השינויים בשוק האנרגיה הישראלי לא קורים ביום, אבל בחודשים האחרונים זה נראה שמשהו סוף סוף זז באמת. ועידת התשתיות השנתית של ביזפורטל כינסה שחקנים מכל הענפים לדבר על המגמות וההתפתחויות בענף התשתיות. הכנס היה מלא מפה לפה וזו הייתה ההוכחה שעולם התשתיות שנתפס לאורך שנים כאפרורי ומשעמם, הוא בהחלט מעניין ורוחש פעילות מתחת ומעל לפני השטח - תרתי משמע. אבל בין שחקנים מעולמות התחבורה, התקשורת, הבניה בלט ענף החשמל.

יש גידול מואץ בביקושים לחשמל בעולם כולו ובייחוד במדינת ישראל מה שהזמין כניסה של שחקנים חדשים לענף, והוביל את המערכת האנרגטית המקומית לעידן חדש. עד לשנים האחרונות, שוק האנרגיה בישראל לא היה באמת "שוק" למרות תהליכי ההפרטה שנמשכים כבר כ-15 שנה. אמנם נכנסו שחקנים פרטיים כמו יצרני חשמל עצמאיים (יח"פים), אבל בפועל: לא הייתה תחרות אמיתית על המחיר כי החשמל נמכר דרך מנגנון שבו המדינה קובעת את התעריף (במיוחד "תעריף הזמינות" שמבטיח הכנסה קבועה למי שמחזיק תחנה, בלי קשר לשימוש בפועל). שוק ה-SMP (Short-run Marginal Price) שוק יומי שבו יצרנים מציעים למכור חשמל במחיר מסוים, היה מעוות ולא פעל כראוי. העיוות הממוצע במחיר עמד על כ־30%. בנוסף לזה היה לשחקנים סיכון רגולטורי גבוה כי הרגולציה השתנתה לעיתים קרובות תכופות, במקביל לחוסר שקיפות בתהליכי קבלת החלטות (למשל, באישור תחנות חדשות או בתעריפי אספקה), מה שהרתיע יזמים, משקיעים וגם מממנים.

אבל העיוותים האלה הולכים ונעלמים והשוק הולך ולובש פנים של שוק תחרותי של ממש. הרפורמות האחרונות במנגנון ה-SMP ובשוק תעריפי הזמינות מסמנות את מה שגורמים בענף מכנים בפה מלא "מהפכה מבנית".

אבנר ארד, מנכ"ל משק אנרגיה - אחת מקבוצות האנרגיה הבולטות במשק מדבר בדיוק על זה, על הרפורמות שהובילו אותנו למצב היום ומה צריך לעשות כדי להמשיך את התנופה. עבורו, המהפכה האמיתית היא לא רק טכנולוגית אלא ובעיקר מוסדית: היציאה של הרגולטור מהניהול השוטף של המערכת מאפשר לשחקנים לתכנן ומוריד את האלמנטים של הסיכון הרגולטורי. הוא מדבר על שוק שהיה "מופרט על הנייר בלבד", על מנגנונים של תמחור זמינות שהיו בגדר חידה גם ליזמים ותיקים, ועל רגע אחד שבו סוף-סוף אפשר להבין את כללי המשחק. במקביל, הוא מזהיר מהפיל הגדול שנשאר בחדר - חברת החשמל שפועלת בכל הזירות - וקורא לרגולטור לקבוע כללי שקיפות תחרותיים גם בזירות האספקה.

• משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
• משק אנרגיה: למרות התייעלות בליבה, עלויות המימון מכבידות על שורת הרווח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקלטת המושב עם אבנר ארד, מנכ"ל משק אנרגיה ואבישי עובדיה עורך ביזפורטל

אבנר, בהסתכלות שלך על שוק האנרגיה אפשר להגדיר את זה שאנחנו ניצבים עכשיו בנקודת מפנה?

