משרד האוצר למוסדיים: "נא לאתר חשבונות רדומים ב-15 מיליארד שקל"

במשרד האוצר מעריכים שישנם הרבה חוסכים שאינם מודעים לכספים שברשותם. שיטת המקל והגזר: חשבונות שבהם לא יימצאו החוסכים - יופחת דמי הניהול ל-0.2% בלבד
תומר קורנפלד | (14)

"אנחנו מחליטים היום החלטה היסטורית. איתור של חשבונות רדומים בהיקף של 15 מיליארד שקל שישובו לבסיסם", כך אמר היום שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ כחלק מצעדים שהחליט משרד האוצר לנקוט בתחום החיסכון הפנסיוני.

משרד האוצר רוצה להסדיר את החוסכים שהקשר עם נותק ואת היורשים של החוסכים שנפטרו כדי להחזיר את הכסף לבעליהם. בנוסף, הציג היום משרד הוצא גם את המנגנון לצמצום הדרגת של הסיכון במהלך תקופת החיסכון והתאמת מסלול ההשקעה לגילאים החוסכים לפנסיה.

במשרד האוצר מעריכים כאמור שישנם 15 מיליארד שקל של חוסכים שאינם מודעים לקיומם של כספים להם הם זכאים. מדובר בכספים של אנשים שהפרישו לפנסיה בצעירותם ולא זוכרים היכן חסכו את הכסף. כמו כן, ייתכן ומדובר בירושה של אנשים שלא ידעו על קיומה.

החל מהיום נדרשים הגופים המוסדיים לטפל באופן שוטף במלאי מנותקי הקשר. עליהם ליזום פעולות לאיתור החוסכים באופן יזום ולחפש את הזכאים לכספם. כל גוף נדרש לקבוע נוהל לאיתור החוסכים.

כדי לתמרץ את בתי ההשקעות לבצע את הפעולות הודיע משרד האוצר כי דמי הניהול בחשבונות הרשומים יופחתו לשיעור הפסדי של 0.2% בלבד אם בתוך שנה לא הצליח לאתר אותו.

בנוסף, חשף היום משרד האוצר את המודת החכ"מ (חיסכון כספי מותאם) שנועד לתת מענה לבעיית חוסר ההתאמה בין תמהיל ההשקעות למאפייני החוסכים לפנסיה.

ההסדרה באה בהמשך להחלטת הממשלה שהטילה על הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לנקוט בפעולות לשם יצירת מסלולי השקעה התלויים באופק החיסכון. בנוסף, המשבר הפיננסי שפקד את שוקי ההון בארץ ובעולם בשנת 2008, חידד את הצורך בהתאמת מסלולי ההשקעה למאפייני החוסכים במוצרי החיסכון הפנסיוני השונים.

במסגרת המודל, הגופים המוסדיים יבנו מודל חכ"מ לפני שתי אפשרויות שנקבעו בתקנות שהמטרה היא להביא לצמצום הדרגתי של הסיכון במהלך תקופת החיסכון. במסגרת המודל לעמית תישאר הזכות לבצע בחירה אקטיבית לגבי ניהול הסיכון. במשרד האוצר מדגישים כי המודל יחול גם על חסכונות קיימים ובמטרה למנוע זעזועים המודל ייושם באופן הדרגתי.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    חנה פרץ 08/05/2013 19:04
    הגב לתגובה זו
    א. אני מבקשת לדעת בקשר אלי ת.ז. שלי 63016232 . ב. בקשר לאימי ז"ל וזנה חסיבה ת.ז. 06317652-3 בכבוד רב אנא תשובתכם בהקדם תודה מראש.
  • 10.
    חיפה (ל"ת)
    נדרזון רפי 07/05/2013 23:54
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אבא הילל סילבר (ל"ת)
    נדרזון רפי 07/05/2013 23:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גז 04/01/2012 17:17
    הגב לתגובה זו
    אך שתיניץ איזה מין בין אדם אתה איך אתה מראהאת התמונה שלך על המסך ואוד תמונה מחיכת יזיפטאחד הרגתה את המשקיעים בגללך החשמל עולה 30 אחוזים ואתה עוד מחיך מה אתה עדיין חושב שהעם שקראתה להם עם ושהאוצר שיך לעם תיראה מה גרמתה לעם רק נזקים והעלת מחירים יחתיחת פודל אין דבר אתם תישלמו את זה בבחירות על תידא ג יזיפט
  • 7.
    באותו הקצב-מיליארדים כסף שחור (ל"ת)
    פה קבור הכסף 04/01/2012 16:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    har 04/01/2012 13:46
    הגב לתגובה זו
    כדאי מאוד שתגלו את האמת בנושא תמוה כל נושא הפנסיה הגיע זמן שקיפות...
  • 5.
    למה 04/01/2012 12:55
    הגב לתגובה זו
    כשאני רואה את התמונה שלו אני מקבל ....חר...רר.....רר.....ההה ......?
  • 4.
    שישינסקי המלאך.... 04/01/2012 12:39
    הגב לתגובה זו
    עשוקים שעבדים לטיייקונים/ממשלה/חרדים ומעלימי המס, אין אמונה!!!!
  • 3.
    יורם מראשון 04/01/2012 12:29
    הגב לתגובה זו
    כל אזרח ישראלי יהיה יכול לפנות בשאילתה במייל לבנק ישראל, המייל יועבר מבנק ישראל לכל הבנקים וחברות הביטוח וגופי ההשקעה בישראל, שיהיו חייבים לתת תשובה בכתב תוך 7 ימים ... המייל עם המיידע המלא ישלח בחזרה למבקש המיידע
  • 2.
    ישר 04/01/2012 12:14
    הגב לתגובה זו
    הכל קלם פאדי תחזיר קודם את מה שלקחתם מהתיק הפנסיוני חיסלתם תיק פנסיוני היות ואין סיכוי לחזור לקרן צריך לחשוב על אלטרנטיבה אחרת (להשקיע בפלדה)..
  • זוכר הפתחות 04/01/2012 12:57
    הגב לתגובה זו
    למה לא מקימים את המאגר הכללי שתאפשר חיפוס לפי ת.ז ?
  • חזי 04/01/2012 16:25
    כמו שלא רוצים באמת שהמוסדיים יורידו את דמי הניהול. אחרת מאיפה יקבלו פקידי האוצר משכורות ובונוסים כשיצאו לעבוד אצל המוסדיים?
  • מדינת נצלנים לפנק לפנק לפנק רק תבזבזו (ל"ת)
    ניר 04/01/2012 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל רייש 04/01/2012 11:55
    הגב לתגובה זו
    עוברים על החוק כאשר הם לא מציינים את המטבע הישראלי שהוא שקל חדש ולא שקל , כנראה שבהתאם יש לקנוס את חברי הכנסת והשרים שלא עשו כך , וכל אמצעי תקשורת וסוחר שלא הקפיד על כך ץ
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.