שווי תיק ההשקעות של הזרים שבר שיא, ומה עשו המשקיעים הישראליים?

הירידה בשוקי ההון העולמיים ברבעון השני הניעה את ההון הישראלי להגדיל השקעות בחו"ל. על פי נתוני בנק ישראל, סך הנכסים של תושבי ישראל בהשקעות בחו"ל זינק ברבעון השני של 2025 בכ-61.5 מיליארד דולר (כ-7.8%) והגיע לשיא של כ-852 מיליארד דולר. מדובר בעלייה החדה ביותר בשווי הנכסים מזה קרוב לשנתיים, שהתרחשה בעיקר על רקע עליות חדות בשוקי המניות בעולם אך הגיעה במקביל להיחלשות הדולר אל מול מטבעות עיקריים, שהגדילה את השווי הדולרי של נכסים נקובי מטבע זר.

הגידול הבולט ביותר נרשם בתיקי ניירות הערך של ישראלים בחו"ל, שטיפסו ב-11% ברבעון השני, תוספת של 30.5 מיליארד דולר. העלייה הזו נשענה על שני גורמים עיקריים: עליית מחירים בשווקים (כ-16 מיליארד דולר) והשקעות נטו חדשות (כ-13 מיליארד דולר), מרביתן מצד המגזר הבנקאי. כלומר, לא רק שהנכסים הקיימים עלו בערכם, אלא גם זרם ההשקעות היוצאות מישראל גבר משמעותית.

מקור: בנק ישראל

כמו שניתן לראות בגרף, הזינוק המהותי הגיע הודות להשקעות המגזר הבנקאי בחול שהתקרבו לכ-8 מיליארד דולר. משקי הבית המשיכו להגדיל חשיפה זה הרבעון ה-10 ברציפות ובקצב הגדול מזה כשנה. המגזר העסקי רשם גם הוא הגדלה משמעותית לנכסי חו"ל, בעוד המוסדיים צמצמו חשיפה והעדיפו להעביר השקעות לשוק המקומי ברבעון השני.

גם יתרות הפיקדונות של ישראלים בבנקים זרים עלו, עם הפקדות נטו של כ-4.2 מיליארד דולר, בעוד אשראי ללקוחות זרים דווקא ירד. בנוסף, יתרות נכסי הרזרבה של בנק ישראל עלו ב-9.4 מיליארד דולר והגיעו לשיא של כ-228 מיליארד דולר, עלייה שהוסברה בעיקר בעליית מחירי ניירות ערך זרים ובהשפעת פיחות הדולר בעולם, שתרם לבדו כ-4.2 מיליארד דולר לעלייה בשווי הרזרבות הדולריות של ישראל.

• 56% תשואה: המכונה של ליאנג מדפיסה כסף
• אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במונחי הרכב התיק, משקל ניירות הערך (מכשירי הון) נותר יציב ברמה של כ-46%, בעוד משקל מכשירי החוב עומד על 54%, כך שהחשיפה לשווקים הגלובליים היא בעיקר באמצעות מניות וסיכון שוק, ופחות באמצעות הלוואות וחוב סולידי. זהו שינוי משמעותי לעומת המגמה בשנים קודמות, שבהן גופים מוסדיים נטו להחזיק חלק גדול יותר מנכסי חו"ל באג"ח.

תיק ההשקעות של הזרים בישראל מגיע לשיא

בצד השני של המשוואה, יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל זינקה בכ-54.6 מיליארד דולר (כ-10%) והגיעה לשיא של כ-608 מיליארד דולר. ההשקעות הישירות של זרים עלו ב-10 מיליארד דולר, בעיקר כתוצאה מרווחים שלא חולקו בחברות בישראל ומעלייה בשווי המניות שמוחזקות בידי בעלי עניין זרים. תושבי חוץ השקיעו נטו כ-3.7 מיליארד דולר במניות ישראליות בבורסה בתל אביב, בעוד שמימשו נטו כ-0.2 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות, כלומר, הזרים מעדיפים חשיפה לסיכון מנייתי ולחוב קונצרני על פני חשיפה לחוב מדינתי.

שווי תיק ניירות הערך של זרים בישראל עלה ב-17.3% לרמה של כ-256 מיליארד דולר, ובבורסה בלבד זינק היקף החזקות הזרים בכ-28.4 מיליארד דולר והגיע לשיא של 107 מיליארד דולר. בנוסף, תושבי חוץ הפקידו נטו כ-6.3 מיליארד דולר בבנקים ישראליים, תזרים שמצביע על אמון גם במערכת הבנקאית המקומית.

• רווח של מיליארד דולר לעובדי טבע - הזינוק במניה הקפיץ את ערך ההטבה
• 500 מיליון שקל: קרן לגאסי רוכשת 70% מחברת חלקי החילוף לרכב מ. פינס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סמנכ"ל הכספים של טבע: "המספרים של טבע לשנה הזו מטעים; אנחנו...

מקור: בנק ישראל

בגרף המצורף ניתן לראות את הגידול המהותי במניות ובקרנות ברבעון השני, שנבע הן מהשקעות ישירות והן מזינוק בשווי הנכסים, שהוביל את היקף תיק ני"ע של הזרים לשיא, כאשר הוא חצה את רף 100 מיליארד הדולרים לראשונה.

שילוב העלייה בשווי הנכסים של ישראלים בחו"ל עם העלייה בהשקעות של זרים בישראל הוביל לגידול של כ-7 מיליארד דולר בעודף הנכסים של המשק הישראלי מול העולם, שהגיע כעת ל-244 מיליארד דולר. המשמעות היא שישראל ממשיכה להחזיק יותר נכסים בחו"ל מאשר התחייבויות כלפי חוץ, מצב שמחזק את היציבות הפיננסית של המשק, ממתן סיכוני שער חליפין, ותורם לאיתנות מול זעזועים.

נתונים נוספים

היחס בין החוב החיצוני ברוטו לתמ״ג ירד ל-27%, אף שהחוב עצמו עלה ב-11.8 מיליארד דולר.

העלייה הגדולה יותר ביתרת הנכסים מהעלייה ביתרת ההתחייבויות הביאו לעלייה של כ-7 מיליארדי דולרים (2.9%) בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל, שעמד בסוף יוני על כ-244 מיליארדים.

עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), עלה במהלך הרביע השני בכ-16 מיליארדי דולרים (5.3%) ועמד בסוף יוני על כ- 312 מיליארדים.

ברקע, היחלשות הדולר ברבעון השני הגדילה את הערך הדולרי של נכסים זרים שבידי ישראלים, אך גם הקטינה במקביל את השווי הדולרי של נכסים ישראליים שבידי זרים (שנקובים בשקלים), כך שחלק מהגידול בנתונים משקף גם תנודת מטבע ולא רק תנועות הון אמיתיות.