"אנחנו שחקן שמכיר את כל התחומים של האנרגיה, ואני בהחלט חושב שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה. התהליך הזה התחיל כבר לפני כמעט חמש-עשרה שנה, עם תחילת ההפרטה של השוק. עברנו מתצורת מונופול אחד שמנהל את כל שרשרת הייצור, החלוקה והאספקה, למבנה מפוצל שבו נכנסו שחקנים פרטיים, טכנולוגיות חדשות כמו PV, והתקדמנו צעד אחר צעד. היום, סוף סוף, אנחנו בשלב הסופי של ההפרטה. ויותר מזה , אנחנו לא רק במהלך אבולוציוני, אלא בעיצומה של מהפכה אמיתית, שמתבססת על שני שינויים מרכזיים".

מה הם השינויים שאתה מדבר עליהם, איך זה יתבטא בפועל?

"השינוי הראשון הוא שכלול שוק ה-SMP, שוק הסחר בחשמל. מדובר בשוק שקיים כבר כחמש שנים, אבל פעל עד כה בצורה מעוותת מאוד, כך לפי דברי נוגה, מנהלת המערכת. הם מעריכים שעיוות המחירים עמד על כ-30% בממוצע. זה השוק שבו תחנות הכוח מציעות הצעות מחיר, ומנהל המערכת בוחר ממי לקנות. זה הלב של משק האנרגיה המופרט, ולב המודל העסקי שלנו.

• מאבק שליטה באלומיי: פריים אנרג'י מאיימת במהלך משפטי
• "מי שחושב ש-2025 הייתה שנה קלה לתשואות - טועה; זו הייתה שנה מבלבלת"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

״כדי שהפרטה תעבוד, אתה חייב שוק חופשי. והמחיר הוא האינדיקציה , הוא זה שמכוון את המשאבים. כשהמחיר מעוות, השוק כולו לא מתפקד. אבל בינואר האחרון התחילו להיכנס לשוק מרכיבים חדשים, כמו MFCP. לא ניכנס לכל המונחים, אבל השוק הזה עובר שינוי דרמטי, ואני מאמין שכ-90% מהעיוותים ייעלמו. זה דבר קריטי לכלכלת האנרגיה בישראל.

״השינוי השני הוא פתיחת שוק תעריפי הזמינות. עד כה, האנרגיה נמכרה במחיר עיוור, והקאפקס , ההשקעות בתחנות , לא היה לו שוק אמיתי. תעריפי הזמינות נקבעו בתהליכים לא שקופים. עכשיו סוף סוף זה משתנה. וזה רגע היסטורי".

אז בעצם השינוי הרגולטורי משנה את כל המודל הכלכלי?

"נכון. הרגולטור עשה עכשיו את הצעד המשלים , הוא יוצא מניהול השוק. וזה אולי החלק הכי מהותי במהפכה. עד היום, בעשור האחרון, הוא היה גורם הסיכון המרכזי. לא בכוונת זדון, אלא פשוט כי אי אפשר לנתח רגולציה. אנחנו יודעים לנתח שוק, ביקוש, היצע, אבל לא יודעים לנתח חקיקה, ועדות או דיונים פוליטיים.

״ברגע שהסיכון הרגולטורי יוצא מהשוק, כל מבנה המימון משתנה. עלויות המימון, פרמיות הסיכון, התשואות שיזמים מבקשים , הכל יורד. וזה מביא אותנו לשלב חדש. ואם זה קורה בדיוק כשהביקושים הולכים לגדול דרמטית , כמו שצפוי לקרות עם כניסת הבינה המלאכותית , אז יש פה תזמון מושלם".

מה ה-AI יעשה לשוק, זה יגביר את הביקושים?

"בהחלט. הביקוש לחשמל עומד לזנק. גם לפני ה-AI כבר ראינו עלייה בביקוש, אבל עכשיו זה הולך לגדול מהר מאוד. וכדי שהמערכת תעמוד בזה, נדרשים מימון והשקעות. וכשיש סיכון רגולטורי, הכול מתומחר פנימה , זה מייקר את החשמל. אבל אם מוציאים את הסיכון הזה החוצה, זה מתומחר החוצה, ואז המחיר לצרכן יורד".

