוצא גם את המנגנון לצמצום הדרגת של הסיכון במהלך תקופת החיסכון והתאמת מסלול ההשקעה לגילאים החוסכים לפנסיה.

במשרד האוצר מעריכים כאמור שישנם 15 מיליארד שקל של חוסכים שאינם מודעים לקיומם של כספים להם הם זכאים. מדובר בכספים של אנשים שהפרישו לפנסיה בצעירותם ולא זוכרים היכן חסכו את הכסף. כמו כן, ייתכן ומדובר בירושה של אנשים שלא ידעו על קיומה.

החל מהיום נדרשים הגופים המוסדיים לטפל באופן שוטף במלאי מנותקי הקשר. עליהם ליזום פעולות לאיתור החוסכים באופן יזום ולחפש את הזכאים לכספם. כל גוף נדרש לקבוע נוהל לאיתור החוסכים.

כדי לתמרץ את בתי ההשקעות לבצע את הפעולות הודיע משרד האוצר כי דמי הניהול בחשבונות הרשומים יופחתו לשיעור הפסדי של 0.2% בלבד אם בתוך שנה לא הצליח לאתר אותו.

בנוסף, חשף היום משרד האוצר את המודת החכ"מ (חיסכון כספי מותאם) שנועד לתת מענה לבעיית חוסר ההתאמה בין תמהיל ההשקעות למאפייני החוסכים לפנסיה.

ההסדרה באה בהמשך להחלטת הממשלה שהטילה על הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לנקוט בפעולות לשם יצירת מסלולי השקעה התלויים באופק החיסכון. בנוסף, המשבר הפיננסי שפקד את שוקי ההון בארץ ובעולם בשנת 2008, חידד את הצורך בהתאמת מסלולי ההשקעה למאפייני החוסכים במוצרי החיסכון הפנסיוני השונים.

במסגרת המודל, הגופים המוסדיים יבנו מודל חכ"מ לפני שתי אפשרויות שנקבעו בתקנות שהמטרה היא להביא לצמצום הדרגתי של הסיכון במהלך תקופת החיסכון. במסגרת המודל לעמית תישאר הזכות לבצע בחירה אקטיבית לגבי ניהול הסיכון. במשרד האוצר מדגישים כי המודל יחול גם על חסכונות קיימים ובמטרה למנוע זעזועים המודל ייושם באופן הדרגתי.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    חנה פרץ 08/05/2013 19:04
    הגב לתגובה זו
    א. אני מבקשת לדעת בקשר אלי ת.ז. שלי 63016232 . ב. בקשר לאימי ז"ל וזנה חסיבה ת.ז. 06317652-3 בכבוד רב אנא תשובתכם בהקדם תודה מראש.
  • 10.
    חיפה (ל"ת)
    נדרזון רפי 07/05/2013 23:54
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אבא הילל סילבר (ל"ת)
    נדרזון רפי 07/05/2013 23:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גז 04/01/2012 17:17
    הגב לתגובה זו
    אך שתיניץ איזה מין בין אדם אתה איך אתה מראהאת התמונה שלך על המסך ואוד תמונה מחיכת יזיפטאחד הרגתה את המשקיעים בגללך החשמל עולה 30 אחוזים ואתה עוד מחיך מה אתה עדיין חושב שהעם שקראתה להם עם ושהאוצר שיך לעם תיראה מה גרמתה לעם רק נזקים והעלת מחירים יחתיחת פודל אין דבר אתם תישלמו את זה בבחירות על תידא ג יזיפט
  • 7.
    באותו הקצב-מיליארדים כסף שחור (ל"ת)
    פה קבור הכסף 04/01/2012 16:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    har 04/01/2012 13:46
    הגב לתגובה זו
    כדאי מאוד שתגלו את האמת בנושא תמוה כל נושא הפנסיה הגיע זמן שקיפות...
  • 5.
    למה 04/01/2012 12:55
    הגב לתגובה זו
    כשאני רואה את התמונה שלו אני מקבל ....חר...רר.....רר.....ההה ......?
  • 4.
    שישינסקי המלאך.... 04/01/2012 12:39
    הגב לתגובה זו
    עשוקים שעבדים לטיייקונים/ממשלה/חרדים ומעלימי המס, אין אמונה!!!!
  • 3.
    יורם מראשון 04/01/2012 12:29
    הגב לתגובה זו
    כל אזרח ישראלי יהיה יכול לפנות בשאילתה במייל לבנק ישראל, המייל יועבר מבנק ישראל לכל הבנקים וחברות הביטוח וגופי ההשקעה בישראל, שיהיו חייבים לתת תשובה בכתב תוך 7 ימים ... המייל עם המיידע המלא ישלח בחזרה למבקש המיידע
  • 2.
    ישר 04/01/2012 12:14
    הגב לתגובה זו
    הכל קלם פאדי תחזיר קודם את מה שלקחתם מהתיק הפנסיוני חיסלתם תיק פנסיוני היות ואין סיכוי לחזור לקרן צריך לחשוב על אלטרנטיבה אחרת (להשקיע בפלדה)..
  • זוכר הפתחות 04/01/2012 12:57
    הגב לתגובה זו
    למה לא מקימים את המאגר הכללי שתאפשר חיפוס לפי ת.ז ?
  • חזי 04/01/2012 16:25
    כמו שלא רוצים באמת שהמוסדיים יורידו את דמי הניהול. אחרת מאיפה יקבלו פקידי האוצר משכורות ובונוסים כשיצאו לעבוד אצל המוסדיים?
  • מדינת נצלנים לפנק לפנק לפנק רק תבזבזו (ל"ת)
    ניר 04/01/2012 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל רייש 04/01/2012 11:55
    הגב לתגובה זו
    עוברים על החוק כאשר הם לא מציינים את המטבע הישראלי שהוא שקל חדש ולא שקל , כנראה שבהתאם יש לקנוס את חברי הכנסת והשרים שלא עשו כך , וכל אמצעי תקשורת וסוחר שלא הקפיד על כך ץ
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.