השקעות
צילום: Freepik

שווי תיק ההשקעות של הזרים שבר שיא, ומה עשו המשקיעים הישראליים?

ברבעון השני זינקו נכסי הישראלים בחו"ל ב-61.5 מיליארד דולר לשיא של 852 מיליארד, בעוד יתרת ההשקעות של זרים בישראל קפצה לשיא של 608 מיליארד דולר, בעיקר דרך הבורסה והבנקים; שווי תיק ני"ע של תושבי החוץ חצה את רף 100 מיליארד הדולרים

תמיר חכמוף |

הירידה בשוקי ההון העולמיים ברבעון השני הניעה את ההון הישראלי להגדיל השקעות בחו"ל. על פי נתוני בנק ישראל, סך הנכסים של תושבי ישראל בהשקעות בחו"ל זינק ברבעון השני של 2025 בכ-61.5 מיליארד דולר (כ-7.8%) והגיע לשיא של כ-852 מיליארד דולר. מדובר בעלייה החדה ביותר בשווי הנכסים מזה קרוב לשנתיים, שהתרחשה בעיקר על רקע עליות חדות בשוקי המניות בעולם אך הגיעה במקביל להיחלשות הדולר אל מול מטבעות עיקריים, שהגדילה את השווי הדולרי של נכסים נקובי מטבע זר.

הגידול הבולט ביותר נרשם בתיקי ניירות הערך של ישראלים בחו"ל, שטיפסו ב-11% ברבעון השני, תוספת של 30.5 מיליארד דולר. העלייה הזו נשענה על שני גורמים עיקריים: עליית מחירים בשווקים (כ-16 מיליארד דולר) והשקעות נטו חדשות (כ-13 מיליארד דולר), מרביתן מצד המגזר הבנקאי. כלומר, לא רק שהנכסים הקיימים עלו בערכם, אלא גם זרם ההשקעות היוצאות מישראל גבר משמעותית.


מקור: בנק ישראל

כמו שניתן לראות בגרף, הזינוק המהותי הגיע הודות להשקעות המגזר הבנקאי בחול שהתקרבו לכ-8 מיליארד דולר. משקי הבית המשיכו להגדיל חשיפה זה הרבעון ה-10 ברציפות ובקצב הגדול מזה כשנה. המגזר העסקי רשם גם הוא הגדלה משמעותית לנכסי חו"ל, בעוד המוסדיים צמצמו חשיפה והעדיפו להעביר השקעות לשוק המקומי ברבעון השני.

גם יתרות הפיקדונות של ישראלים בבנקים זרים עלו, עם הפקדות נטו של כ-4.2 מיליארד דולר, בעוד אשראי ללקוחות זרים דווקא ירד. בנוסף, יתרות נכסי הרזרבה של בנק ישראל עלו ב-9.4 מיליארד דולר והגיעו לשיא של כ-228 מיליארד דולר, עלייה שהוסברה בעיקר בעליית מחירי ניירות ערך זרים ובהשפעת פיחות הדולר בעולם, שתרם לבדו כ-4.2 מיליארד דולר לעלייה בשווי הרזרבות הדולריות של ישראל.

במונחי הרכב התיק, משקל ניירות הערך (מכשירי הון) נותר יציב ברמה של כ-46%, בעוד משקל מכשירי החוב עומד על 54%, כך שהחשיפה לשווקים הגלובליים היא בעיקר באמצעות מניות וסיכון שוק, ופחות באמצעות הלוואות וחוב סולידי. זהו שינוי משמעותי לעומת המגמה בשנים קודמות, שבהן גופים מוסדיים נטו להחזיק חלק גדול יותר מנכסי חו"ל באג"ח.

תיק ההשקעות של הזרים בישראל מגיע לשיא

בצד השני של המשוואה, יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל זינקה בכ-54.6 מיליארד דולר (כ-10%) והגיעה לשיא של כ-608 מיליארד דולר. ההשקעות הישירות של זרים עלו ב-10 מיליארד דולר, בעיקר כתוצאה מרווחים שלא חולקו בחברות בישראל ומעלייה בשווי המניות שמוחזקות בידי בעלי עניין זרים. תושבי חוץ השקיעו נטו כ-3.7 מיליארד דולר במניות ישראליות בבורסה בתל אביב, בעוד שמימשו נטו כ-0.2 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות, כלומר, הזרים מעדיפים חשיפה לסיכון מנייתי ולחוב קונצרני על פני חשיפה לחוב מדינתי.

שווי תיק ניירות הערך של זרים בישראל עלה ב-17.3% לרמה של כ-256 מיליארד דולר, ובבורסה בלבד זינק היקף החזקות הזרים בכ-28.4 מיליארד דולר והגיע לשיא של 107 מיליארד דולר. בנוסף, תושבי חוץ הפקידו נטו כ-6.3 מיליארד דולר בבנקים ישראליים, תזרים שמצביע על אמון גם במערכת הבנקאית המקומית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מקור: בנק ישראל

בגרף המצורף ניתן לראות את הגידול המהותי במניות ובקרנות ברבעון השני, שנבע הן מהשקעות ישירות והן מזינוק בשווי הנכסים, שהוביל את היקף תיק ני"ע של הזרים לשיא, כאשר הוא חצה את רף 100 מיליארד הדולרים לראשונה.

