נפתלי בנט
צילום: יח"צ

איך עזר נפתלי בנט לכלי התקשורת במגזר הדתי-לאומי?

בתקופתו כשר החינוך חל זינוק של 140% בתקציבי הפרסום לשבועונים, אתרים ועלוני שבת הפונים לקהל מהמגזר הדתי-לאומי. בנט: "נושא תקציבי הפרסום נוהל על-ידי גורמי המקצוע במשרד החינוך באופן עצמאי ועל-פי שיקולים מקצועיים בלבד"
אייס | (1)

תחקיר "העין השביעית" מינואר האחרון על תקציב הפרסום של משרד החינוך בתקופתו של נפתלי בנט כשר החינוך, מעלה תמונה בעייתית בלשון המעטה.

בתקופת כהונתו, ממאי 2015 ועד ליוני 2019 נתחים משמעותיים מהתקציב הופנו לכלי תקשורת מהמגזר הדתי-לאומי, ועלה מהם תחושה לא נוחה כי בנט השתמש בתקציבי המשרד לחיזוק הבסיס הפוליטי שלו. 

הנתונים נמסרו מלשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) בעקבות בקשות חופש מידע שהגישו פעיל השקיפות גיא זומר והעיתונאי העצמאי תומר אביטל ממיזם "שקוף". מניתוח חלוקת התקציבים עולה כי תחת השר בנט חלה עלייה של כ-140% בהוצאה של משרד החינוך על פרסום בקרב כלי התקשורת השונים הפונים למגזר הדתי-לאומי, ועמדו על מעל ל-4.8 מיליון שקל. 

בין כלי התקשורת הללו ניתן למצוא את השבועון "בשבע", אתרים "ערוץ 7", "כיפה" ו"סרוגים", תחנת הרדיו גלי-ישראל, ערוץ 20 ומגוון עלוני שבת (שבועונים של המגזר הדתי-לאומי שמחולקים בסופי שבוע בבתי-כנסת וביישובים דתיים, ועוסקים בנושאי אקטואליה, דת ותרבות).

בניגוד לקודמו בתפקיד, שי פירון ממפלגת "יש עתיד", אשר מתחקירי "העין השביעית" עולה כי רכש סיקור חיובי ב"ידיעות אחרונות" בנט אינו עומד בלב הסיקור אלא אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החינוך הממלכתי -דתי. 

בתחילת כהונתו לא רכש משרד החינוך פרסום באתר החדשות "סרוגים", אולם מפרסום זניח בתקציב של 8,000 שקל ב-2016, זינקו הסכומים לכ-100 אלף שקל ובשנה שלאחר מכן כמעט והכפיל עצמו ל-193 אלף שקל.

במקרה של אתר "כיפה" חל מקרה דומה לפיו הפרסום בשווי 30 אלף שקל ב-2015 זינק לתקציב של 142 אלף שקל בשנה שלאחר מכן. ב-2017 נרשמה ירידה ל-58 אלף שקל ולאחר מכן שוב גידול ל-165 אלף שקל. 

בתחנת הרדיו "גלי ישראל" שיא ההוצאות על פרסום התרחש בשנת 2016 עם זינוק של 200% מ-2015, אז הוציא המשרד 54 אלף שקל על פרסום בתחנה. ב-2017 ו-2018 התקציב ירד במעט והתייצב על 149 אלף שקל. 

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

עיקר תקציבי הפרסום של משרד החינוך הופנו לקבוצה המפעילה את ערוץ 7 ואת השבועון "בשבע". ב-2015 התקציב עמד על 250 אלף שקל, ב-2016 זינק ל-475 אלף שקל, ולאחר ירידה ב-2017 לכ-315 אלף שקל שוב זינק ב-2018 ל490 אלף שקל. בסך שנות כהונתו התקציב שהופנה לכלי התקשורת הללו עמד על מעל 1.5 מיליון שקל. 

גם בעלוני השבת, כאמור שבועונים של המגזר הדתי-לאומי המחולקים בסופי שבוע בבתי-כנסת וביישובים דתיים, ניתן לראות כי חלה עלייה בתקציבי הפרסום החל מ-2016. עלונים אלה נהנו מהוצאות פרסום בשובי עשרות אלפי שקלים.