אז אתה חושב שנוכל לראות את מחירי החשמל יורדים?

"תראו, מחירי החשמל מורכבים ומושפעים מהמון גורמים , טכנולוגיה, ביקוש, היצע, עלויות גז. אבל אם אנחנו מנטרלים את המשתנים החיצוניים , למשל, שלא תהיה קפיצה במחירי הגז , אז כן, תיאורטית, הרגולציה הברורה והתחרות הגוברת צפויות להוביל להוזלה הדרגתית במחיר החשמל. אני אומר את זה בזהירות. אני לא חותם על התחזית הזאת, אבל כשאני כמנהל יודע מראש את המסגרת שבתוכה אני עובד, אני יכול לקחת פחות שפיל, וזה מתגלגל הלאה לצרכן".

מה עוד אתה מצפה לראות מהרגולטור?

"הנושא הבא על השולחן חייב להיות חברת החשמל. מדובר בגוף שיש לו שלוש זרועות , ייצור, חלוקה ואספקה , חלקן הופרטו וחלקן לא. זה יוצר בעיה: שחקן אחד פועל בכל הזירות, עם אינטרסים מנוגדים, וזה מכניס אי ודאות למערכת. במשק התקשורת עשו הפרדה מבנית בבזק, וזה היה ברור מאליו. פה זה עדיין לא קרה. אני לא אומר שחייבים לעשות הפרדה מבנית דווקא, זו לא החלטה של רגולטור אחד, אבל יש המון צעדים שאפשר לעשות , בראש ובראשונה שקיפות.

״קח למשל את נושא ההספקה הווירטואלית. מדובר בזירה תחרותית מאוד, אבל חלק מהשחקנים מתחרים מול ספק חח"י, גוף שאנחנו לא יודעים עליו כמעט כלום: לא איך הוא מתמחר, לא לפי אילו פרמטרים. זה מצב לא תקין, והרגולטור חייב לספק פתרון".

אוקיי בוא נדבר עליכם , על משק אנרגיה כחברה. מה החזון לשלוש עד חמש השנים הקרובות?

"משק אנרגיה היא קודם כל חברת תשתיות חשמל. בשנתיים האחרונות השקענו קרוב ל-15 מיליארד שקל , הקמנו תחנות, פיתחנו פרויקטים סולאריים, השקענו בפעילות ההספקה. כיום אנחנו עובדים על אשכול 3, ובונים שלוש תחנות כוח. אנחנו רואים את ההמשכיות הזו כקו אסטרטגי, לא כפעולה נקודתית.

״המבנה שלנו, של שלוש רגליים , תחנות, PV והספקה , הוא חלק מהחזון. בסוף זה שוק אינטגרטיבי. אתה לא יכול לייצר חשמל בלי שתהיה לך שליטה בערוץ ההפצה. אתה לא יכול לבנות רק רכיב אחד בלי האחרים. וגם המתחרים שלנו פועלים ככה, כל אחד במבנה משלו. המטרה היא להיות שחקני חשמל, לא שחקני טכנולוגיה".

תן מספרים. איפה תהיו בעוד חמש שנים?

"בעולם שלנו, שלוש-ארבע שנים קדימה זה מעבר לפינה. אנחנו יודעים לומר כמעט בדיוק איפה נהיה. נעמוד בצבר פרויקטים מופעל של סדר גודל של 4 ג'יגה-ואט. מתוכם, שלושה ג'יגה כבר בבנייה, וה-PV משלים את השאר. מעבר לזה, אני כבר יודע לזהות לפחות עוד ג'יגה-ואט של פרויקטים פוסיליים עתידיים.

״בקצב שבו אנחנו צומחים , 150 עד 200 מגה-ואט בשנה רק במתחדשות , תעשה את החשבון. אנחנו כבר יודעים כמעט את שמות הפרויקטים של חמש השנים הקרובות. זה לא תחזית, זה תכנון בפועל".