שילוב העלייה בשווי הנכסים של ישראלים בחו"ל עם העלייה בהשקעות של זרים בישראל הוביל לגידול של כ-7 מיליארד דולר בעודף הנכסים של המשק הישראלי מול העולם, שהגיע כעת ל-244 מיליארד דולר. המשמעות היא שישראל ממשיכה להחזיק יותר נכסים בחו"ל מאשר התחייבויות כלפי חוץ, מצב שמחזק את היציבות הפיננסית של המשק, ממתן סיכוני שער חליפין, ותורם לאיתנות מול זעזועים.

נתונים נוספים

היחס בין החוב החיצוני ברוטו לתמ״ג ירד ל-27%, אף שהחוב עצמו עלה ב-11.8 מיליארד דולר.

העלייה הגדולה יותר ביתרת הנכסים מהעלייה ביתרת ההתחייבויות הביאו לעלייה של כ-7 מיליארדי דולרים (2.9%) בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל, שעמד בסוף יוני על כ-244 מיליארדים.

עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), עלה במהלך הרביע השני בכ-16 מיליארדי דולרים (5.3%) ועמד בסוף יוני על כ- 312 מיליארדים.

ברקע, היחלשות הדולר ברבעון השני הגדילה את הערך הדולרי של נכסים זרים שבידי ישראלים, אך גם הקטינה במקביל את השווי הדולרי של נכסים ישראליים שבידי זרים (שנקובים בשקלים), כך שחלק מהגידול בנתונים משקף גם תנודת מטבע ולא רק תנועות הון אמיתיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה 4.14%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

בריינסוויי עולה 5.2, אלומה 5%; המדדים עולים עד 0.2%

מערכת ביזפורטל |

המדדים מתנהלים במגמה חיובית מתונה, ת"א 35 עולה 01%, ת"א 90 עולה בשיעור דומה 0.1%.

במבט על הסקטורים - ת"א בנקים מוסיף 0.4%, ומדד הביטוח יורד 0.9%. מדד הנדל"ן עולה 0.1% מדד הנפט והגז עולה 0.6%.


אחרי זינוק אדיר במניות הביטחוניות בשוק המקומי, הבורסה בתל אביב משיקה סוף סוף מדד ייעודי לענף "באיחור אופנתי". בשנתיים האחרונות הפכו מניות הביטחוניות למוקד משיכה עיקרי בשוק ההון הישראלי, עם תשואות חלומיות אפילו לחברות הטכנולוגיה: ארית תעשיות זינקה ביותר מ-2000%, אימקו בכ-740%, נקסט ויז'ן בכ-575%, סולרום  בכ-480% ומר ב-365%. גם החברה הגדולה ביותר, אלביט מערכות, זינקה בלא פחות מ -125% בתקופה הזו, והגיעה לשווי שוק של 76 מיליארד שקל, השלישית בגודלה בבורסה - באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות


אחרי ש"נאום ספרטה" טלטל את השווקים, והוביל לירידה בבורסה, קיים אמש ראש הממשלה מסיבת עיתונאים במטרה להרגיע את השווקים נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע". ראש הממשלה מדגיש כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים. "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות, וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית". את השפעת הנאום על השווקים נוכל לראות היום, אך דרך המטבע נראה שיש רגיעה מסוימת, כאשר השקל התחזק מול המטבעות ונסחר הבוקר מול הדולר סביב 3.34 (לעמוד שער הדולר).


השאלה שרוב הציבור שואל - מה באמת חושב נתניהו ולמה הוא התכוון? אבל האמת שלמרות החשיבות הגדולה של התשובה, מה שנראה חשוב עוד יותר זה שנתניהו מפחד מאוד מתגובת השוק. אין הרבה דברים ונושאים שמקפיצים אותו להגיד - טעיתי. אין הרבה מקרים שהוא מכנס מסיבת עיתונאים במהירות, כשהוא במרווח של שעות מבקש לסייג את דבריו. זה נתניהו שמפחד. איפה אתם רואים אותו מפחד בזמן האחרון? הוא מפחד כי הוא יודע שהדבר הכי חשוב לרוב האנשים הוא הכסף. כן, ביטחון זה עניין קריטי, אבל תסתכלו טוב טוב פנימה, על עצמכם, שכנים, סביבה. המלחמה בכיס היא יותר אישית מהמלחמה בעזה לרוב האנשים. כשהבורסה יורדת היא יורדת לכולם. הכלכלה משפיעה מאוד על הבוחרים. אנחנו בשנת בחירות. נתניהו לא רוצה לאבד קהל.