התגובות לתחקיר ניתנו ל"עין השביעית" ומובאות להלן: בנט מודה שהיה מעורב בקמפיינים הפרסומיים – אך לדבריו, הוא עסק רק בנושאי תוכן. הוא מכחיש כל קשר להכרעה בנוגע לתקציבי הפרסום של המשרד, ונמנע מלהציע הסבר לעלייה בהוצאה על פרסום בכלי התקשורת המגזריים.

 

"לאורך כהונתו כשר החינוך", נמסר מטעמו של בנט, "לשר בנט ולאנשי לשכתו לא הייתה כל מעורבות בנושא הקמפיינים במשרד החינוך, לבד מתוכן הפרסומים, אשר היוו כלי להנגשת הרפורמות שאותן קידם השר לטובת תלמידי ישראל – חמש יחידות מתימטיקה, התוכנית הלאומית לקידום האנגלית, בתי-הספר של החגים, סייעת שנייה בגני הילדים וכיו"ב. כל סוגיה החורגת ממהות הפרסום ומחשיפת המידע לציבור, בוודאי נושא תקציבי הפרסום, נוהלה על-ידי גורמי המקצוע במשרד החינוך באופן עצמאי ועל-פי שיקולים מקצועיים בלבד".

 

דוברת המשרד, מיכל צדוקי, מסרה ל"העין השביעית": "העבודה מול אמצעי המדיה הדתיים נעשתה על-ידי אנשי המקצוע בלבד, וללא כל מעורבות של גורמים פוליטיים. העלייה בפרסומים נובעת מהרצון לעמוד ביעדים שהציב לעצמו החמ"ד, בהרחבת החינוך הציבורי לאוכלוסיות נוספות ובהגברת מעורבות ההורים.

"אגף יחסי-הציבור של המשרד עובד מול לשכת הפרסום הממשלתית, שהיא הגורם המקצועי האמון על הפרסום במשרדי הממשלה, החל מהייעוץ הפרסומי, גיבוש הקריאייטיב, תכנון מדיה, רכש המדיה וכו', המתבצעים כאמור על-ידי לפ"מ".

האם יש פסול בהקצאת תקציבי הפרסום לגופי תקשורת שמזוהים עם קהל הבוחרים של השר בנט? "מינהל החינוך הממלכתי-דתי פונה לערוצי תקשורת שבהם מצויים קהלי ההורים של תלמידי מוסדות החינוך", השיבו על כך במשרד החינוך. בנוגע להבדלים באופן הקצאת התקציבים לגופי התקשורת השונים נמסר מהמשרד כי "ככלל, ניתוב הפרסומים בכלל העיתונות נעשה באופן שוויוני".

במשרד החינוך הוסיפו: "החמ"ד חרת על דגלו לחזק את החינוך הציבורי ולהכניס תחת כנפיו מגוון רחב של אוכלוסיות, החל מהקשת המסורתית ועד לקשת החרד"לית. לאור זאת, החמ"ד מפעיל שורה רחבה של תוכניות חינוכיות שנועדו לתת מענה לשונות הרבה הקיימת במוסדותיו, כשהוא שואף להמשיך ולהרחיב את הבאים בשעריו.

"בתוך כך, החמ"ד רואה בציבור ההורים נדבך מרכזי ומשמעותי בקידום המטרות החינוכיות שהוא הציב, תוך הגברת המעורבות שלהם בתוך בתי-הספר. החמ"ד פועל לרתום אותם בשורה של פעולות, ובכלל זה באמצעות פרסומים במדיות השונות שבהם מצוי אותו ציבור הורים. הפרסומים מתקיימים במשך עשור, מאז שנת 2009".

מלשכת הפרסום הממשלתית נמסר בתגובה: "בחירת גופי המדיה שבהם מתבצע הפרסום ותמהיל המדיה נקבעים על-ידי גורמי המקצוע בלפ"מ, בהתאם לקהלי היעד ולמטרות הפרסום, וכפועל יוצא משיקולים מקצועיים שעניינם מתן מירב החשיפה למסרים הפרסומיים של הלקוח".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מייל אדום 13/02/2020 14:41
    הגב לתגובה זו
    תאפשרו לשלוח אליכם מייל אדום אנונימי. אי אפשר להדליף לכם דברים כך
מוריה אסרף ואייל ברקוביץ. קרדיט: אתר רשת 13מוריה אסרף ואייל ברקוביץ. קרדיט: אתר רשת 13

מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?

הסטטוס קוו ברייטינג של לוח השידורים נשמר, לפחות עד שיתעדכנו נתוני המידרוג: מבחינת המהדורות המרכזיות, קשת בראש, 14 שני, 13 מדשדש וכאן11 כמעט מחוץ למשחק 

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אמש במקום הראשון מבין המהדורות המרכזיות, ועמדה על 14.4% רייטינג ו-385 אלף צופים, חדשות 14 היו במקום השני עם 7.8% ו-203 אלף צופים. חדשות 13 היתה עם 6.4% רייטינג ו-144 אלף צופים ואילו מהדורת החדשות של כאן11 הייתה במקום האחרון, עם 3.4% רייטינג בלבד ו-80 אלף צופים בסך הכל. 

פריים טיים

התחרות על המקום הראשון היתה צמודה, כשנוטוק של רועי עידן בקשת עמד על 12.7% רייטינג ו-307 אלף צופים, ואילו משחקי השף היו צמודים, 11.7% ו-273 אלף צופים. ערוץ 14 עם הפטריוטים היציבה, היה , ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", שעמדה על 6.7%, עם 171, כשהערוץ שידר לאחריה את התכנית על נפילת משטר אסד, "אסד - רות, סוף", שעמדה על 6.4% ו-166 אלף צופים. במקום האחרון היה כאן11 עם "זמן אמת" שעמד על 3% ו-66 אלף צופים. 

תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות

בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 3.2% ו-74 אלף צופים. אחריה תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 2.1% רייטינג ו-48 אלף צופים, ואילו העולם הבוקר של 13 עם 1.3% רייטינג ו-27 אלף צופים בלבד. לאחר מכן המשיכה אותה המגמה, כשמשדר הבוקר של קשת היה במקום הראשון עם 2.7% ו-53 אלף צופים, "על הבוקר" של 14 היה עם 1.4% ו-33 אלף צופים ואילו "פותחים יום" של רשת סיים אחרון, עם 1.1% ו-26 אלף צופים בסך הכל. 


במהדורות המוקדמות לאורך אחר הצהריים ושעות הערב המוקדמות שש עם עודד בן עמי בקשת 12 הוביל עם 7.9% רייטינג ו-201 צופים, כאשר אחריהם היו ריקלין ושות', של ערוץ 14, עם 4.8% רייטינג ו-106 אלף צופים ואת הרשימה סגרה רשת, עם מוריה וברקו שעמדו על 3.7% רייטינג ו-90 אלף צופים בלבד, שעדיין מציגים נתונים מאכזבים לשני טאלנטים שהיו אמורים להיות דומיננטיים יותר ברצועה, אולי זה התחרות הקשה והקוטביות של הצופים, שבוחרים ב-12 או 14, שכל אחד מהם עם אג'נדה מובהקת, וההיצע של מוריה וברקו לא מספיק מתבדל. מעבר לכך, התוכנית לא מעניינת כפי שהיתה בעבר. 

מוריה וברקו עלתה לאוויר לפני כתשעה חודשים, במרץ 2025, תחילה במתכונת שבועית, ולאחר מכן, באוגוסט, במתכונת יומית, כדי להציל את הרייטינג של הערוץ. וזאת לאחר שהתכנית הקודמת של ברקו, עם אופירה אסייג, הפכה מתכנית נישה בפינה חשוכת רייטינג למכונה משומנת של צופים ועם משקל ציבורי לא מבוטל. "אופירה וברקו" שודרה מ-2017 והלכה ותפסה תאוצה, ובשיאה הגיעה לרייטינג דו ספרתי, עד שב-2024, עזב ברקו את התכנית.